• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

זה פורפורציונאלי? היגיעה והעמילות מול התוצאה???

לא הבנתי,
א. אתה משווה סטודנט לגדול הדור ? הם יודעים כמו שהרבה יודעים הלכות שבת
ב. גם אם נניח שהרבה יודעים את לימודיהם, אך הרי זה מוגדר מאוד, הם לא יודעים משהו מעבר לתחום שלהם. להיות גדול, צריך בהכרח להיות בקיא בכל רחבי התלמוד, וז"פ.
וזה לא פלא שהדבר מסובך, קשה, ודורש המון עמל.
גם אני לא הבנתי, תירוץ זה נכון אולי למה לא כולם גדולים, אבל לכה"פ לדעת את מה שכן לומדים באופן מוגדר מאוד ולא מעבר לתחום אבל מה שלומדים לדעת כאותם סטודנטים
ונכון להיות בקי ברחבי התלמוד אולי מסובך ודורש המון עמל אבל זה או הכל או כלום?
 
מה נעשה נפסיק ללמוד התורה?! לא כולם זכו, אשרי העם שככה לו שעדיין ממשיכים לעסוק בתורה
ח"ו ח"ו ח"ו
נמשיך ביתר שאת ועוז
אבל נעשה חשבון הנפש למה אנחנו לא יודעים, איפה הבעיה, איפה ומה הפתרון,
משל למה"ד לאדם שחייב להגיע לאיזה יעד כל שהוא, ומתחיל בנסיעה נוסע ונוסע ומשום מה איבד את הדרך ולא מגיע לאותו יעד, מה שיפסיק לנוסע? אבל הרי יש לו יעד, אלא מה יעשה יקח וויז [כשר] ויראה את הדרך אבל יעשה משהו כדי להגיע לא יפסיק באמצע
 
רש"י קהלת פרק ז פסוק כח

אדם אחד מאלף מצאתי - בנוהג שבעולם אלף נכנסים למקרא אין יוצאים מהם להצליח שראויים למשנה אלא מאה ואותם מאה שנכנסו למשנה אין יוצאים מהם לגמרא אלא עשרה ואותן עשרה שנכנסין לגמרא אין מצליח מהם אלא אחד להוראה הרי אחד מאלף:
מתוך אלף יוצא 1 להוראה
לא מבין מה מתיישב ע"פ דברי רש"י אלו
ודאי שלהגיע להוראה זה דרגה גבוהה מאד שכמעט ואין שזוכים לזה, אבל לדעת את מה שלומדים איפה כתוב שרק אחד מאלף יודע? מה הקשר???
 
ויש סיפור על החתם סופר ששאל איזה אדם באיזה הלכה ולא ידע וכעס עליו ואמר לבנו שלא מקפיד עליו שלא יודע את התשובה שלא זוכרים הכל העל פה אבל לפחות איפה לחפש באיזה גמרא ובאיזה סימן בשו"ע היה עליו לדעת
בב"ב קל: ת"ר אין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה....
לסיכום פירוש רבינו יונה על אבות פרק ב משנה טז

הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור - שלא תעלה על דעתך אינני רחב לב ולא אוכל לגומרה ומה יתרון בעמל ומה אועיל ביגיעתי שלא עליך לגומרה אלא אחר שבתורה אתה עמל קיימת מצות בוראך:
אין חולק ע"ז וודאי ימשיך ללמוד, אבל מה יעשה כדי שכן יצליח?
 
