בילקו"י ארבע תעניות בעמ' שעד' ד"ה ולכן, מבואר שצריך "סעודת קבע" ואין לאכול סעודה עם ב' תבשילים אחרי חצות, ולאחמ"כ לאכול "אכילת עראי", כי זה מגלה שסעודה מפסקת האמיתית הייתה הקודמת בעלת ב' התבשילים. לכן צריך פת גם בסעודה השניה.
בילקו"י ארבע תעניות בעמ' שעד' ד"ה ולכן, מבואר שצריך "סעודת קבע" ואין לאכול סעודה עם ב' תבשילים אחרי חצות, ולאחמ"כ לאכול "אכילת עראי", כי זה מגלה שסעודה מפסקת האמיתית הייתה הקודמת בעלת ב' התבשילים. לכן צריך פת גם בסעודה השניה.
פסקי תשובות אורח חיים סימן תקנב
לכתחילה יש לאכול סעודה המפסקת בפת שיש בכך מצוה, וכך דרך האבלים לאכול פתן במלח,
פסקי תשובות הערות סימן תקנב הערה 2
2. בב"י בשם הירושלמי והו"ד במ"ב סקט"ז שמטבלין הפת באפר ואומרים 'זוהי סעודת ט"ב' וכתב ע"ז בכה"ח סקל"ו בשם הלק"ט "מכאן נראה שיש לתא דמצוה לאכול סעודה המפסקת", וע"ע להלן אות ח' דאם לא יאכל בפת א"כ הסעודה הקודמת שאכל לאחר חצות היא היא סעודת המפסקת וא"כ יצטרכו ליזהר לא לאכול בה ב' תבשילין.
אולי אפשר להביא ראיה שכן צריך פת מדין זימון שכתב מרן בש"ע ס"ח יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו
אולי אפשר להביא ראיה שכן צריך פת מדין זימון שכתב מרן בש"ע ס"ח יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו
גם לענ"ד זו ראייה טובה. זו הייתה כוונתי כשהפניתי לסעיף כא' בילקו"י, שרואים שמרן שליט"א תופס בפשטות שמפסקת זה על פת. ויותר ראיה יש מסעיף כב' שהרב כותב: "אע"פ שסיים לאכול סעודה מפסקת בערב תשעה באב, ובירך ברכת המזון וכו'". רואים שהרב תופס בפשטות שסתם מפסקת היא על פת.