ממרן עד מרן
Well-known member
מרגלא בפומייהו דאינשי
דהגאון הנ"ל חידש דיום ט"ו בשבט הוא יום דדנים בו את האילנות
וקשיא טובא- הרי גמ' מפורשת היא דפירות האילן נידונים בעצרת?, והיאך נעלמה גמ' מפורשת זו מעיניו?.
אולם מי שיעיין בדבריו [סי' קל"א ס"ה]- יראה, דלא רק שגמ' זו לא נעלמה מעיניו, אלא איפכא הוא מתחיל מהגמ' הזו.
אלא דיש לו חידוש עצום ופלאי על גמ' זו.
דשם הגמ' דנה גבי התבואה מתי נידונה דבמתני' קתני בפסח, והרי את התבואה זורעים כבר בחורף וא"כ מה שצמח עד פסח מתי נידון? וכו'.
ומסיקה הגמ'- שנידונת פעמיים וכו'.
ומגמ' זו מדייק הגאון הנ"ל- דהה"נ על פירות האילן י"ל שנידונים פעמיים [מחמת אותו קושייא דיש על תבואה הה"נ יש גם על פירות האילן], אחד בעצרת ובפעם השנייה בט"ו בשבט שזהו הראש השנה שלהם.
אולם מה שקשיא לי אדבריו- דמה שמסיקה שם הגמ' שהתבואה נידונת פעמיים זה באותו זמן, בפסח, פעם אחת קודם זריעתה בפסח של שנה הקודמת ועוד פעם לאחר זריעתה, בפסח של שנה זו.
וא"כ- בפירות האילן יש לנו לומר שנידונים פעמיים בעצרת, ולא כדכתב אחד בעצרת ואחד בט"ו בשבט.
ויש ליישב בדוחק- דכוונתו דפירות האילן שאני, כיון שמצינו שיש להם עוד יום שמצויין בו ר"ה לאילנות, מסתמא דכוונת הגמ' לרמוז דהה"נ זהו יום השני שדנים אותם, ודלא כתבואה שנידונת פעמיים באותו זמן [היינו בפסח].
ובין אם יש לנו יישוב על דבריו ובין אי לאו, מ"מ- ודאי ודאי דגמ' זו לא נעלמה מעיניו, אלא דיש לו בה חידוש ע"פ דרכו.
דהגאון הנ"ל חידש דיום ט"ו בשבט הוא יום דדנים בו את האילנות
וקשיא טובא- הרי גמ' מפורשת היא דפירות האילן נידונים בעצרת?, והיאך נעלמה גמ' מפורשת זו מעיניו?.
אולם מי שיעיין בדבריו [סי' קל"א ס"ה]- יראה, דלא רק שגמ' זו לא נעלמה מעיניו, אלא איפכא הוא מתחיל מהגמ' הזו.
אלא דיש לו חידוש עצום ופלאי על גמ' זו.
דשם הגמ' דנה גבי התבואה מתי נידונה דבמתני' קתני בפסח, והרי את התבואה זורעים כבר בחורף וא"כ מה שצמח עד פסח מתי נידון? וכו'.
ומסיקה הגמ'- שנידונת פעמיים וכו'.
ומגמ' זו מדייק הגאון הנ"ל- דהה"נ על פירות האילן י"ל שנידונים פעמיים [מחמת אותו קושייא דיש על תבואה הה"נ יש גם על פירות האילן], אחד בעצרת ובפעם השנייה בט"ו בשבט שזהו הראש השנה שלהם.
אולם מה שקשיא לי אדבריו- דמה שמסיקה שם הגמ' שהתבואה נידונת פעמיים זה באותו זמן, בפסח, פעם אחת קודם זריעתה בפסח של שנה הקודמת ועוד פעם לאחר זריעתה, בפסח של שנה זו.
וא"כ- בפירות האילן יש לנו לומר שנידונים פעמיים בעצרת, ולא כדכתב אחד בעצרת ואחד בט"ו בשבט.
ויש ליישב בדוחק- דכוונתו דפירות האילן שאני, כיון שמצינו שיש להם עוד יום שמצויין בו ר"ה לאילנות, מסתמא דכוונת הגמ' לרמוז דהה"נ זהו יום השני שדנים אותם, ודלא כתבואה שנידונת פעמיים באותו זמן [היינו בפסח].
ובין אם יש לנו יישוב על דבריו ובין אי לאו, מ"מ- ודאי ודאי דגמ' זו לא נעלמה מעיניו, אלא דיש לו בה חידוש ע"פ דרכו.