הסיבה האמיתית כבר אמר אותה מרן הגרא"מ שך זיע"א שזה בגלל שהיום לומדים בעשירות ובתפנוקים גדולים, ועד שאדם מבקש שיכנסו דברי תורה לתוך מעיו יבקש שלא יכניס מעדנים לפיו, כל הגדולים שאתה רואה אותם היום, למדו בעניות גדולה ממש, וכמו שהעיד מרן אביר הרועים זיע"א "היינו עניים ממש לחם יבש היינו אוכלים"... ככה גודלים... עם כל הפינוקים שיש היום, בחור כבר בגיל 20 רוצה שיהיה לו רכב, בית, ביגוד, מזון, שיהיה מסודר עד הסוף, ברור שלא ייצא ממנו כלום, וגם האברכים שאתה מדבר עליהם שמוסרים נפשם עד לפת לחם ממש זה לא נכון בימינו, כי אברך בימינו הוא נחשב עשיר בימיהם, צריך לאכול תורה, לשתות תורה, לחיות את התורה בעצמות ממש, שכל הראש יהיה תפוס בתורה, ומה עם מה שחז"ל אמרו "אל תרבה שיחה עם האשה וכו'" כ"כ הרבה מדברים ומדברים ואומרים שזה צורך, אז זה אומר שהאשה אינה מוכנה להקריב את נפשה ממש לתורה, זה גם בעיה שלא מקריבים מספיק, מה לעשות שחז"ל אמרו "פת במלח תאכל ובמים במשורה תשתה", צריך להיות שקוע ממש עד כלות הכוחות כמו שהיה עושה מרן החזו"א זיע"א שהיה עמל עד שארית כוחותיו ואז יוצאים גדולים באמת - כמובן כל אחד לפי מה שה' ייעד לו, ואל תגידו לי שזה דרגות, כי אדרבה פה מתחיל המפלה, חייל בצבא תמיד שואף להיות גנרל או רמטכ"ל ולא אומר אני לא בדרגה....
אמת ויציב ונכון אבל בכל זאת מה זה שונה מהסטודנטים שכן זוכרים מה שלומדים עם כל זה.....
 
הלוואי וכולם היו כמו ר' יהושע הפחמי שכל הקירות שלו שחורר מרוב עשן, והיו יוצאים כר' יהושע.... ככה יוצאים ת"ח.
המג"א זיע"א כתב את ספרו על קירות ביתו ומזה יצא המג"א שכולם משתוקקים לתורתו, האם משהו היום עושה וידוי וחרטה לפני שהוא יושב ללמוד תורה כמו שהיה עושה הקצוה"ח זיע"א שהיה משתטח על הרצפה בוכה וזועק: ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי וגו' , ככה יוצאים הקצוה"ח... ככה קונים תורה!
ונשיא ישראל רבן גמליאל שלא למד בקירות מפוחמין וכיוצ"ב מאי איכא למימר?
וגם בימינו ישנם תלמידי חכמים חשובים שלא למדו מתוך עניות שחורה, ומ"מ יודעים כל התורה כמנח בכיסתיה, ולדוג' בעלמא הגר"י יוסף שליט"א.
אלא מאי זנחו חללי עלמא, והיה עיסוקם בתורה בשקידה עצומה לילות כימים וזכו לקנין תורה.
 
א. יש שיטות לזכרון שמקורם בדברי הראשונים כמו היעב"ץ וכו' יש את השיטה של בור סוד, יש כל מיני תכניות חזרה שמקורם בדברי האמוראים שהיו משננים וחוזרים על לימודם אחת לעשרים יום חודש או ארבעים יום זה מפוזר בכמה מקומות ממה שאני זוכר כמד' בגמ' תענית פסחים שבת, יש את תוכנת קל לזכור שגם היא יסודה בדברי רבותינו, יש את שיטות דרשו שחוזרים על החומר בכל שבוע וסוף החודש נבחנים, יש שם האבה מסלולים כידוע חבורת ש"ס ועוד, גם בהקדמה להליכות מועד כתב דברים מעניינים בזה.
ב. בדורנו רבו הטרדות והסחות הדעת וזו מציאות! תראה בתמונות איך היה נראה הרחוב שבעים שנה קודם ותראה היום.. תחשוב על כמה דברים אברך צריך לחשוב ולדאוג להם כיום מהבוקר עד הערב, וזה מחמת התייקרות המחירים ועוד ועוד.
ג. השפע שקיים היום בכל תחום ב"ה לוקח המון זמן והתעסקות מחשבתית, ההתנהלות היומיומית בניהול בית אפילו לזוג צעיר עם כמה ילדים דורשת המון כוחות התעסקויות בירוקרטיות ואנרגיות שבעבר לא היה את כל זה, ראיתי בספרים שאפילו השפע של האוכל גורם להמון טרדה, הכל דורש התעסקות כפולה ומכופלת בקניית הדברים בהבאת טרף לביתו בהמתנה בתור בהכל בקיצור.
ד. יש המון המון ספרים שלא היה בזמנם ספרי הלכה ושו"ת, מפרשים על הש"ס, פרשת שבוע, מוסר ועוד ועוד, ואפילו יש בזה נפק"מ בהלכה מצד ידיעת התורה עד כמה צריך אדם ללמוד.
ה. כתוב שבכדי לזכות לידיעת התורה הדברים יתיישבו על לבנו, פתח לבנו בתורתך, היינו שבזמנם היה ליבם פתוח לתורה ומחמת כן זכו לידיעת התורה. ועוד ועוד אפשר להאריך בזה.. לאוקמי גירסא וכו' בקיצור יש המון סיבות ולכן הדרישה מאיתנו היא כלפינו ולא כלפי אף אחד וכ"ש שלא בדור אחר.
 
