לכתוב כרגיל בחול המועד

[אלעזר אטיאס]

ראיתי בהלכה ובאגדה
שמתיר לכתוב בחול המועד בשופי
בשם מבקשי תורה
אם יש למישהו את הקובץ אשמח שיעלה אותו
וכן אם כך מורים חכמי ההוראה יושבים על מדין
חג שמח

 

[בנימין לוריא]

וכן אם כך מורים חכמי ההוראה יושבים על מדין

כן.
לצורך המועד, כמובן.

 

[אליאב צוף]

כן.
לצורך המועד, כמובן.

מניין החילוק שהכתיבה צריכה להיות דוקא לחול המועד אם אין בזה מלאכה כלל?
וגם מהילקו"י בעמ' תתקמ"ד והלאה לא הזכיר לצורך המועד.

 

[בנימין לוריא]

וגם מהילקו"י בעמ' תתקמ"ד והלאה לא הזכיר לצורך המועד.

בעמ' תתקל"ו התיר לילדים לצייר כיון שהוא מעשה הדיוט לצורך המועד.
והיינו שגם מעשה הדיוט אפשר להתיר רק לצורך המועד.
וכן עוד בהערות בכל הסימן שהתיר צורך רבים או צורך מצווה אע"פ שאינו לצורך המועד. (וראה בעמ' תתקמ"א ועוד)
ועוד מה שהביא שם בעמ' תתקמ"ב:


ובעמ' תתקמ"ו כתב:

ורק בדבר האבד התיר שלא לצורך המועד.
ועיי"ש עוד.

וכן פסקו כל הפוסקים האחרונים ואחרוני האחרונים בעניין.
ראית מי שכותב בספר או בתשובה וכד' שאפשר לכתוב גם שלא לצורך המועד? (ולא דבר האבד ולא צורך מצווה ולא צורך רבים)

 

[אליאב צוף]

יש כללים בהיתר המלאכה בחול המועד.
מלאכה שהיא לצורך המועד - מותר דוקא מעשה הדיוט ולא מעשה אומן, ולכן אם דנים את הכותב במחשב כמעשה הדיוט אז יהיה מותר רק לצורך המועד.
ודבר האבד - יהיה מותר בכל גווני אף שלא לצורך המועד. כמבואר במשנ"ב בהקדמה לסי' תק"ל ס"ק א.

בעמ' תתקל"ו התיר לילדים לצייר כיון שהוא מעשה הדיוט לצורך המועד.
והיינו שגם מעשה הדיוט אפשר להתיר רק לצורך המועד.
וכן עוד בהערות בכל הסימן שהתיר צורך רבים או צורך מצווה אע"פ שאינו לצורך המועד. (וראה בעמ' תתקמ"א ועוד)
ועוד מה שהביא שם בעמ' תתקמ"ב:

זה לא ראיה, כיון ששם מדובר מצד כתיבה בחול המועד שאסרו והוא כתיבת סופר ויש שדימו את הכתב שלנו לזה ומשום כך התיר דוקא לצורך המועד וכו'.

ובעמ' תתקמ"ו כתב:

ורק בדבר האבד התיר שלא לצורך המועד.

וגם זה עדיין תחת הסימן תקמ"ה שהוא מלאכת הכתיבה בחול המועד ומדובר על כתיבת סופר.

וכן פסקו כל הפוסקים האחרונים ואחרוני האחרונים בעניין.
ראית מי שכותב בספר או בתשובה וכד' שאפשר לכתוב גם שלא לצורך המועד? (ולא דבר האבד ולא צורך מצווה ולא צורך רבים)

ובעמ' תתקמ"ד כתב:
מותר לכתוב במחשב אלקטרוני בחול המועד דכיום חשיב כמעשה הדיוט ובפרט חידושי תורה או אגרת שלומים ואין שום חשש איסור בהקלדה במחשב, ומותר גם לפתח במכונת לייזר כל שעיקר הכתיבה מותרת וכשהתירו לו לכתוב דברי תורה מותר לציין התאריך של היום כשיש נפ"מ בתאריך.
ובהערות כתב:
וסיוע לדבריהם ממ"ש הרדב"ז ח"א סי' שנז שמותר לכתוב בחוה"מ תשובת שאלה אפי' בכתיבה נאה שהיא מעשה אומן ואפי' שלא
לצורך המועד ובלא שינוי, ומה שאסרו להגיה בס"ת אפי' אות אחת, שאני התם שצריך אימון גדול לכתוב כתיבה אשורית ככתיבת ספר התורה עצמו. ע"ש. וה"כ כתיבת חידושי תורה מותר אפי' במכונת כתיבה, אף שהכתיבה נאה.

