זריקת מים בשבועות
- Thread starter נחמן עמר
- תאריך התחלה
- צופים 15
-
- תגיות
- חג השבועות
לכאורה יש לחשוש לסוחט וגם למלבן
לא עיינתי שם, אני רק מעלה כיוונים
אולי יש לאחד מחכמי בית המדרש דכאן פירכא
מתלמידי הראש"ל
Well-known member
הרב בילקוט יוסף הל' שבועות עמ' תשפ''ד הביא לבטל מנהג הרע הזה ושם הרב כמה וכמה בעיות בעניין הזה ע''ש
המאיר לארץ
New member
בהנהגות המועדים שבועות לרבי נתנאל כהן הביא ב' טעמים למנהג זריקת מים בשבועות
[1] אבני חן עמ' 116
[2] נר המערבי ירושלים תרע"א עמ' 216 - 215
- כי התורה נמשלה למים על כן זמנה של שאיבת המים היא בשעת מתן תורה[1]
- מספר הרב יעקב טולידאנו בספרו נר המערבי וז"ל מגדולים וקטנים ישפכו איש איש על חברו כדי מים או גם מטבילים בתוך הנהר מבלי להביט על קילקול הבגדים ביו"ט אז ביחוד ורבו להזות בהגיע זמן המנחה יקראו כסדר באזהרות כל אחד ואחד קורא פיסקא אחת והאחרון שיעלה בגורלו לסיים הפיסקא האחרונה יתנפלו עליו בהזאת מים או ידחפוהו אל תוך הנהר אם ברצונו ואם בעל כורחו[2]
[1] אבני חן עמ' 116
[2] נר המערבי ירושלים תרע"א עמ' 216 - 215
ישועה ורחמים
Well-known member
זה לא סיבה לשפוך מים על אנשים שעוברים ברחוב.
המאיר לארץ
New member
זה מה שכתוב תזהר שלא יעשו לך את זה
תלמיד מהרש"ך
Active member
כך נהגו במרוקו
תלמיד מהרש"ך
Active member
מס' שאלה 6763
האם מותר לזרוק מים בשבועות כגון: בלוני מים.
מנהג זה מקורו טהור מספר היכל הקודש (סימן פ"ד) לגאון המקובל רבי משה בר מימון אלבאז זצ"ל ראש המקובלים בדרום מרוקו בזמן האר"י ז"ל. וטעמו שהוא לזכרון טל התחיה שהיה יורד עליהם בהר סיני במתן תורה. ובעוונותינו הרבים הרבה הפכו מנהג זה לאותיות גיהנם, והפריזו על המידה, עד שכתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל בשו"ת מים חיים (חלק א' סימן רט"ז), שבשנת תר"ל הסכימו חכמי עירו מקנאס לעשות תקנה לבטל מנהג זה, מצד כל האיסורים הנמשכים במנהג זה, איסור סחיטת בגדים (וכן איסור כיבוס), ואיסור צער חבירו, ומחלוקות וכו'. רק שיש יחידים בורים שממשיכים במנהג שלא ברצון חכמים. (עיין בגליון פנינים (גליון נ"ה) שיצא מקרוב, שם הובא המקורות הנ"ל (ומשם לקחתים), ועוד הביא מקורות רבים למנהג זה ולכל מה שהתפתח ממנו ע"י המון העם).
ובנדון זה שזורק בלון מתח, יש לדון גם מצד סותר כלי (עיין בשלחן ערוך סימן שי"ד). והנכון שמי שרוצה להמשיך במנהג זה, לא יזלף אלא מעט טיפות מים, וכמו שכתב בשו"ת שמע שלמה חלק ד' (סימן ז' אות ב'), שפשוט שכך היה עיקר המנהג להזות רק טיפות מים הרומזים לתורה וחסד, ורק הליצנים הלכו והוסיפו, ובמקום שאי אפשר לשמור על עיקר המנהג טוב יותר לבטלו. ע"ש.
