אתה צודק! הוא מוסר שיעור כל יום [ובשבת 2 שיעורים] לבעלי בתים
ומקבל מאל המעיין 1000 ש'ח... [לחודש !! לא לשבוע!!]
-
הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן
אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
ומקבל מאל המעיין 1000 ש'ח... [לחודש !! לא לשבוע!!]
ממש לא!! הפצת תורה נטו!סוג של השתדלות!!!!
אולי לא שמת לב ,כתבתי 1000 ש'ח לחודש [ לא 10000]
+1200 מלגה מהכולל, נראה לך מספיק להחזיק 10 נפשות???
הלזה יקרא השתדלות?
כנראה שאינך יודע או שאינך מאמין במושג "אוכלי המן"אתה חי בסרט. רק שהוא לא מגלה לך מאיפה יש לו השלמה, או א' מהבעלי בתים דשם או א' מהמשפחה
צר לי עליך.
ממש לא יש מלא אברכים שמקבלים רק 1200 שח בחדש על כולל בקר ועוד כמה גרושים על צהרים ולא עובדים כלל ולא מוסרים שיעורים [אני מכיר כאלה] ויש להם 8 10 12 ילדים ועדיין חיים בריווח וזה מכח האמונה!!אתה חי בסרט. רק שהוא לא מגלה לך מאיפה יש לו השלמה, או א' מהבעלי בתים דשם או א' מהמשפחה
אגב, זה רשמי:כאשר הורידו את הקצבאות ילדים, זה גם גרם לאברכים לצאת לעבוד, אם אין קמח אין תורה.
אם אותו אחד שאתה מדבר עליו (או "אותם אלה") הוא שקוע בלימוד שני סדרים, ונפשו רגועה עליו, וגם בבית השלום כראוי, הילדים טובים וכו',גם אני הייתי מאמין למושג של ''אוכלי המן'' עד שביררתי אצל האברכים ואתה מגלה שלרוב האשה עובדת משעה 7 עד 16, והוא האברך מטפל בילדים בבוקר ובצהריים, וכשאחד הילדים חולה הוא נשאר בבית.
כנראה הוא אוכל המן שאשתו מביאה או שסחט מההורים כדי לקנות דירה. אל תחיו בסרט.
מה בכך?
אז יש קצת לחץ בבוקר, מידי פעם הוא לומד בבית, הוא מגלגל פה ושם, יש לו שווער שנותן.
אז מה?
אבל - אם הוא לחוץ ובקושי מצליח לחייך לבני ביתו, בקושי מגיע בזמן, עייף נצחי, וכו' וכו',
נכון, שיחפש מסלול אחר.
אוכלי המן, זה לא אומר לשבת על זרי הדפנה וללמוד בלי שום דאגה.
גם לאוכלי המן לפני 3340 שנה בערך, היו קשיים [כמ"ש הרמב"ן פרשת בהעלותך].
החכמה היא לדעת להניח הכל בצד וללמוד ולחיות טוב (ז"א, ברוגע ובמילוי כל החובות בנ"א למקום ולחברו)
ישנו מושג הנקרא תורה מתוך הדחק, אם לא זכית להתחבר ולהכיר אי"ז אומר מאומה על אחרים.בזבוז זמן כל השיח... אברך שמכבד את עצמו שיצא לעבוד להביא פרנסה בכבוד ושיפסיקו לזלזל בו ולתת לו לרוץ אחרי צ'ק של דתות או ירקות ופירות זרוקים על הרצפה. המשכורת שאברכים מקבלים מראה כמה הציבור מחזיק מהתורה שלהם. חרפה ובושה. אני כותב את זה בתור אברך "מודרני" רב בית כנסת. ומדריך חתנים ולא מסמן גם מוהל. פשוט בושה. מכיר אברכים שיצאו להוראה ואמרן לי שלא מוכנים לחזור לכולל. סוף-סוף משכורת מכובדת ומעריכחם את מה שהם עושים. מי שזכה שיש לו הורים עם כסף ויושב על דירה בכיף שילמד. הרבה לא ככה. ממליץ בחום לאברך שילך למצוא לו תחום צדדי שיכניב לו כסף בכבוד בלי השפלה של התורה שלו. ואני עד היום שמרוןיח סכום מכובד לאברך מחפש ללמוד מקצוע במשרד החינוך מסודר. מכיר הכל וראיתי הכל.
