אושרי רביב
Well-known member
עיין ערך טדי קולק... ודו"ק.מתוך אלף יוצא 1 להוראה. וכל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה.
אבל מתוך שלא לשמה בא לשמה.
מה נעשה נפסיק ללמוד התורה?! לא כולם זכו, אשרי העם שככה לו שעדיין ממשיכים לעסוק בתורה
עיין ערך טדי קולק... ודו"ק.מתוך אלף יוצא 1 להוראה. וכל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה.
אבל מתוך שלא לשמה בא לשמה.
מה נעשה נפסיק ללמוד התורה?! לא כולם זכו, אשרי העם שככה לו שעדיין ממשיכים לעסוק בתורה
גם אני לא הבנתי, תירוץ זה נכון אולי למה לא כולם גדולים, אבל לכה"פ לדעת את מה שכן לומדים באופן מוגדר מאוד ולא מעבר לתחום אבל מה שלומדים לדעת כאותם סטודנטיםלא הבנתי,
א. אתה משווה סטודנט לגדול הדור ? הם יודעים כמו שהרבה יודעים הלכות שבת
ב. גם אם נניח שהרבה יודעים את לימודיהם, אך הרי זה מוגדר מאוד, הם לא יודעים משהו מעבר לתחום שלהם. להיות גדול, צריך בהכרח להיות בקיא בכל רחבי התלמוד, וז"פ.
וזה לא פלא שהדבר מסובך, קשה, ודורש המון עמל.
ח"ו ח"ו ח"ומה נעשה נפסיק ללמוד התורה?! לא כולם זכו, אשרי העם שככה לו שעדיין ממשיכים לעסוק בתורה
רש"י קהלת פרק ז פסוק כח
אדם אחד מאלף מצאתי - בנוהג שבעולם אלף נכנסים למקרא אין יוצאים מהם להצליח שראויים למשנה אלא מאה ואותם מאה שנכנסו למשנה אין יוצאים מהם לגמרא אלא עשרה ואותן עשרה שנכנסין לגמרא אין מצליח מהם אלא אחד להוראה הרי אחד מאלף:
לא מבין מה מתיישב ע"פ דברי רש"י אלומתוך אלף יוצא 1 להוראה
בב"ב קל: ת"ר אין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה....ויש סיפור על החתם סופר ששאל איזה אדם באיזה הלכה ולא ידע וכעס עליו ואמר לבנו שלא מקפיד עליו שלא יודע את התשובה שלא זוכרים הכל העל פה אבל לפחות איפה לחפש באיזה גמרא ובאיזה סימן בשו"ע היה עליו לדעת
אין חולק ע"ז וודאי ימשיך ללמוד, אבל מה יעשה כדי שכן יצליח?לסיכום פירוש רבינו יונה על אבות פרק ב משנה טז
הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור - שלא תעלה על דעתך אינני רחב לב ולא אוכל לגומרה ומה יתרון בעמל ומה אועיל ביגיעתי שלא עליך לגומרה אלא אחר שבתורה אתה עמל קיימת מצות בוראך:
אמת ויציב ונכון אבל בכל זאת מה זה שונה מהסטודנטים שכן זוכרים מה שלומדים עם כל זה.....הסיבה האמיתית כבר אמר אותה מרן הגרא"מ שך זיע"א שזה בגלל שהיום לומדים בעשירות ובתפנוקים גדולים, ועד שאדם מבקש שיכנסו דברי תורה לתוך מעיו יבקש שלא יכניס מעדנים לפיו, כל הגדולים שאתה רואה אותם היום, למדו בעניות גדולה ממש, וכמו שהעיד מרן אביר הרועים זיע"א "היינו עניים ממש לחם יבש היינו אוכלים"... ככה גודלים... עם כל הפינוקים שיש היום, בחור כבר בגיל 20 רוצה שיהיה לו רכב, בית, ביגוד, מזון, שיהיה מסודר עד הסוף, ברור שלא ייצא ממנו כלום, וגם האברכים שאתה מדבר עליהם שמוסרים נפשם עד לפת לחם ממש זה לא נכון בימינו, כי אברך בימינו הוא נחשב עשיר בימיהם, צריך לאכול תורה, לשתות תורה, לחיות את התורה בעצמות ממש, שכל הראש יהיה תפוס בתורה, ומה עם מה שחז"ל אמרו "אל תרבה שיחה עם האשה וכו'" כ"כ הרבה מדברים ומדברים ואומרים שזה צורך, אז זה אומר שהאשה אינה מוכנה להקריב את נפשה ממש לתורה, זה גם בעיה שלא מקריבים מספיק, מה לעשות שחז"ל אמרו "פת במלח תאכל ובמים במשורה תשתה", צריך להיות שקוע ממש עד כלות הכוחות כמו שהיה עושה מרן החזו"א זיע"א שהיה עמל עד שארית כוחותיו ואז יוצאים גדולים באמת - כמובן כל אחד לפי מה שה' ייעד לו, ואל תגידו לי שזה דרגות, כי אדרבה פה מתחיל המפלה, חייל בצבא תמיד שואף להיות גנרל או רמטכ"ל ולא אומר אני לא בדרגה....
