לפי דבריך בעל חיים שלא מגדלים במיוחד לכך אבל האדם קנה במיוחד (כמו לטיפול רגשי) יהיה אסור.
ואת"ל שיהיה מותר, אז למה דווקא האכלת יד? כל בעל חיים (גם כלב) שקנה אותו בכדי לשחק עמו (ולא ליופי או לשמירה וכד') היה צריך להיות מותר.
מקומות שמרן זצ"ל החמיר בהם
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 27
ואת"ל שיהיה מותר, אז למה דווקא האכלת יד? כל בעל חיים (גם כלב) שקנה אותו בכדי לשחק עמו (ולא ליופי או לשמירה וכד') היה צריך להיות מותר.
זיל בתר טעמא
Member
הדברים לא ערוכים בצורה של תשובה מסודרת, אלא בצורה של נקודות ומו"מ. טרם הספקתי לערוך את זה, ומה שהלב חושק וכו'.
מעלה את הדברים כהווייתם.
נקודות להיתר טלטול בעלי חיים בשבת לצורך רגשי:
א. ייחוד:
- לפי המהר"ח או"ז פשיטא שמותר, אמנם יש לדון בדברי הרא"ש בתשובתו למהר"ח או"ז (שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן פב): "ועל העופות לא מלאני לבי להתיר, דאין ללמוד היתר שמוש בעלי חיים מהיתר כלים. דאף כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו מותר. אבל צרורות שבחצר אפילו צריך מהם צורך גדול אסור לטלטל משום דאין תורת כלי עליהם הכי נמי בבעלי חיים. ויש לאסור יותר בבעלי חיים דאין משתמשין בבעלי חיים ולא פלוג רבנן בבעלי חיים. אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל".- אעפ"י שניתן לדייק מדבריו של הרא"ש שבע"ח יותר חמורים מצרורות, היינו שאפילו ייחוד לא יועיל בהם ויש בהם גזירה מיוחדת וממילא לשיטתו לא יועיל לייחדם לשעשוע, מאידך ניתן גם לדייק לענ"ד שכוונתו שאעפ"י שבאבנים יש אופנים שבסתמא הם ראויים לשימוש בשבת (כמו אבנים לבניין דחזי למיזגא עלייהו) מכל מקום בבע"ח אין שום מציאות כזאת ולכן הם יותר חמורים, וא"כ מובן למה בתחילה השווה בינהם הרא"ש (ועיין משנ"ב שם סימן שח' ס"ק ל"ט שמגדיר אותם כמו עצים ואבנים) ואפש"ל שזו כוונתו באומרו "ולא פלוג רבנן בבעלי חיים", שאפילו באופן שישנם בע"ח שראויים לשימוש האדם בשבת כגון חיות קטנות לשעשוע, והיינו סוברים לחלק בינם לבין בהמות וכד', מ"מ החמירו בו יותר מאבנים שראויות לשימוש בשבת, שיש אופנים שהקילו בהן. גם יש לדייק ממש"כ הרא"ש "דאין משתמשים בבעלי חיים", דכוונתו לשימושים שהם לצורך גוף האדם, ועומדות רק לאכילה או למלאכה, והרי שניהם אסורים בשבת, אולם בנידו"ד שיש דרך היום להשתמש בבע"ח מסוג זה לצורך בריאות נפשו של האדם או למשחק, והוא דבר מצוי, אפשר שהרא"ש אכן יגדיר זאת בתור שימוש ראוי בבע"ח בשבת. ועוד שבתוספות רא"ש (שבת מה:) העיר על דברי ה"ר יוסף (ה"ה הר"י פורת, ודבריו יובאו בסמוך) שהובאו בתוס’ (שם) וכתב: "ולי נראה דא"כ (כדברי ה"ר יוסף) אבן יפה תהא מותרת מהאי טעמא", מפורש בדבריו שמשווה בין בע"ח לבין אבן, וודאי שבאבן כזאת מועיל ייחוד, א"כ אפשר לומר שגם בבע"ח הרא"ש יודה שמועיל ייחוד. וע"ע בהגהות אשר"י (פ"ג סימן כא') שהשיב באותה דרך על דברי ה"ר יוסף וא"כ גם לשיטתו יועיל ייחוד.
- תוס' שבת מה:- אע"פ שחולקים על ה"ר יוסף שהתיר לטלטל אפרוח חי כיון שראוי לתת אותו לתינוק בוכה כדי להרגיעו, וסוברים שבע"ח הוא מוקצה אף שהוא לשעשוע, מ"מ כיון שהשוו אותם לגו"צ מוכח שאם ייחדום לכך, גם תוס' יודו שאינם מוקצים.
- מרדכי (סימן שטז')- אחר שהביא דברי רבינו שמשון שאפרוח חי אינו מוקצה כיון שראוי לתינוק לשחק בו, כתב שדבריו אינם עיקר, אמנם גם המרדכי השווה את האפרוח לגו"צ, א"כ גם לשיטתו יועיל ייחוד.