הבעיה היא שאתה יותר מדי @מוח חושבאל תחיו בסרט.
אצל הקב״ה אם אתה מחשב יותר מדי, אתה מפסיד את הפלוסים הקטנים שבין החשבון של החודש שעבר לחודש הבא. הרמב״ן כותב שנגזר גלות מצרים הואיל ואברהם א׳ אמר ״במה אדע כי אירשנה״. הברכה מתחילה כשלא חושבים על המינוסים או הפלוסים, ומסתיימת כשמתחילים לחשוב עליהם. כשלא שואלים שאלות. בדוק ומנוסה.
נערך לאחרונה:
ממרן עד מרן
Well-known member
אין אני נכנס לנושא של אנשים שיוצאים לעבוד, אין זה מענייני, ואין אני מביע דעה בעניין, וכל אחד יעשה היישר בעיניו, וכהשגת ידו, ואפשרויותיו ויכולתו.אברך שמכבד את עצמו שיצא לעבוד להביא פרנסה בכבוד ושיפסיקו לזלזל בו ולתת לו לרוץ אחרי צ'ק של דתות או ירקות ופירות זרוקים על הרצפה.
רק סה"כ, לפי שראיתי כאן שיש הטוענים שזה חילול ה' שאברכים סמוכים על חסדם של אחרים, ותלויים בממון של אחרים [וכדוגמת הרב המשיג @עידן וכן @מוח חושב]
אצטט כמה מלשונותיו של הרשב"ץ בעניין זה ובנושא הזה.
[כאמור התשובה היא ארוכה כפי שיוע"ש אלא שליקטתי מתוכה כמה עניינים שקשורים להאידנא, ודברים הקשורים לטענות שהעלו כאן].
מתוך שו"ת תשב"ץ סי' קמ"ב
לפי מה שראיתי הרבה בני אדם מגמגמין על מה שנהגו בכל קהילות ישראל בכל הדורות לתת פרס לחכמיהם ונתלים בזה במה שכתב בזה העניין הרמב"ם ז"ל בפירושיו למסכת אבות וכו'
ואומר- כי חובה על כל ישראל לפרנס דרך כבוד לחכמיהם ולדיינהם שתורתם אומנותם כדי שלא יצטרכו להתבטל ממלאכת שמים בשביל מלאכתם וכדי שלא יזדלדלו בפני עמי הארץ מפני עוניים ושינהגו בהם כבוד
ואפילו התלמידים העוסקים בתורה כל ימיהם אע"פ שאינן ראשי ישיבות, חייבין הציבור לפרנסם דרך כבודם.
וכבר היתה להם קופה מיוחדת לקבץ בה ממון לחלק לתלמידים לפרנסם דרך כבודם.
אבל הדברים נראים פשוטים שזו מצוה על הציבור וחובה עליהם לכבד תלמידי חכמים שביניהם לפרנסם דרך כבודם, וזה מנהג קדום מימות התנאים והאמוראים עד עתה
ומצינו שבימות הגאונים ז"ל היתה קופה מיוחדת לישיבות משלחין מכל הקהילות ממון קצוב לראשי הישיבות ותלמידיהם
גם בדורות שלפנינו עד דורינו זה ראינו הדבר ממשמש והולך ומנהגן של ישראל תורה היא וכ"ש שהדברים מפורשים בתלמוד ובמדרשות ואין בדבר ספק.
ובהמשך בסי' קמ"ז- עובר לראיות שכתב הרמב"ם בעניין זה בפיה"מ ודוחה אותם אחת לאחת.
