מגיס

[עבד למרן]

מה הדין להגיס בקדירה שהיא מבושלת כל צרכה והיא עדיין על הפלאטה
ומה הדין להוציא בכף
אשמח להערות הלומדים שליט"א

 

[גרינפלד]

מה הדין להגיס בקדירה שהיא מבושלת כל צרכה והיא עדיין על הפלאטה
ומה הדין להוציא בכף
אשמח להערות הלומדים שליט"א

במשנ"ב סי' שי"ח ס"ק קי"ג כתב שבב"י משמע שאם נתבשל כל צרכו מותר להוציא בכף, והאליה רבה מסיק שיש לאסור בזה. ובדרשו הובא מהחזו"א או"ח סי' ל"ז ס"ק ט"ו שאם צריך להשאיר את הסיר מותר, וכעין זה כתב האור לציון ח"ב פרק ל' תשובה ט"ו; והאגרות משה ח"ד סי' ע"ד בישול אות י"א כתב שהפח שמכסה את האש והקדירה לא כנגד האש מותר, [וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק בישול פרק מ"א אות ב' ס"ק ו')] אבל כשנגד האש אוסר, וכן אוסר בפלטה חשמלית.​

 

[עבד למרן]

לכאורה אפי' שנתבשל כל צרכו הוא משתבח ע"י ההגסה אז למה שלא נחמיר אפי' במבושל כל צרכו.

 

[תלמידו של מרן!]

לכאורה אפי' שנתבשל כל צרכו הוא משתבח ע"י ההגסה אז למה שלא נחמיר אפי' במבושל כל צרכו.

במבושל כל צרכן הוא משתבח ע"י ההגסה? לא ידוע לי על דבר כזה.

 

[תלמידו של מרן!]

צירפתי כאן מה שכתבתי בזה בעבר.

 

[תלמידו של מרן!]

לענין הלכה בפשטות לבני ע"מ מותר כאשר מבושל כ"צ, ואפי' הוא על האש ממש. עיי' שו"ע שי"ח י"ח ומשנ"ב שם.

 

[עבד למרן]

במבושל כל צרכן הוא משתבח ע"י ההגסה? לא ידוע לי על דבר כזה.

האם כבודו לא שמע על מצטמק ויפה לו.
ה"ה שאף שהוא מבושל כל צרכו הוא נהיה משובח יותר.
היום אנשים משלמים על קוגל "אובר נייט" הרבה יותר מפני שהוא ישב לילה שלם על הפלאטה

 

[תלמידו של מרן!]

האם כבודו לא שמע על מצטמק ויפה לו.
ה"ה שאף שהוא מבושל כל צרכו הוא נהיה משובח יותר.
היום אנשים משלמים על קוגל "אובר נייט" הרבה יותר מפני שהוא ישב לילה שלם על הפלאטה

זה שהוא הרבה זמן על האש מוסיף טעם טוב, אך ההגסה עצמה לא מעלה ולא מורידה כלל.

 

[עבד למרן]

זה שהוא הרבה זמן על האש מוסיף טעם טוב, אך ההגסה עצמה לא מעלה ולא מורידה כלל.

אם נאמר שמגיס הוא קירוב בישול והוא מסייע לבישול.
אז ככל שהוא מגיס בו הוא עוזר לו להשביח יותר הכוונה להתבשל יותר.
וזה הענין של מצטמק ויפה לו.
ומטעם של קירוב בישול אסרו להזיז את הקדרה וכן לשים עליה מכסה שכל זה הוא מסייע לבישול
ע' בקונטרס היפה שכתבת ותראה שזה אותו טעם ולכאורה אותו דין.

 

[תלמידו של מרן!]

ההגסה עצמה לא מועילה כלום אחר שנתבשל כ"צ, כנלענ"ד שזו המציאות.
מה שכתבתי בקונדריס הזעיר הנ"ל הוא שהגסה היא מצרכי הבישול, היינו זה דרך מבשלים בפעולה זאת, ובבישול החיוב הוא על הפעולה ולא על התוצאה וכמבואר שם, לכן כיון שהפעולה היא מדרכי הבישול, אף אם אין תוצאה חייב הכלבו חטאת, אך להלכה בשו"ע לא פסק את דבריו.

 

[גרינפלד]

י"א שמגיס מערב את הטעמים, וי"א שיש מקומות קטנים שעדיין לא התבשלו; וכיון שרגילות לעשות כן חייבים על זה.

 

[תלמידו של מרן!]

