תוכן לאחרונה על ידי Shahars1

שיהיו מבחנים עוד חודשיים

מהיכא תיתי

ראיתי שפרסמו שנפתחה ההרשמה אך לא ראיתי איפה נרשמים, נ.ב האם למבחני הרבנות אין הרשמה כעת?

ארורים כל הערב רב הזה קשים לישראל יותר מהאומות צריך לארגן 40 שופרות והמב"י

כבודו לא נחית לקושיא , התוספות לא גרסו כלל עצי מערכה בירושלמי כמו בגמרא דידן שחור על גבי לבן רואים את זה בכל הגמרות שהזכרתי ובפרט בסוכה נג שם שכתבו שהשמן והפתילה היו של הקדש וכו' ועיי"ש וזה לא שייך גבי עצי המערכה

הוא מחפש תורם או מקום הוצאה?

אך אוצר החכמה בעצמו נותן אופציה להורדת דפים והסופר בעצמו מכניס את זה ביודעין, כמובן שלא עלה על הדעת שיצלמו בטלפון או מכשיר מיוחד וכיו"ב זה קצת שונה לא?

אשר נתבקשתי לדון, יין ברכה מצדיק שרוצים ליצור ממנו בקבוקי 'ברכה' לצורך קמפיינים וכדומה ורוצים לעשות זו בשיטת קימעא קימעא בטיל ולעשות כך כמות גדולה האם זה מועיל או שהוי בכלל גניבת דעת אשמח מקורות מראשונים אחרונים שו"תים וקבלה למי שיש ויכול לעזור תע"ב

לא ירדתי לסוף דעתך הרי שמכניסים ספר לאוצר גלוי וידוע שאפשר להעתיק ממנו?

ה"י רק עניין של זמן עד שנתחיל לראות שו"תים כמו "נקבה תסובב גבר" וכיו"ב ורבניות עיר ר"ל , כל פיתחא שייעד דרך להגיע לשם אסור בתכלית. הציונות קלקלה להם תשכל

האם אפשר להשתמש בשקופית בשבת שע"י האור עושה כתב או צורה? אשמח למקורות

אשמח למקורות מדברי רבותינו על אדם שנותן מעשרות למוסד מסויים ונתגלה לו שהמוסד לא משמש עם הכסף למטרה שלשמה ייעד אותו מה יעשה אותו אדם

כלומר לעניות דעתכם האיסור הוא משום שמוריד תורת כלי חדשה על הכלי ואז אולי אפשר להבין טעם האיסור למפרע? כ"א זה לא כך אני מתקשה מאוד להבין ודאי שאי אפשר לומר כאן איגלאי מילתא למפרע, כי לא הייתה לאדם כוונה כלל להשתמש באריזה, אלא רק אחרי זה נהייתה ראויה לו דאדחי ואדר אחזי ואין כאן איסור ודאי, אולי...

ראיתי להג"ר אופיר מלכא שפסק בהליכות שבת ח"א ע' קע"ב (פט"ו סי' יט) שאם פתח קופסת שימורים או חטיף וכיו"ב אסור להשתמש בהם לאחסן פסולת וכד' אחר שהתרוקנו משום שפתיחתם נאסרת למפרע משום עשיית כלי אבל לאחסן חזרה את החטיף וכיו"ב מותר, אולי אני השפל קצת חלוד ולא מחודד בכל הפרטים אבל הוקשה לי מהמשנה בצידה...

אשמח למקור להנ"ל