ובעמ' תתקמ"ו כתב:
לאחר שדן בכל ההיתר במכונת כתיבה האם חשיב כמלאכת הדיוט או כמלאכת אומן, והסיק שחשיב כמלאכת הדיוט ויהיה מותר דווקא לצורך המועד, דן בעניין הכתיבה במחשב שקלה טפי בכתיבה במכונת כתיבה ואולי אינה נחשבת כמלאכה כלל והביא פוסקים הסוברים כן ולפי"ז יהיה מותר לכתוב גם כל דבר ולא רק דברי תורה וכ"ש שלא לצורך המועד, ונראה שמצדד להתיר וצ"ע.

ואם כן לדבריך יהיה אסור לכתוב כל דבר במחשב וגם כאן בפורום אלא רק בשרשורים העוסקים בדברים הקשורים לחול המועד.

ומ"מ פשוט שיהיה מותר לכתוב כל דברי תורה אף שאינם לצורך המועד מדין דבר האבד שמותר גם שלא לצורך המועד.
וכמו שכתב מפורש בעמ' תתקמ"ח כתב:
מותר לכתוב בחול המועד חידושי תורה בין שחידשם בעצמו ובין ששמע איזה חידוש מאחר שאם לא יכתבם שמא ישכחו ממנו ונחשב לדבר האבד ואפילו אם יחזור עליהם כמה פעמים קיים חשש שישכחם וכן עשו מעשה בעצמם כמה מגדולי הפוסקים והמחברים וכן דעת עוד ראשונים להקל ונראה שאף רשאי להציע החידוש כסידרו על פי הקדמת הראשונים וכיוצא ואין צריך לכתבו בראשי תבות בכדי שיזכרנו בלבד וכן הכותב תשובות ופסקים רשאי לכותבם כהוייתם שאם לא יעשה כן ונצריכהו לעשות הכל מחדש אחר חול המועד מגמר בעתיקא קשה מחדתא ואפילו בלא טעם שכחה אי אפשר לומר שימתין לכתוב החידוש והפסק לאחר המועד שבאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר ללמוד ולחדש עוד חידושים בלי הפסק.

 

[בנימין לוריא]

יש כללים בהיתר המלאכה בחול המועד.
מלאכה שהיא לצורך המועד - מותר דוקא מעשה הדיוט ולא מעשה אומן, ולכן אם דנים את הכותב במחשב כמעשה הדיוט אז יהיה מותר רק לצורך המועד.
ודבר האבד - יהיה מותר בכל גווני אף שלא לצורך המועד. כמבואר במשנ"ב בהקדמה לסי' תק"ל ס"ק א.

זה לא ראיה, כיון ששם מדובר מצד כתיבה בחול המועד שאסרו והוא כתיבת סופר ויש שדימו את הכתב שלנו לזה ומשום כך התיר דוקא לצורך המועד וכו'.

וגם זה עדיין תחת הסימן תקמ"ה שהוא מלאכת הכתיבה בחול המועד ומדובר על כתיבת סופר.

ובעמ' תתקמ"ד כתב:
מותר לכתוב במחשב אלקטרוני בחול המועד דכיום חשיב כמעשה הדיוט ובפרט חידושי תורה או אגרת שלומים ואין שום חשש איסור בהקלדה במחשב, ומותר גם לפתח במכונת לייזר כל שעיקר הכתיבה מותרת וכשהתירו לו לכתוב דברי תורה מותר לציין התאריך של היום כשיש נפ"מ בתאריך.
ובהערות כתב:
וסיוע לדבריהם ממ"ש הרדב"ז ח"א סי' שנז שמותר לכתוב בחוה"מ תשובת שאלה אפי' בכתיבה נאה שהיא מעשה אומן ואפי' שלא
לצורך המועד ובלא שינוי, ומה שאסרו להגיה בס"ת אפי' אות אחת, שאני התם שצריך אימון גדול לכתוב כתיבה אשורית ככתיבת ספר התורה עצמו. ע"ש. וה"כ כתיבת חידושי תורה מותר אפי' במכונת כתיבה, אף שהכתיבה נאה.

