• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

האמנם גמ' מפורשת נעלמה מעיני הגאון "אדני פז" [הקשר]?.

ממרן עד מרן

Well-known member
מרגלא בפומייהו דאינשי

דהגאון הנ"ל חידש דיום ט"ו בשבט הוא יום דדנים בו את האילנות

וקשיא טובא- הרי גמ' מפורשת היא דפירות האילן נידונים בעצרת?, והיאך נעלמה גמ' מפורשת זו מעיניו?.

אולם מי שיעיין בדבריו [סי' קל"א ס"ה]- יראה, דלא רק שגמ' זו לא נעלמה מעיניו, אלא איפכא הוא מתחיל מהגמ' הזו.

אלא דיש לו חידוש עצום ופלאי על גמ' זו.

דשם הגמ' דנה גבי התבואה מתי נידונה דבמתני' קתני בפסח, והרי את התבואה זורעים כבר בחורף וא"כ מה שצמח עד פסח מתי נידון? וכו'.

ומסיקה הגמ'- שנידונת פעמיים וכו'.

ומגמ' זו מדייק הגאון הנ"ל- דהה"נ על פירות האילן י"ל שנידונים פעמיים [מחמת אותו קושייא דיש על תבואה הה"נ יש גם על פירות האילן], אחד בעצרת ובפעם השנייה בט"ו בשבט שזהו הראש השנה שלהם.

אולם מה שקשיא לי אדבריו- דמה שמסיקה שם הגמ' שהתבואה נידונת פעמיים זה באותו זמן, בפסח, פעם אחת קודם זריעתה בפסח של שנה הקודמת ועוד פעם לאחר זריעתה, בפסח של שנה זו.

וא"כ- בפירות האילן יש לנו לומר שנידונים פעמיים בעצרת, ולא כדכתב אחד בעצרת ואחד בט"ו בשבט.

ויש ליישב בדוחק- דכוונתו דפירות האילן שאני, כיון שמצינו שיש להם עוד יום שמצויין בו ר"ה לאילנות, מסתמא דכוונת הגמ' לרמוז דהה"נ זהו יום השני שדנים אותם, ודלא כתבואה שנידונת פעמיים באותו זמן [היינו בפסח].

ובין אם יש לנו יישוב על דבריו ובין אי לאו, מ"מ- ודאי ודאי דגמ' זו לא נעלמה מעיניו, אלא דיש לו בה חידוש ע"פ דרכו.
 
היכן?
זכור לי רק שהרמב”ם כותב באיגרת ששכח מקור להלכה שכתב ביד החזקה, אבל לא ששכח את דבר ההלכה.
בא נתחיל בתשובות הרמב"ם סימן קמ
ואני אומר לך מה אירע לי עתה בדבר זה בא אלי הדיין החסיד וקונטרי"ס מן החבור בידו יש בו הלכות רוצח מספר נזיקים והראה לי הלכה אחת אמר לי קרא זו קראתי אותה אמרתי לו מה ספק יש בזו אמר לי באי זה מקום נאמרו דברים אלו אמרתי לו במקומן או באלו הן הגולים או בסנהדרין בדיני הרוצח אמר לי כבר חזרתי על הכל ולא מצאתי לא בירושלמי ולא בתוספתא השתוממתי כמו שעה ואמרתי לו אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו הוצאתי גיטין וחפשתי ולא מצאתי תמהתי ונבהלתי ואמרתי היכן נאמרו דברים אלו הנח עתה עד שאזכור מקומן הוא יצא ואני זכרתי שלחתי שליח והחזרתיו והראתי לו הדברים מפורשין בגמרת יבמות אגב גררא תמה והלך וכן תמיד אני בצער מזה שיבא השואל וישאל היכן נאמרו דברים אלו פעמים [אני] אומר לו מיד במקום פלוני ופעמים לא וחייך לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן ועל זה אני מצטער הרבה שאני אומר הרי אני המחבר ויתעלם ממני מקום דבר זה מה יעשו שאר בני אדם ועל זה נחמתי שלא חברתי עם חבור זה ענין שאני אומר לך ובדעתי אם גוזר השם יתברך שתעשנו אף על פ
 
בא נתחיל בתשובות הרמב"ם סימן קמ
ואני אומר לך מה אירע לי עתה בדבר זה בא אלי הדיין החסיד וקונטרי"ס מן החבור בידו יש בו הלכות רוצח מספר נזיקים והראה לי הלכה אחת אמר לי קרא זו קראתי אותה אמרתי לו מה ספק יש בזו אמר לי באי זה מקום נאמרו דברים אלו אמרתי לו במקומן או באלו הן הגולים או בסנהדרין בדיני הרוצח אמר לי כבר חזרתי על הכל ולא מצאתי לא בירושלמי ולא בתוספתא השתוממתי כמו שעה ואמרתי לו אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו הוצאתי גיטין וחפשתי ולא מצאתי תמהתי ונבהלתי ואמרתי היכן נאמרו דברים אלו הנח עתה עד שאזכור מקומן הוא יצא ואני זכרתי שלחתי שליח והחזרתיו והראתי לו הדברים מפורשין בגמרת יבמות אגב גררא תמה והלך וכן תמיד אני בצער מזה שיבא השואל וישאל היכן נאמרו דברים אלו פעמים [אני] אומר לו מיד במקום פלוני ופעמים לא וחייך לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן ועל זה אני מצטער הרבה שאני אומר הרי אני המחבר ויתעלם ממני מקום דבר זה מה יעשו שאר בני אדם ועל זה נחמתי שלא חברתי עם חבור זה ענין שאני אומר לך ובדעתי אם גוזר השם יתברך שתעשנו אף על פ
נו..
הוא אשר אמרתי.
שכח את המקור ולא את ההלכה.
 
