ראיתי בשו"ת ישיב אברהם חלק חו"מ סי' כ"ג שכתב: "זכורני שגם מרן הגר"ע יוסף החזיק בביתו אקווריום. ושוב קודם הדפסת התשובה שאלתי על כך את בנו הג"ר אברהם יוסף רבה של חולון, והשיב שאכן אביו מרן הגרע"י החזיק אקווריום במשך שנים רבות, ומתחילה טיפלה בו אמו הרבנית ולאחר פטירתה הורה מרן הגרע"י להמשיך לטפל בהם, והטעם אמר משום סילוק עין הרע".מרן ביקש שיהיה אקווריום עם דגים בבית
כעת נזכרתי ששמעתי מרבינו ז"ל באחד השיעורים שבזה"ז מותר לבן לעלות אחר אביו לספר תורה, מפני שאין חוששין לעין הרע, והיה חידוש גדול בעיניי. ואולי רבי @אושרי רביב שליט"א ימצא לנו שיעור זה.
ע' כאן שהרחיבו בזהמהבן של חכם יעקב יוסף
חלק מהדברים שלו צריכים בדיקה
גם מה שאומר שחכם בן ציון הקפיד שבנו לא ידרוש אחריו, זכור לי שהיה לבנו שיעור קבוע באהל רחל לפני השיעור שלו, ואולי היה מנחה בנתיים, שמא הרב לא @פשוט זוכר
הצג קובץ מצורף 20019הצג קובץ מצורף 20020
למאן דהוא יש מידע האם יש בבני ברק?יש רבנית בירושלים בשכונת סנהדריה שמוציאה עין הרע על ידי עופרת בתשלום סמלי
מספר הפל' 0583238064
02-5370312יש גם רבנית בירושלים באיזור הבוכרים. יש למישהו את המספר אולי?
סיפר לי לפני כמה שנים, ידידי הג"ר בנימין אטיאס שליט"א - מרא דאתרא וראב"ד פתח תקווה, שהיה ממקורביו של מרן זיע"א (המחותן עם הרב משה יוסף שליט"א), כי מרן ביקש שיהיה אקווריום עם דגים בבית, וכל פעם שהיו חוזרים משמחה משפחתית או חתונה מפורסמת וכדו', היו מוצאים כמה דגים מתים. (ועל אף שמרן לא נהג במנהגי קבלה, בנושא עין הרע היה מאמין).
פעם אחת מרן חזר לביתו אחרי ארוע המוני והרגיש לא בטוב וביקש שיקחו אותו לאקווריום הסתכל על הדגים ואחד מהם מת ומרן אמר ראיתם נתנו בי עין הרע
כך סיפר לי ידידנו היקר פה מפיק מרגליות הרב יעקב סיני.
ראיתי בשו"ת ישיב אברהם חלק חו"מ סי' כ"ג שכתב: "זכורני שגם מרן הגר"ע יוסף החזיק בביתו אקווריום. ושוב קודם הדפסת התשובה שאלתי על כך את בנו הג"ר אברהם יוסף רבה של חולון, והשיב שאכן אביו מרן הגרע"י החזיק אקווריום במשך שנים רבות, ומתחילה טיפלה בו אמו הרבנית ולאחר פטירתה הורה מרן הגרע"י להמשיך לטפל בהם, והטעם אמר משום סילוק עין הרע".
יפה מאוד
אבל כמדומה שבשנים האחרונות הדגים כבר לא היו שם
כנראה מרוב עין הרעאבל כמדומה שבשנים האחרונות הדגים כבר לא היו שם
ידועה ומפורסמת דעת רבינו הרמב"ם ז''ל שלא חש לדברים סגוליים.אני רק מניח פה את דעת הרמב"ם בהחלט יש מקום לדון אבל הוא בהחלט מאן דאמר
(שו"ת הרמב"ם פ"ב שכנים הט"ז/ סי שצה)
שאלה בספר קנין נמצא כתוב שבין גנה לגנה סגי בעשרה טפחים ובתחלת בבא בתרא (ב ב) משמע פשיטא לן בגינה דהיזק ראיה שמיה היזק מבחצר וא"כ אמאי לא צריך ארבע אמות. יורנו מורנו גאוננו כי צמאים אנחנו לתשובתו כאיל תערוג על אפיקי מים.
תשובה זאת השאלה לא היתה לאנשים גדולים כמוכם לשאול אותה. וכי לא שני לכו בין היזק ראיה שהוא היזק גדול ודאי שיראה אדם חברו בעת שהוא עומד ויושב ועושה צרכיו ובין היזק ראיה שיראה קמת חבירו משום עינא בישא שאלו דברים חסידות הם שלא יעיין בו בעין רעה
ודו"ק
בהחלטידועה ומפורסמת דעת רבינו הרמב"ם ז''ל שלא חש לדברים סגוליים.
זכורני שגם הבא"ח אומר יסוד זה.