ובעמ' תתקמ"ו כתב:
לאחר שדן בכל ההיתר במכונת כתיבה האם חשיב כמלאכת הדיוט או כמלאכת אומן, והסיק שחשיב כמלאכת הדיוט ויהיה מותר דווקא לצורך המועד, דן בעניין הכתיבה במחשב שקלה טפי בכתיבה במכונת כתיבה ואולי אינה נחשבת כמלאכה כלל והביא פוסקים הסוברים כן ולפי"ז יהיה מותר לכתוב גם כל דבר ולא רק דברי תורה וכ"ש שלא לצורך המועד, ונראה שמצדד להתיר וצ"ע.

ואם כן לדבריך יהיה אסור לכתוב כל דבר במחשב וגם כאן בפורום אלא רק בשרשורים העוסקים בדברים הקשורים לחול המועד.

ומ"מ פשוט שיהיה מותר לכתוב כל דברי תורה אף שאינם לצורך המועד מדין דבר האבד שמותר גם שלא לצורך המועד.
וכמו שכתב מפורש בעמ' תתקמ"ח כתב:
מותר לכתוב בחול המועד חידושי תורה בין שחידשם בעצמו ובין ששמע איזה חידוש מאחר שאם לא יכתבם שמא ישכחו ממנו ונחשב לדבר האבד ואפילו אם יחזור עליהם כמה פעמים קיים חשש שישכחם וכן עשו מעשה בעצמם כמה מגדולי הפוסקים והמחברים וכן דעת עוד ראשונים להקל ונראה שאף רשאי להציע החידוש כסידרו על פי הקדמת הראשונים וכיוצא ואין צריך לכתבו בראשי תבות בכדי שיזכרנו בלבד וכן הכותב תשובות ופסקים רשאי לכותבם כהוייתם שאם לא יעשה כן ונצריכהו לעשות הכל מחדש אחר חול המועד מגמר בעתיקא קשה מחדתא ואפילו בלא טעם שכחה אי אפשר לומר שימתין לכתוב החידוש והפסק לאחר המועד שבאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר ללמוד ולחדש עוד חידושים בלי הפסק.

לא הבנתי כ"כ... אני מנסה להבין לאן אתה חותר ומה אתה מוסיף או חולק ולא כ"כ מצליח... (הדיון כאן הוא לא על כתיבה במחשב ולא על כתיבת דברי תורה).
לכתוב כרגיל שלא לצורך המועד (דברי חולין) זה בעיה. לכתוב כרגיל כתב שלנו לצורך המועד מותר.
לכתוב במחשב לצורך המועד מותר. לכתוב במחשב לא דברי תורה ולא לצורך המועד צ"ע, ומצדדים להתיר כיון שזה לא כתיבה, וראה כאן.

ספוילר

וכמש"כ בילקו"י:

 

[אליאב צוף]

לכתוב במחשב לצורך המועד מותר. לכתוב במחשב לא דברי תורה ולא לצורך המועד צ"ע, ומצדדים להתיר כיון שזה לא כתיבה

כוונתי היתה

וכן פסקו כל הפוסקים האחרונים ואחרוני האחרונים בעניין.
ראית מי שכותב בספר או בתשובה וכד' שאפשר לכתוב גם שלא לצורך המועד? (ולא דבר האבד ולא צורך מצווה ולא צורך רבים)

שודאי שראיתי אחרונים ואחרוני אחרונים שמתירים והוא מהילקו״י הנזכר, ולדעתי כך דעת מרן הראשל״צ.
ועוד להוסיף שכל הנידון הוא על דברים שהם לא דברי תורה אבל דברי תורה פשוט שיהיה מותר לכתוב בכל גווני, ועוד שהדברים הם לא בגדר דבר האבד.
ולאפוקי ממה שכתבת שיהיה מותר רק דברים שהם לצורך המועד מבלי לפרט כך שנראה שההיתר הוא מוגבל מאוד, ואינו נכון כל כך, כיון שכל כתיבה במחשב שהיא אפילו של דברי חול נראה שהיא או בגדר דבר האבד או שהיא לצורך המועד ואז יהיה מותר בכל אופן. (וכ״ש לדעות הסוברות שאין זה מלאכה כלל ואז הדיון אינו מתחיל)
ואם זה דברי תורה אז פשוט שיהיה מותר כל דבר.
אז בין אם זה להוסיף או לחלוק עכ״פ התבררה ההלכה יותר בס״ד.

