בילקו"י ארבע תעניות בעמ' שעד' ד"ה ולכן, מבואר שצריך "סעודת קבע" ואין לאכול סעודה עם ב' תבשילים אחרי חצות, ולאחמ"כ לאכול "אכילת עראי", כי זה מגלה שסעודה מפסקת האמיתית הייתה הקודמת בעלת ב' התבשילים. לכן צריך פת גם בסעודה השניה.האם בכדי שהסעודה תחשב מפסקת ואז הסעודה הקודמת שלה תהיה ללא תנאי 2 תבשילים וכו'. חייב בסעודה הפסקת לאכול פת?
מי אמר שקבע זה פת ולא מזונותבילקו"י ארבע תעניות בעמ' שעד' ד"ה ולכן, מבואר שצריך "סעודת קבע" ואין לאכול סעודה עם ב' תבשילים אחרי חצות, ולאחמ"כ לאכול "אכילת עראי", כי זה מגלה שסעודה מפסקת האמיתית הייתה הקודמת בעלת ב' התבשילים. לכן צריך פת גם בסעודה השניה.
מפורש באול"צ ח"ג עמ' רנד' בהערה שדווקא בפת. ולענ"ד גם בדברי מרן שליט"א פשוט ככה (ראה סעיפים כא' וכב'. ודו"ק)מי אמר שקבע זה פת ולא מזונות
יישר כח מצרףמפורש באול"צ ח"ג עמ' רנד' בהערה שדווקא בפת.


גם לענ"ד זו ראייה טובה. זו הייתה כוונתי כשהפניתי לסעיף כא' בילקו"י, שרואים שמרן שליט"א תופס בפשטות שמפסקת זה על פת. ויותר ראיה יש מסעיף כב' שהרב כותב: "אע"פ שסיים לאכול סעודה מפסקת בערב תשעה באב, ובירך ברכת המזון וכו'". רואים שהרב תופס בפשטות שסתם מפסקת היא על פת.אולי אפשר להביא ראיה שכן צריך פת מדין זימון שכתב מרן בש"ע ס"ח יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו