לכאורה יש מקום לומר שכלל לא שייך מעשה שבת על תמונה שאין בה דבר אמיתי ומציאות חדשה אלא אלקטרודות של אור.תהייה שעלתה לי בעת מעבר על הנושא -
קי״ל מעשה שבת אסור מדרבנן, דהיינו הדבר שנעשתה בו מלאכה גופא היא אסורה. לכאורה פשוט מזה שהצילום הדיגיטלי המקורי ודאי יהיה אסור לו יהי (כמו שהניחו כאן) שאיסור הצילום הוא מדאורייתא. הכיוון שאני בא לתהות עליו הוא ההעתקים המופצים ברשת - הרי ודאי שהם אינם הצילום המקורי אלא העתקיו השונים.האם נדמה זאת לתבשיל שכל כולו אסור, אפילו אם הפרשת ממנו מעט, או כיוון שהתם בתבשיל זה היה חלק מהתבשיל, ואילו כאן מדובר בהעתק שיצר אדם אחר, ולכן קנסא דחז״ל לא שייך על אותו העתק.
במילים אחרות הנקודה שלי היא - האם נאסור כל העתק דיגיטלי של מה שצולם בשבת קודש כיוון שזהו אותו צילום שנעשה באיסור, או כיוון שיש כאן ״שינוי בעלות״ על הצילום, כיוון שהועתק מהיוצר המקורי והועבר מאדם לאדם, ממילא קנסא דחז״ל ירד מהפרק.
לכאורה הויא ספק דרבנן לקולאמחילה מכת"ר הרב אמר שיש בזה צדדים להקל אבל להחמיר
הצדדים להקל הם שיש סרטונים שצילמו גוים וממילא הכל ספק
וגם שסברת הכתב סופר שדבר שנעשה לצורך אחר הרי הוא כמי שעשה בעצמו שאסור לו לעולם היא אינה מוסכמת
אם אפשר לברר לא מיקרי ספקלכאורה הויא ספק דרבנן לקולא
וביותר שמסתמא רוב הצילומים של גוים וזיל בתר רובא
אבל כיון שאיכא לברורי א''כ אין עליו שם ספק כלל וא''כ יש לדון האם שייך כאן ספק דרבנן.
איך אפשר לברר ???לכאורה הויא ספק דרבנן לקולא
וביותר שמסתמא רוב הצילומים של גוים וזיל בתר רובא
אבל כיון שאיכא לברורי א''כ אין עליו שם ספק כלל וא''כ יש לדון האם שייך כאן ספק דרבנן.
בדר''כ יש זכויות ואם הצילום הגיע ע''י חברה פלונית כתוב ז\שזה הגיע מאותה חברהאיך אפשר לברר ???
הדין נכון אבל לא נמצא משנ"ב כזה. ושמא התכוונת לסעיף קטן חי.הוא התכוון שבאיסור דרבנן קי"ל כר' מאיר דשרי במוצ"ש לכו"ע וכמ"ש המשנ"ב בסימן שיח סוף סעיף א, ע"ש!!
אם אתה "רוצה" לראות - הראיה מספקת את רצונך, וזה הנאה [זה ההבדל בין "צורך" וכמו שכתבת "נפק"מ", לבין "הנאה"]. אם אין לך רצון כזה - אל תראה.אני שואל האם בכלל יש כאן הנאה? מה שייך הנאה בסירטון שאין לי ממנו שום נפק''מ ולא תועלת ולא ריוח ועוד שניה אני ישכח ממנו?
יש מקור קדום לדבר זה?אולם כאן מכיון שאין בכדי שיעשו דהרי אין אפשרות לאותה מלאכה במוצ"ש אסור לעולם
מי אמר שהולכים אחר טעם התקנה, בגוף התקנה שחז"ל חידשו ותיקנו, אמרו "בכדי שיעשו" ותל"מ, ולא חילקו אם זה דבר ששייך לעשותו במוצ"ש או לא. לא פלוג.המושג של בכדי שיעשו מבאר מה העניין של בכדי שיעשו ואכמ"ל