ואני מוסיף שכיון שבמקור המנהג בספר היכל הקודש מבואר שהוא זכר לטל, הרי ידוע שטל אינו אלא טיפות אחדות היורדות בנחת. ואם כן זכר לטל יש לנהוג כך ולא לשפוך מים בשפע שנראה יותר כגשם שוטף מאשר טל. ואם אי אפשר לשמור שכך יהיה ולא יוסיפו להפריז על המידה (וכדומה שכך הוא לפי המציאות בימינו), יותר נכון לבטל מנהג זה.
האם מותר לזרוק מים בשבועות כגון: בלוני מים.
הרב אדיר כהן
מנהג זה מקורו טהור מספר היכל הקודש (סימן פ"ד) לגאון המקובל רבי משה בר מימון אלבאז זצ"ל ראש המקובלים בדרום מרוקו בזמן האר"י ז"ל. וטעמו שהוא לזכרון טל התחיה שהיה יורד עליהם בהר סיני במתן תורה. ובעוונותינו הרבים הרבה הפכו מנהג זה לאותיות גיהנם, והפריזו על המידה, עד שכתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל בשו"ת מים חיים (חלק א' סימן רט"ז), שבשנת תר"ל הסכימו חכמי עירו מקנאס לעשות תקנה לבטל מנהג זה, מצד כל האיסורים הנמשכים במנהג זה, איסור סחיטת בגדים (וכן איסור כיבוס), ואיסור צער חבירו, ומחלוקות וכו'. רק שיש יחידים בורים שממשיכים במנהג שלא ברצון חכמים. (עיין בגליון פנינים (גליון נ"ה) שיצא מקרוב, שם הובא המקורות הנ"ל (ומשם לקחתים), ועוד הביא מקורות רבים למנהג זה ולכל מה שהתפתח ממנו ע"י המון העם).
ובנדון זה שזורק בלון מתח, יש לדון גם מצד סותר כלי (עיין בשלחן ערוך סימן שי"ד). והנכון שמי שרוצה להמשיך במנהג זה, לא יזלף אלא מעט טיפות מים, וכמו שכתב בשו"ת שמע שלמה חלק ד' (סימן ז' אות ב'), שפשוט שכך היה עיקר המנהג להזות רק טיפות מים הרומזים לתורה וחסד, ורק הליצנים הלכו והוסיפו, ובמקום שאי אפשר לשמור על עיקר המנהג טוב יותר לבטלו. ע"ש.
ואני מוסיף שכיון שבמקור המנהג בספר היכל הקודש מבואר שהוא זכר לטל, הרי ידוע שטל אינו אלא טיפות אחדות היורדות בנחת. ואם כן זכר לטל יש לנהוג כך ולא לשפוך מים בשפע שנראה יותר כגשם שוטף מאשר טל. ואם אי אפשר לשמור שכך יהיה ולא יוסיפו להפריז על המידה (וכדומה שכך הוא לפי המציאות בימינו), יותר נכון לבטל מנהג זה.
מה זה?
תלמיד מהרש"ך
Active member
המאיר לארץ
New member
גם יכול לעבור על איסור סוחט
גלעד יצחקוב
Active member
כנראה הכי מסתבר שהם ידעו שיש מקור רק רצו להגיד לקוראים (חזבתי"ם) שיתרחקו מזה כי אין לזה מקור
ישועה ורחמים
Well-known member
כשאומרים שאין מקור, הכוונה למשהו מוסמך.
לא נכון
כי יש לזה בודאי מקור מוסמך
מנהג זה מקורו טהור מספר היכל הקודש (סימן פד) לגאון המקובל רבי משה בר מימון אלבאז זצ"ל ראש המקובלים בדרום מרוקו בזמן האר"י ז"ל (כפי שציטט הרב אדיר כהן)
אלא שמנהג זה הביא הרבה בעיות כפי שהאריכו בזה...
ישועה ורחמים
Well-known member
מעניין
כבר דיברנו על התשובות של הידברות, לא? אם הוא אומר לך שאין מקור. זאת כוונתו. ואפילו שיש.
נושאים דומים בפורום