לכן אותיות קדשה קודמות לאותיות תורה. כן שמעתי מהרב בניהו שמואלי.חוץ מהצורך לחזור כל העת על לימודו, ראיתי בקדמונים (כמדומני מהרח"ו ז''ל בשערי קדושה) שהזכרון תלוי בקדושת האדם.
ונשיא ישראל רבן גמליאל שלא למד בקירות מפוחמין וכיוצ"ב מאי איכא למימר?הלוואי וכולם היו כמו ר' יהושע הפחמי שכל הקירות שלו שחורר מרוב עשן, והיו יוצאים כר' יהושע.... ככה יוצאים ת"ח.
המג"א זיע"א כתב את ספרו על קירות ביתו ומזה יצא המג"א שכולם משתוקקים לתורתו, האם משהו היום עושה וידוי וחרטה לפני שהוא יושב ללמוד תורה כמו שהיה עושה הקצוה"ח זיע"א שהיה משתטח על הרצפה בוכה וזועק: ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי וגו' , ככה יוצאים הקצוה"ח... ככה קונים תורה!
מה זה לדעת מה שלומדיםאבל לדעת את מה שלומדים איפה כתוב שרק אחד מאלף יודע? מה הקשר???
בדר"כ מי שהרצון בוער בו כך, לא מתיישב בתירוץ הזה, ובפרט שכיום הרבה פעמים מידת העצלות שבנו מוציאה מאתנו את המשפט הזה ופעמים שהדבר גורם לרפיון גדול.אם כל החכמים עד כה לא הזכירו אז אולי אני טועה- אבל למה לא לתרץ בפשטות תירוץ שעונה על השאלה באופן מלא בשתי מילים בלי דיונים ופלפולים- ירידת הדורות?
אבל רואים זאת בחוש,כמה שקשה לקבל זאתבדר"כ מי שהרצון בוער בו כך, לא מתיישב בתירוץ הזה, ובפרט שכיום הרבה פעמים מידת העצלות שבנו מוציאה מאתנו את המשפט הזה ופעמים שהדבר גורם לרפיון גדול.
מי ביקש לזכור את כל התלמוד???אם לזכור את כל הלימוד בעל פה א הרי הבאתי לך מרבינו הקדוש שאמר לו לשאול אותו במסכת אחרת שמא לא מונח כדבעי ראיה מהרמב"ם שאף גדולי שבגאונים אין ביכולת שום אדם לזכור כל התלמוד על פה -ומה אתה רוצה מאיתנו!!!!!!!
למה א"כ לא רואים רוב אנשים שזוכרים רק את מה שלומדיםא. יש שיטות לזכרון שמקורם בדברי הראשונים כמו היעב"ץ וכו' יש את השיטה של בור סוד, יש כל מיני תכניות חזרה שמקורם בדברי האמוראים שהיו משננים וחוזרים על לימודם אחת לעשרים יום חודש או ארבעים יום זה מפוזר בכמה מקומות ממה שאני זוכר כמד' בגמ' תענית פסחים שבת, יש את תוכנת קל לזכור שגם היא יסודה בדברי רבותינו, יש את שיטות דרשו שחוזרים על החומר בכל שבוע וסוף החודש נבחנים, יש שם האבה מסלולים כידוע חבורת ש"ס ועוד, גם בהקדמה להליכות מועד כתב דברים מעניינים בזה.
בכל זאת...ב. בדורנו רבו הטרדות והסחות הדעת וזו מציאות! תראה בתמונות איך היה נראה הרחוב שבעים שנה קודם ותראה היום.. תחשוב על כמה דברים אברך צריך לחשוב ולדאוג להם כיום מהבוקר עד הערב, וזה מחמת התייקרות המחירים ועוד ועוד.
ג. השפע שקיים היום בכל תחום ב"ה לוקח המון זמן והתעסקות מחשבתית, ההתנהלות היומיומית בניהול בית אפילו לזוג צעיר עם כמה ילדים דורשת המון כוחות התעסקויות בירוקרטיות ואנרגיות שבעבר לא היה את כל זה, ראיתי בספרים שאפילו השפע של האוכל גורם להמון טרדה, הכל דורש התעסקות כפולה ומכופלת בקניית הדברים בהבאת טרף לביתו בהמתנה בתור בהכל בקיצור.
מי מדבר לדעת את הספרים האלו, דברנו אנו לכה"פ את הדברים הבסיים ויסודיים כש"ס שו"ע ועודד. יש המון המון ספרים שלא היה בזמנם ספרי הלכה ושו"ת, מפרשים על הש"ס, פרשת שבוע, מוסר ועוד ועוד, ואפילו יש בזה נפק"מ בהלכה מצד ידיעת התורה עד כמה צריך אדם ללמוד.
מה קשר בין הגודל והעומק לבין הידיעה???ומה אתה ממשיך להשוות את התורה ללימודי חול - התורה פי כמה וכמה יותר גדולה ויותר עמוקה אין שום השוואה -