עוד יש לסייע ממ"ש השש"כ בשם הגרשז"א (פרק יח' הערה סב') לגבי כלב נחייה לעיוור שכיוון שאינו עומד למשחק בעלמא אלא לצורך שימוש מיוחד, יותר נראה שאינו מוקצה. ובשו"ש (סימן שח' אות עד') הראה פנים להתיר אפילו שייחדם לשעשוע (ועיין בהערה שם). וגם ממ"ש בילקו"י (סימן שח', עמ' שפט') אחר שהביא דברי הרא"ש: "ומבואר, שאפילו אם ייחד את העופות ליהנות מהם בשבת, אין תורת כלי עליהן, דבעינן תשמיש בגוף הבהמה, וזה ליתא במה שנהנה ממראיהם ומקולם". ע"כ. אתה הראית לדעת שכאשר שייך תשמיש בגוף הבהמה, יוצא מדבריו שיועיל ייחוד לכך, וזה עולה בקנה אחד עם דברי הגרשז"א. וע"ע בשו"ת אז נדברו (ח"ח סימן לו' אות ב') שכתב שמועיל ייחוד. וכ"כ האג"מ (או"ח ח"ה סימן כב' אות כא').
אולם, הן אמת שישנם כמה מהפוסקים שסוברים שלא מועיל ייחוד בבעל חי בשום צורה, ה"ה: חוט השני (ח"ג עמ' קמג'), הגר"א נבנצאל (בכמה מקומות הו"ד), ארחות שבת ועוד. וברב אלישיב ראיתי שהביאו משמו במקום אחד להקל, ובמקום אחר כתוב שאמר שאין מועיל ייחוד בבע"ח, וכסברת החוט שני.
ושו"ר ראיתי שהביאו בשם הגר"מ אליהו (מראש צורים סימן לח' אות ו') שהיקל בכל עניין כיוון שהיא מחלוקת בדרבנן.
ב. דומה לטלטול תרופה לצורך חולה
כך ראיתי שפסקו להקל: הרב אבינר בקובץ אסיא סה-סו עמ' 79, שו"ת חבל נחלתו ח"ה סימן ט'.
ולאחר זמן, זכינו לאורו של ילקו"י ברכות הנד"מ תשפ"ד, ושם בעמ' תמ'-תמא' ראינו שזכינו לכוון לדעתו הרמה שמועיל בו ייחוד לשימוש ידני, וכתב הרב שאפילו לצורך שעשוע מותר, ולא התנה ההיתר בצורך רגשי.
נערך לאחרונה:
זיל בתר טעמא
Member
זה בדיוק ההבדל, שאליבא דהשו"ע רואים שייחוד למשחק בעלמא לא מועיל, ומה לי קניתי אותו לכך או הכנתי אותו לכך, סו"ס בלויי הסחבות לא ייוצרו לראשונה לצורך משחק ואין דרך להשתמש בהם לשם כך, משא"כ בנידו"ד שכל התעשייה והריבוי של תוכים אלו היא לשם משחק והאכלת יד, והיה נלע"ד שיש חילוק בינהם.
איה"נ, ולכן כתבנו שיש לדון בזה, שלכאורה אין סברא לחלק, אלא אם נבוא ונאמר שבתוכים כאשר הם מחוץ לכלוב הם כל הזמן על הידיים, משא"כ בכלבים וכד', אפילו הקטנים שבהם, שהרבה מהזמן הם על הרצפה ולאו דווקא בידיים של בעליהם.
נערך לאחרונה:
אושרי רביב
Well-known member
מצאתי השבת דרך לימודי בספר מיוסף עד יוסף רשימה מסודרת של מקומות שמרן זיע"א החמיר בפסיקותיו יותר מבן איש חי. קחנו משם.
איזה חלק ו/או עמוד?
אושרי רביב
Well-known member
אין חלק. זה ספר אחד, של הרב מרדכי כהן.
שער בן איש חי. מנה למעלה מ150 מקומות כמדומני.
אה... הסתכלתי מ"מיוסף עד יוסף" של הרב רביוב.
amit26
Well-known member
מרן זצל החמיר גם בעניין טבילת כלים חד פעמיים :
ומרן הרב זצ"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב), ומסקנתו שהיות וכלים חד פעמיים כשרים מעיקר הדין למצות קידוש, כי יש עליהם שם כלי, כמו כן יש לומר שהם מחוייבים טבילה. רק הוסיף מרן הרב זצ"ל, שבהיות שיש מן הפוסקים שחילקו בין דין קידוש לדין טבילה, לכן יש להטביל כלים אלו רק בלא ברכה, מחשש ברכה לבטלה
https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=633
מעניין לציין שמרן שליטא אמר בשיעור השבועי שהמקל יש לו על מה לסמוך.למרות שבחזון עובדיה לא נראה צד להקל בזה
ומרן הרב זצ"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב), ומסקנתו שהיות וכלים חד פעמיים כשרים מעיקר הדין למצות קידוש, כי יש עליהם שם כלי, כמו כן יש לומר שהם מחוייבים טבילה. רק הוסיף מרן הרב זצ"ל, שבהיות שיש מן הפוסקים שחילקו בין דין קידוש לדין טבילה, לכן יש להטביל כלים אלו רק בלא ברכה, מחשש ברכה לבטלה
https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=633
מעניין לציין שמרן שליטא אמר בשיעור השבועי שהמקל יש לו על מה לסמוך.למרות שבחזון עובדיה לא נראה צד להקל בזה
ע"ה ס"ט
Well-known member
וכבר כתב בזה בפרו ילקו"י וכמו שהובא כאן באשכול אחר.
אכן, ובכוונה לא הבאתי קישור כיון שכל אחד יכול לחפש ולראות בעצמו. (כגון כאן)
תבורך מפי עליון
Member
תודה
נושאים דומים בפורום