אבל לדעת את מה שלומדים איפה כתוב שרק אחד מאלף יודע? מה הקשר???
מה זה לדעת מה שלומדים
אם באותה שעה שהוא לומד להבין את הלימוד - כולם ב"ה מבינים
אם לזכור את כל הלימוד בעל פה א הרי הבאתי לך מרבינו הקדוש שאמר לו לשאול אותו במסכת אחרת שמא לא מונח כדבעי ראיה מהרמב"ם שאף גדולי שבגאונים אין ביכולת שום אדם לזכור כל התלמוד על פה -ומה אתה רוצה מאיתנו!!!!!!!
 
הדבר היחיד שבאמת חסר זה החזרות האי אפילו אצל חכמי הגמרא לא עשו מספיק חזרות - תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נד עמוד ב
אמר רב שיזבי משום רבי אלעזר בן עזריה: מאי דכתיב לא יחרך רמיה צידו - לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי. רב ששת אמר: צייד הרמאי יחרוך? כי אתא רב דימי אמר: משל לצייד שצד צפרים, אם ראשון ראשון משבר כנפיו - משתמר, ואם לאו - אין משתמר. אמר (רבה) +מסורת הש"ס: [רבא]+ אמר רב סחורה אמר רב הונא: מאי דכתיב הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה. אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות - מתמעט, ואם לאו - קובץ על יד ירבה. אמר (רבה) +מסורת הש"ס: [רבא]+ ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה. אמר רב נחמן בר יצחק: אנא עבדתה, ואיקיים בידאי.
רש"י מסכת עירובין דף נד עמוד ב
לא יחרוך - נוטריקון דריש ליה: לא יחיה ולא יאריך.
צייד רמאי - שמרבה בגירסא ואינו מחזר עליה.
ורב ששת אמר - אין זה רמאי אלא שוטה, והקובץ על יד הוא הרמאי וערום בדבר, והוא יחרוך כלומר: יתקיים בידו, כצייד הרמאי שמשבר גף ראשון ראשון כשהוא לוכדו שלא יברח, הוא חורך עופות ואוכלן, וקרא אתמוהי מתמה: לא יחרוך, לא יצלה ויאכל.
אנא עבדתה וקיימתיה - לקבוץ על יד, וחזרתי עליה עד שהחזקתי בה, ואחר כך חזרתי ושמעתי אחרת.
 
ומה אתה ממשיך להשוות את התורה ללימודי חול - התורה פי כמה וכמה יותר גדולה ויותר עמוקה אין שום השוואה -ובכלל מי אמר לך שהסטודנטים זוכרים מה שלומדים - המציאות שאם אדם לא חוזר על משהו הוא ישכח אותו אי אפשר לשנות את המציאות.
 
אם כל החכמים עד כה לא הזכירו אז אולי אני טועה- אבל למה לא לתרץ בפשטות תירוץ שעונה על השאלה באופן מלא בשתי מילים בלי דיונים ופלפולים- ירידת הדורות?
 