 

[בנימין לוריא]

שודאי שראיתי אחרונים ואחרוני אחרונים שמתירים והוא מהילקו״י הנזכר, ולדעתי כך דעת מרן הראשל״צ.

מי ראית שמתיר?
הבאתי לעיל מהילקו"י שכתב להתיר דווקא חידו"ת ולא הכריע מה הדין כשכותב דברים בעלמא. ונראה שצידד שבמחשב גם דברים בעלמא יהיה מותר.

ואינו נכון כל כך, כיון שכל כתיבה במחשב

אבל אנחנו מדברים על כתיבה רגילה, לא על כתיבה במחשב...

 

[אליאב צוף]

מחילה, בגלל מה שכתב בהלכה ואגדה להתיר כתיבה בכתב רגיל לכתיבה במחשב, חשבתי שמדובר במחשב.

 

[אלעזר אטיאס]

האם מותר לכתוב הקדשה בספר
יש פוסקים שמדמים זה לכתיבת אגרות שלום אך שם מבואר הטעם שמותר
כי אנשים לא מקפידים בזה
אך לכאורה בזה אנשים מקפידים
אך זה לא ברור לי כי גם באגרות שלום מקפידים

 

[יואל בן מנשה]

מה הדין לפתור תשבצים וכד'?

 

[אלעזר אטיאס]

האם מותר לכתוב הקדשה בספר
יש פוסקים שמדמים זה לכתיבת אגרות שלום אך שם מבואר הטעם שמותר
כי אנשים לא מקפידים בזה
אך לכאורה בזה אנשים מקפידים
אך זה לא ברור לי כי גם באגרות שלום מקפידים

הנני מביא מ"ש יד"ין הרה"ג צוריאל אוחיון
פ. כתיבת הקדשה לספר שנותנו מתנה בחול המועד, נראה דדמי לאגרות שלומים בסי' תקמ"ה ס"ה דלדעת השו"ע מותר בלא שום שינוי, ומטעם דחשיב צורך המועד קצת מה ששואל בשלומו וכמבואר במשנ"ב סק"ל, ואף שבשעה"צ סק"ל ביאר הצורך האמור שם כגון שיש באגרת צורך ענייני יו"ט או כדי שלא יהא בדאגה, וטעם זה לא שייך בכתיבת הקדשה, מ"מ ראה בערוה"ש שם שנקט לעיקר שהצורך הוא מה שיש בכך שמחה לשולח, ולכן מותר אף שלא יגיע המכתב רק אחר המועד, וסיים דבריו שאפשר הטעם לפי שאין במלאכת כתיבה טרחא התירו אף בלא צורך, ולטעמו יש מקום להתיר אף בהקדשה. וכן מצאתי שהתיר הגר"נ קרליץ (מבקשי תורה עמ' תשנ"ב) לכתוב הקדשה על ספר שניתן במועד לבר מצוה וכדו', שכיון שההקדשה מביאה שמחה הרי היא כאגרת שלומים שמותר לכתבה במועד, אך לא יאריך בדברים מיותרים ויכתוב רק את הנצרך והמשמח, וכן לא יכתוב תאריך, עיי"ש. ולדעת הרמ"א שם יעשה שורה עליונה עקומה כמבואר במשנ"ב שם סקל"ה באגרת שלומים. עוד נראה דחשיב צורך המועד ע"פ המבואר בשש"כ פס"ו סמ"ג שכל דבר שעושין אותו משום כבודו של אדם, ולא משום שיש לו צורך בו, הרי זה נחשב צרכי המועד ומותר לעשותו מעשה הדיוט, אם אמנם ישתמש בו המקבל במועד או אפי' רק ספק אם ישתמש בו במועד עיי"ש, ולפ"ז ה"ה בנידו"ד שההקדשה היא מכבדת יותר את המקבל, ויש הסתברות שאכן יסתכל בספר במועד, מותר הדבר ונחשב כצורך המועד

ולענ"ד יש לחלק מהשש"ך דזה איירי לעצמו ולא לחברו
וכן אם ההקדשה תעודד אדם כל שהוא אך אם אינו תעודד למה להתיר
אך אולי יש לצרף דברי המתירים לכתוב כל דבר בכתב שלנו ולהתיר