נו..
הוא אשר אמרתי.
שכח את המקור ולא את ההלכה.
תמתין, לא סיימתי, רק התחלתי..
דוגמא שהרמב"ם שכח הלכה ממש
מצטט משו"ת תשב"ץ ח"ג סימן רעד:
.
"ושאלתך השנייה בענין שרטוט שדברי הרמב"ם ז"ל סותרין זה את זה דע כי בגמרא בפ"א מגיטין (ו' ע"ב) נזכר זה כן ר' יצחק אומר שתים כותבין שלש אין כותבין במתניתא תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין והרב ז"ל מתחלה בהלכות ס"ת (פ"ז הט"ז) פסק כמו במתניתא לקולא לפי שאין דברי ר' יצחק שהוא אמורא כהלכה כנגד מתניתא. ואח"כ בהלכות יבום (פ"ד הל"ז) ראה דברי ר' יצחק שאלמלא היותו יודע שאין מתניתא זו נכונ' לא היה חולק עליה ופסק כמותו ועוד שהוא מחמיר וראוי להחמיר בזה וכן פסק בה"ג דשלש אין כותבין ושמא שכח הרב ז"ל מ"ש תחלה ולא צוה לתקנו שכן מצינו שהוא כותב בפ"א מהל' ס"ת שאם מקצת השם בשטה ומקצתו תלוי פסול ובפ' אחרון כשמנה דברים הפוסלין ס"ת שהם עשרים לא מנה זה ובלי ספק ששכחו"
 
הרמב"ם מעיד על עצמו ששכח דבר הלכה
תמתין, לא סיימתי, רק התחלתי..
דוגמא שהרמב"ם שכח הלכה ממש
מצטט משו"ת תשב"ץ ח"ג סימן רעד:
.
"ושאלתך השנייה בענין שרטוט שדברי הרמב"ם ז"ל סותרין זה את זה דע כי בגמרא בפ"א מגיטין (ו' ע"ב) נזכר זה כן ר' יצחק אומר שתים כותבין שלש אין כותבין במתניתא תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין והרב ז"ל מתחלה בהלכות ס"ת (פ"ז הט"ז) פסק כמו במתניתא לקולא לפי שאין דברי ר' יצחק שהוא אמורא כהלכה כנגד מתניתא. ואח"כ בהלכות יבום (פ"ד הל"ז) ראה דברי ר' יצחק שאלמלא היותו יודע שאין מתניתא זו נכונ' לא היה חולק עליה ופסק כמותו ועוד שהוא מחמיר וראוי להחמיר בזה וכן פסק בה"ג דשלש אין כותבין ושמא שכח הרב ז"ל מ"ש תחלה ולא צוה לתקנו שכן מצינו שהוא כותב בפ"א מהל' ס"ת שאם מקצת השם בשטה ומקצתו תלוי פסול ובפ' אחרון כשמנה דברים הפוסלין ס"ת שהם עשרים לא מנה זה ובלי ספק ששכחו"

היכן הרמב”ם מעיד על עצמו ששכח דבר הלכה?
 
הגרי"ע ציין* כמה מקומות בהם הקשו האחרונים קושיות הגמרא.
הש"ך יור"ד סי' שז ס"ק יא הק' על השו"ע את קו' הגמ' בכורות כא, ב ונמשך אחר הדרישה והט"ז, וכן הט"ז באור"ח קכח מק' קו' הגמ' בתענית כט א, והחת"ס בתשובה אור"ח סי' קעג שואל את שאלת הגמ' זבחים קא ע"א, והרדב"ז תשובות ללשונות הרמב"ם לז שואל שאלת הגמ' שבת קכ ע"ב.
*במאמר 'סלע המחלוקת' עמ' 41 הערה 56.
 
כמה מקומות בהם הקשו האחרונים קושיות הגמרא.
כלל וכלל זה לא הנושא דידן
האם האחרונים הקשו את קושיית הגמ'??, זה דבר בפ"ע,
כאן הנושא הוא על האם נעלמה מהגאון הנ"ל גמ' מפורשת, [והתשובה שלא נעלמה, אלא איפכא מדבר עליה אלא שמחדש בה לפי דרכו]
 
לא נכנסתי לדיון הספציפי האם שכח הרב הנ"ל גמרא, רק ציינתי כי ביחס לדיון העקרוני האם שייך לומר שגדולי האחרונים שכחו גמרא, וע"ז כתבתי שכבר אשכחן כעי"ז.​
עדיין ישנו חילוק בין הדברים
בין אם אשר שכח דברי הגמ', ולבין אם כתב הפוך מהגמ'
וכגון הכא- דכביכול כתב הפוך מהגמ' שבגמ' כתוב שנידונים הפירות בעצרת ואילו הוא כותב כביכול בט"ו בשב"ט?
דכאן זה יותר חמור כי כותב הפוך מהגמ'
ולכן בס"ד הבאתי דהיא גופא גמ' זו לא נעלמה מעיניו ומדבר בה ועוסק בה אלא שמחדש בה ע"פ דרכו
 
חזור
חלק עליון