אם כל החכמים עד כה לא הזכירו אז אולי אני טועה- אבל למה לא לתרץ בפשטות תירוץ שעונה על השאלה באופן מלא בשתי מילים בלי דיונים ופלפולים- ירידת הדורות?
בדר"כ מי שהרצון בוער בו כך, לא מתיישב בתירוץ הזה, ובפרט שכיום הרבה פעמים מידת העצלות שבנו מוציאה מאתנו את המשפט הזה ופעמים שהדבר גורם לרפיון גדול.
 
בדר"כ מי שהרצון בוער בו כך, לא מתיישב בתירוץ הזה, ובפרט שכיום הרבה פעמים מידת העצלות שבנו מוציאה מאתנו את המשפט הזה ופעמים שהדבר גורם לרפיון גדול.
אבל רואים זאת בחוש,כמה שקשה לקבל זאת
כמו היישוב המפורסם לקושיה שלכאורה כל תורה שאין עמה מלאכה וכו,ודברי הרמבם הקשים בעניין,ומובא שכל זה היה שייך בזמנם,אבל בזמננו כוח השכל ככ נחלש שגם אם נשב יום ולילה לא נהיה רבע מהם - וה"ה לשאלה כאן,באופן יחסי כמובן(סוף סוף פה מדובר רק על דור שתיים אחורה,ולא מאות שנים,אבל הרעיון הוא אותו רעיון)
 
אם לזכור את כל הלימוד בעל פה א הרי הבאתי לך מרבינו הקדוש שאמר לו לשאול אותו במסכת אחרת שמא לא מונח כדבעי ראיה מהרמב"ם שאף גדולי שבגאונים אין ביכולת שום אדם לזכור כל התלמוד על פה -ומה אתה רוצה מאיתנו!!!!!!!
מי ביקש לזכור את כל התלמוד???
לזכור לכה"פ את הקצת מה שלומדים!!!
 
א. יש שיטות לזכרון שמקורם בדברי הראשונים כמו היעב"ץ וכו' יש את השיטה של בור סוד, יש כל מיני תכניות חזרה שמקורם בדברי האמוראים שהיו משננים וחוזרים על לימודם אחת לעשרים יום חודש או ארבעים יום זה מפוזר בכמה מקומות ממה שאני זוכר כמד' בגמ' תענית פסחים שבת, יש את תוכנת קל לזכור שגם היא יסודה בדברי רבותינו, יש את שיטות דרשו שחוזרים על החומר בכל שבוע וסוף החודש נבחנים, יש שם האבה מסלולים כידוע חבורת ש"ס ועוד, גם בהקדמה להליכות מועד כתב דברים מעניינים בזה.
למה א"כ לא רואים רוב אנשים שזוכרים רק את מה שלומדים
ב. בדורנו רבו הטרדות והסחות הדעת וזו מציאות! תראה בתמונות איך היה נראה הרחוב שבעים שנה קודם ותראה היום.. תחשוב על כמה דברים אברך צריך לחשוב ולדאוג להם כיום מהבוקר עד הערב, וזה מחמת התייקרות המחירים ועוד ועוד.
ג. השפע שקיים היום בכל תחום ב"ה לוקח המון זמן והתעסקות מחשבתית, ההתנהלות היומיומית בניהול בית אפילו לזוג צעיר עם כמה ילדים דורשת המון כוחות התעסקויות בירוקרטיות ואנרגיות שבעבר לא היה את כל זה, ראיתי בספרים שאפילו השפע של האוכל גורם להמון טרדה, הכל דורש התעסקות כפולה ומכופלת בקניית הדברים בהבאת טרף לביתו בהמתנה בתור בהכל בקיצור.
בכל זאת...
ד. יש המון המון ספרים שלא היה בזמנם ספרי הלכה ושו"ת, מפרשים על הש"ס, פרשת שבוע, מוסר ועוד ועוד, ואפילו יש בזה נפק"מ בהלכה מצד ידיעת התורה עד כמה צריך אדם ללמוד.
מי מדבר לדעת את הספרים האלו, דברנו אנו לכה"פ את הדברים הבסיים ויסודיים כש"ס שו"ע ועוד
 
חזור
חלק עליון