ועוד מוסיף שם בסי' קמ"ח- הציבור חייבים לגדל משלהם מי שהוא חשוב בדורו וכו' ואם הוא חכם ששואלין אותו דבר הלכה בכוליה תלמודא ואומר, ראוי למנותו פרנס על כל ישראל וריש מתיבתא וכל ישראל חייבים לגדלו, ואם שואלים אותו במסכתא הקבועה לו דבר הלכה ואומר ראוי למנותו פרנס בעירו והם מגדלים אותו
ואם אינו בגדר זה עדיין אלא שהוא עוסק בלימודו ומניח עסקיו בני עירו חייבים למיטרח בריפתיה וכו'.
וכן חייבים הציבור לייחד תיבה לתלמידים העוסקים בתלמוד כדי להרבות בישיבה ולמען הרחב גבולם בתלמידים.
עוד בעניין הזה
יעויין בכסף משנה הל' ת"ת פ"ג ה"י- בסוף דבריו שם כותב "וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הציבור וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו ובהיותה מצוייה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר".
אני לא נכנס לנושא וכו. רק מילה אחת. אתה מביא דברים על חובת הציבור לפרנס את הת"ח ואילו הטענה של אותם היא על האברכים ולא על הציבור. והבן.אין אני נכנס לנושא של אנשים שיוצאים לעבוד, אין זה מענייני, ואין אני מביע דעה בעניין, וכל אחד יעשה היישר בעיניו, וכהשגת ידו, ואפשרויותיו ויכולתו.
רק סה"כ, לפי שראיתי כאן שיש הטוענים שזה חילול ה' שאברכים סמוכים על חסדם של אחרים, ותלויים בממון של אחרים [וכדוגמת הרב המשיג @עידן וכן @מוח חושב]
אצטט כמה מלשונותיו של הרשב"ץ בעניין זה ובנושא הזה.
[כאמור התשובה היא ארוכה כפי שיוע"ש אלא שליקטתי מתוכה כמה עניינים שקשורים להאידנא, ודברים הקשורים לטענות שהעלו כאן].
מתוך שו"ת תשב"ץ סי' קמ"ב
לפי מה שראיתי הרבה בני אדם מגמגמין על מה שנהגו בכל קהילות ישראל בכל הדורות לתת פרס לחכמיהם ונתלים בזה במה שכתב בזה העניין הרמב"ם ז"ל בפירושיו למסכת אבות וכו'
ואומר- כי חובה על כל ישראל לפרנס דרך כבוד לחכמיהם ולדיינהם שתורתם אומנותם כדי שלא יצטרכו להתבטל ממלאכת שמים בשביל מלאכתם וכדי שלא יזדלדלו בפני עמי הארץ מפני עוניים ושינהגו בהם כבוד
ואפילו התלמידים העוסקים בתורה כל ימיהם אע"פ שאינן ראשי ישיבות, חייבין הציבור לפרנסם דרך כבודם.
וכבר היתה להם קופה מיוחדת לקבץ בה ממון לחלק לתלמידים לפרנסם דרך כבודם.
אבל הדברים נראים פשוטים שזו מצוה על הציבור וחובה עליהם לכבד תלמידי חכמים שביניהם לפרנסם דרך כבודם, וזה מנהג קדום מימות התנאים והאמוראים עד עתה
ומצינו שבימות הגאונים ז"ל היתה קופה מיוחדת לישיבות משלחין מכל הקהילות ממון קצוב לראשי הישיבות ותלמידיהם
גם בדורות שלפנינו עד דורינו זה ראינו הדבר ממשמש והולך ומנהגן של ישראל תורה היא וכ"ש שהדברים מפורשים בתלמוד ובמדרשות ואין בדבר ספק.
ובהמשך בסי' קמ"ז- עובר לראיות שכתב הרמב"ם בעניין זה בפיה"מ ודוחה אותם אחת לאחת.
ועוד מוסיף שם בסי' קמ"ח- הציבור חייבים לגדל משלהם מי שהוא חשוב בדורו וכו' ואם הוא חכם ששואלין אותו דבר הלכה בכוליה תלמודא ואומר, ראוי למנותו פרנס על כל ישראל וריש מתיבתא וכל ישראל חייבים לגדלו, ואם שואלים אותו במסכתא הקבועה לו דבר הלכה ואומר ראוי למנותו פרנס בעירו והם מגדלים אותו
ואם אינו בגדר זה עדיין אלא שהוא עוסק בלימודו ומניח עסקיו בני עירו חייבים למיטרח בריפתיה וכו'.
וכן חייבים הציבור לייחד תיבה לתלמידים העוסקים בתלמוד כדי להרבות בישיבה ולמען הרחב גבולם בתלמידים.
עוד בעניין הזה
יעויין בכסף משנה הל' ת"ת פ"ג ה"י- בסוף דבריו שם כותב "וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הציבור וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו ובהיותה מצוייה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר".
ממרן עד מרן
Well-known member
הא בהא תלייאואילו הטענה של אותם היא על האברכים ולא על הציבור. והבן.
כי אם הבנתי מבין שורותיהם, שהטענה שלהם היא על עצם שנזקקים לאחרים וכו', וכביכול מתלכלכים על פרוטות
ע"ז הבאתי את הרשב"ץ שזה נקרא לכלוך או חלול ה' אלא איפכא וכך זו הדרך
[גם אם הדברים לא תואמים ב- 100 אחוז, אבל כוונתי לעיקרון שבדבר]
הדברים לא שלא תואמים ב 100%, הם הפוכים לגברי.הא בהא תלייא
כי אם הבנתי מבין שורותיהם, שהטענה שלהם היא על עצם שנזקקים לאחרים וכו', וכביכול מתלכלכים על פרוטות
ע"ז הבאתי את הרשב"ץ שזה נקרא לכלוך או חלול ה' אלא איפכא וכך זו הדרך
[גם אם הדברים לא תואמים ב- 100 אחוז, אבל כוונתי לעיקרון שבדבר]
הרשב"ץ מדבר על חובת הציבור לתת ואילו הם טוענים על האברכים שלוקחים. אלו שני דברים ושני מחלקות ושני אירועים ללא קשר.
ממרן עד מרן
Well-known member
עוד פעםהדברים לא שלא תואמים ב 100%, הם הפוכים לגברי.
הרשב"ץ מדבר על חובת הציבור לתת ואילו הם טוענים על האברכים שלוקחים. אלו שני דברים ושני מחלקות ושני אירועים ללא קשר.
אם הציבור חייב לתת, ממילא האברך יכול לקחת
א"א שהציבור יתן והאברך לא יקח
כשהרשב"ץ מחייב ליתן ממילא הוא גם מאשר שהבן תורה יקח
ומיילא הדברים תואמים כפו"פ ב- 100 אחוז [רק אם תרצה, לא חובה]
אמן כן יהי רצון.עוד פעם
אם הציבור חייב לתת, ממילא האברך יכול לקחת
א"א שהציבור יתן והאברך לא יקח
כשהרשב"ץ מחייב ליתן ממילא הוא גם מאשר שהבן תורה יקח
ומיילא הדברים תואמים כפו"פ ב- 100 אחוז [רק אם תרצה, לא חובה]
ממרן עד מרן
Well-known member
שוב אני חוזראמן כן יהי רצון.
רק אם תרצה, זו לא חובה
אין שום מצווה על אברך להתמסכן ולא לקחת כשהוא מקבל. ומי שמסתכל על אברכים בצורה של ״שיצאו לעבוד ושלא יקבלו דבר״, כנראה לא מבין באמת את מעלת התורה ולומדיה. ואולי הוא אפילו בגדר אפיקורס.ואילו הם טוענים על האברכים שלוקחים.