מנין שעירוב הטעמים מחייב משום בישול?
מה שי"א שיש מקומות שלא התבשלו וחייב ע"כ, הוא דחוק מאוד דהא שיעור בישול הוא בכגרוגרת, ולפי"ז אם לא היה גרוגרת שאינה מבושלת אין חיוב כלל, וזה לא מצוי שיהיה גרוגרת שאינה מבושלת אלא בקדירה שיש בה לכה"פ י' גרוגרות ויותר, והכלבו סתם וכתב שחייב חטאת ולא כתב שיעור. ועוד צ"ע, דלפי"ז אי"ז אלא ספק חיוב דמאן לימא שהיו באמת מקומות לא מבושלים, ואילו הכלבו כתב שחייב, ולפי"ז הול"ל "אפשר שיבא לידי חיוב חטאת", והמקרה שיתחייב בתורת ודאי הוא רחוק מאוד מאוד. ועוד דלפי"ז קדירה שנתבשלה כ"צ, ובער"ש הגיס בה הפוך בה והפוך בה היטב היטב, דליכא למיחש מעתה לא לעירוב טעמים ולא למקומות קטנים שלא התבשלו, פטור, ואילו הכלבו סתם וחייב בכל אופן. ועיי' בקונטרסי הקטן הנ"ל מה שכתבתי באריכות.

 

[בן עזאי]

מנין שעירוב הטעמים מחייב משום בישול?
מה שי"א שיש מקומות שלא התבשלו וחייב ע"כ, הוא דחוק מאוד דהא שיעור בישול הוא בכגרוגרת, ולפי"ז אם לא היה גרוגרת שאינה מבושלת אין חיוב כלל,

בלת"ק חלקי
מה עם חצי שיעור, [וחטאת י"ל איסור חטאת].

 

[גרינפלד]

מנין שעירוב הטעמים מחייב משום בישול?

על טענה זו היה מקום לומר שלכן זה צרכי הבישול.​

מה שי"א שיש מקומות שלא התבשלו וחייב ע"כ, הוא דחוק מאוד דהא שיעור בישול הוא בכגרוגרת, ולפי"ז אם לא היה גרוגרת שאינה מבושלת אין חיוב כלל, וזה לא מצוי שיהיה גרוגרת שאינה מבושלת אלא בקדירה שיש בה לכה"פ י' גרוגרות ויותר, והכלבו סתם וכתב שחייב חטאת ולא כתב שיעור. ועוד צ"ע, דלפי"ז אי"ז אלא ספק חיוב דמאן לימא שהיו באמת מקומות לא מבושלים, ואילו הכלבו כתב שחייב, ולפי"ז הול"ל "אפשר שיבא לידי חיוב חטאת", והמקרה שיתחייב בתורת ודאי הוא רחוק מאוד מאוד​

על טענה זו אולי גם אפשר לדחוק שסו"ס מתעסק עם גרוגרת וזה מצרכי הבישול בשביל המקומות שעדיין לא התבשלו; אך לכאורה אי"ז מובן.​

ועוד דלפי"ז קדירה שנתבשלה כ"צ, ובער"ש הגיס בה הפוך בה והפוך בה היטב היטב, דליכא למיחש מעתה לא לעירוב טעמים ולא למקומות קטנים שלא התבשלו, פטור, ואילו הכלבו סתם וחייב בכל אופן. ועיי' בקונטרסי הקטן הנ"ל מה שכתבתי באריכות.​

יתכן שאכן אם יגיס מבעוד יום היטב היטב אחרי שהתבשל, שוב לא יהיה חייב, וזה לכאורה גם לדבריך כי זה כבר לא מצרכי הבישול, שאם הגיס היטב כבר אין דרך להגיס; ויישר כח על הדברים.​

 

[עבד למרן]

ההגסה עצמה לא מועילה כלום אחר שנתבשל כ"צ, כנלענ"ד שזו המציאות.
מה שכתבתי בקונדריס הזעיר הנ"ל הוא שהגסה היא מצרכי הבישול, היינו זה דרך מבשלים בפעולה זאת, ובבישול החיוב הוא על הפעולה ולא על התוצאה וכמבואר שם, לכן כיון שהפעולה היא מדרכי הבישול, אף אם אין תוצאה חייב הכלבו חטאת, אך להלכה בשו"ע לא פסק את דבריו.

לפי דבריך הגענו לשיטת הכל בו שלא נפסקה להלכה.
אז באמת יכול להיות שזה היה החשש של הכל בו שאול אפי' שזה נתבשל עצם ההגסה על האש מחייב חטאת ובהוצאה בכף אסור מדרבנן.
והמהר"י וייל מחמיר אפי' שלא על האש.

 

[עבד למרן]

בלת"ק חלקי
מה עם חצי שיעור, [וחטאת י"ל איסור חטאת].

זה היה שייך רק באינו מבושל כל צרכו אבל במבושל כל צרכו איזה חצי שיעור יש זה כבר מבושל לגמרי.

 

[גרינפלד]

זה היה שייך רק באינו מבושל כל צרכו אבל במבושל כל צרכו איזה חצי שיעור יש זה כבר מבושל לגמרי.

כוונתו שיש מקומות שלא מבושלים.

 

[עבד למרן]

כוונתו שיש מקומות שלא מבושלים.

אז באופן כזה זה בישול גמור ומגיס מדאורייתא.
אני דיברתי על מבושל כל צרכו.

 

[שלמה נ]

מרן בחזו"ע פסק להתיר במשובל כ"צ אפי' על הפלאטה, עפ"י כמה ראשונים, והוכיח שמרן לא פסק כדברי הכל בו אלא כהחולקים עליו. איני זוכר כעת מקומו בדיוק.