• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

חימום דגים "מרוקאים" עם רוטב הוי פסיק רישא דלא איכפת ליה? או שהוא אסור!

מרן הראש"ל שליט"א הסביר השבוע (מוצ"ש בא) שמותר לחמם דגים עם קצת רוטב משום פסיק רישא דלא איכפת ליה כלפי הרוטב, ובמצב זה יורד לדרבנן, ומאחר ודעת גדולי ספרד להקל בחימום לח שהתבשל והצטנן יש לנו ספק דרבנן.

נפשי בשאלתי, האם לדידיה בגוונא שמכוון לאכול הרוטב כשהוא חם אסור לחמם? או שמא יש להקל מאיזשהו טעם?

ועוד רציתי להבין, שגם בעירוי רותחים לתבשיל שמקדיח הו"ל ס"ס, שמא עירוי ככ"ר ושמא אין הלכה כרבינו יונה שמחמיר בישול רותח שהוא כלי שני, ושמא הלכה כגדולי ספרד שמתירים לח שהצטנן. וא"כ מדוע שם מרן מחמיר.
 
מרן הראש"ל שליט"א הסביר השבוע (מוצ"ש בא) שמותר לחמם דגים עם קצת רוטב משום פסיק רישא דלא איכפת ליה כלפי הרוטב, ובמצב זה יורד לדרבנן, ומאחר ודעת גדולי ספרד להקל בחימום לח שהתבשל והצטנן יש לנו ספק דרבנן.

נפשי בשאלתי, האם לדידיה בגוונא שמכוון לאכול הרוטב כשהוא חם אסור לחמם? או שמא יש להקל מאיזשהו טעם?

ועוד רציתי להבין, שגם בעירוי רותחים לתבשיל שמקדיח הו"ל ס"ס, שמא עירוי ככ"ר ושמא אין הלכה כרבינו יונה שמחמיר בישול רותח שהוא כלי שני, ושמא הלכה כגדולי ספרד שמתירים לח שהצטנן. וא"כ מדוע שם מרן מחמיר.
בד"כ לא איכפת ליה שיגיע ליד סולדת בו דוקא, ואם ניחא ליה ומשום מה הוא חפץ בכך אה"נ א"א לצרף טעם זה, אבל עדיין יש להקל מהטעמים האחרים. ובכ"א בכה"ג טוב להחמיר כמבואר בילקוט יוסף.
חסר מקומות שמרן החמיר אע"פ שיש ס"ס? אבל מה שמקילים ע"פ ס"ס הוא במקום שמרן לא דיבר מפורש, וסוף סוף אין זה נגדו. הלא"ה ע"ז בדיוק בא הכלל קיבלנו הוראות מרן ומכריע את הכף.
 
חסר מקומות שמרן החמיר אע"פ שיש ס"ס? אבל מה שמקילים ע"פ ס"ס הוא במקום שמרן לא דיבר מפורש, וסוף סוף אין זה נגדו. הלא"ה ע"ז בדיוק בא הכלל קיבלנו הוראות מרן ומכריע את הכף.
מרן בשיעור בא להסביר את מרן הב"י מדוע היקל במיעוט רוטב ומאידך החמיר ברותחין. לכאורה ס"ס וספק דרבנן הם במעמד שווה.
 
חזור
חלק עליון