• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

חימום דגים "מרוקאים" עם רוטב הוי פסיק רישא דלא איכפת ליה? או שהוא אסור!

מרן הראש"ל שליט"א הסביר השבוע (מוצ"ש בא) שמותר לחמם דגים עם קצת רוטב משום פסיק רישא דלא איכפת ליה כלפי הרוטב, ובמצב זה יורד לדרבנן, ומאחר ודעת גדולי ספרד להקל בחימום לח שהתבשל והצטנן יש לנו ספק דרבנן.

נפשי בשאלתי, האם לדידיה בגוונא שמכוון לאכול הרוטב כשהוא חם אסור לחמם? או שמא יש להקל מאיזשהו טעם?

ועוד רציתי להבין, שגם בעירוי רותחים לתבשיל שמקדיח הו"ל ס"ס, שמא עירוי ככ"ר ושמא אין הלכה כרבינו יונה שמחמיר בישול רותח שהוא כלי שני, ושמא הלכה כגדולי ספרד שמתירים לח שהצטנן. וא"כ מדוע שם מרן מחמיר.
 
מרן הראש"ל שליט"א הסביר השבוע (מוצ"ש בא) שמותר לחמם דגים עם קצת רוטב משום פסיק רישא דלא איכפת ליה כלפי הרוטב, ובמצב זה יורד לדרבנן, ומאחר ודעת גדולי ספרד להקל בחימום לח שהתבשל והצטנן יש לנו ספק דרבנן.

נפשי בשאלתי, האם לדידיה בגוונא שמכוון לאכול הרוטב כשהוא חם אסור לחמם? או שמא יש להקל מאיזשהו טעם?

ועוד רציתי להבין, שגם בעירוי רותחים לתבשיל שמקדיח הו"ל ס"ס, שמא עירוי ככ"ר ושמא אין הלכה כרבינו יונה שמחמיר בישול רותח שהוא כלי שני, ושמא הלכה כגדולי ספרד שמתירים לח שהצטנן. וא"כ מדוע שם מרן מחמיר.
בד"כ לא איכפת ליה שיגיע ליד סולדת בו דוקא, ואם ניחא ליה ומשום מה הוא חפץ בכך אה"נ א"א לצרף טעם זה, אבל עדיין יש להקל מהטעמים האחרים. ובכ"א בכה"ג טוב להחמיר כמבואר בילקוט יוסף.
חסר מקומות שמרן החמיר אע"פ שיש ס"ס? אבל מה שמקילים ע"פ ס"ס הוא במקום שמרן לא דיבר מפורש, וסוף סוף אין זה נגדו. הלא"ה ע"ז בדיוק בא הכלל קיבלנו הוראות מרן ומכריע את הכף.
 
חסר מקומות שמרן החמיר אע"פ שיש ס"ס? אבל מה שמקילים ע"פ ס"ס הוא במקום שמרן לא דיבר מפורש, וסוף סוף אין זה נגדו. הלא"ה ע"ז בדיוק בא הכלל קיבלנו הוראות מרן ומכריע את הכף.
מרן בשיעור בא להסביר את מרן הב"י מדוע היקל במיעוט רוטב ומאידך החמיר ברותחין. לכאורה ס"ס וספק דרבנן הם במעמד שווה.
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון