יצא לאור קונטרס "צוף דבש הלכות קדימה בברכות"

[אליאב צוף]

הארות והערות יתקבלו בברכה

 

[מרדכי מיכאלי]

יפה מאוד מאוד!!!
תורה נאה בכלי מהודר, חילך לאורייתא הר' אליאב

 

[אמונה ובטחון]

מזל טוב הרב אליאב צוף שליט"א, תורה מפוארה בכלי מפואר, יגדיל תורה ויאדיר! ותזכה בעז"ה שימשיכו מעיינותיך לפוץ חוצה לזכות את הרבים בכרם בית ישראל לשם טוב ולתהלה לטובה ולברכה. אמן.

 

[ציון ש]

מזל טוב!

 

[ציון ש]

הלכה מעניינת מהספר:
עוגה קודמת לקיגל לעניין ברכה

 

[אליאב צוף]

תודה רבה תבורכו מפי עליון!!!

 

[הלכה צרופה]

יש"כ לרב צוף שליט"א על העבודה המפוארת כדרכו בקודש
אני רואה שכב' הוציא גם על תפילה בציבור וחודש ניסן
אשמח לקבלם
תודה רבה!

 

[בנימין לוריא]

הארות והערות יתקבלו בברכה

ראשית קונטרס יפה מאוד, ערוך בטוב טעם ודעת בצורה מאירת עיניים דבר דבור על אופניו.
אצרף מעט הערות והארות שעלו בידי בעוברי (שלא בעיון רב) על הספר.

מש"כ בעמ' לה ובעמ' נד:

מן הראוי לכתוב כמש"כ בחזו"ע (וכ"פ הילקו"י) שאיזה מהם שירצה יקדים. (רק שכמו שטוב להקדים העץ להאדמה גם טוב להקדים את היין).

בעמ' נו:

למה לא הובא המקור מהמג"א בסי' רט"ו ס"ק ו' (שאח"כ ראיתי שהובא בעמ' מ')?

בעמ' מג ובעמ' נח:

אם כתב כן הרשב"ץ וגם אבן העוזר, למה ההלכה ברורה נכתב לפניהם? לכאו' יש לכתוב לפי הסדר.

עוד שם:

צריך לומר "שיפון ושיבולת שועל", וכמו שנתבאר בעמ' טו ובעמ' מט.

בעמ' נט:

נראה שיש לציין שאם אכל מזונות וירקות, יקדים לברך נפשות קודם מעין שלש, כיון שחוששים שפוטר ב"תנובת השדה". (ושבדיעבד אם הפך לא יחזור לברך).

* חוץ מדיני קדימה שנכתבו, יש גם את מה שמביא הכה"ח להקדים אגוז ותפוח לשאר מינים, ולא ראיתי שהוזכר כן.

* כמו כן, לא ראיתי שנכתב לגבי הקדמת שכר שעורים לשאר משקים (ואולי ה"ה מיץ רימונים). עי' ב"ח בסי' קפ"ב ומג"א (ס"ק ב').

 

[אליאב צוף]

למה לא הובא המקור מהמג"א בסי' רט"ו ס"ק ו' (שאח"כ ראיתי שהובא בעמ' מ')?

ייש״כ הוא מראשי המדברים בזה וכמו שהבאנו בהמשך צריך להוסיף גם לפה.

ם כתב כן הרשב"ץ וגם אבן העוזר, למה ההלכה ברורה נכתב לפניהם? לכאו' יש לכתוב לפי הסדר.

שכ׳ ושכ״כ היינו שהספר המצוטט הביא את
הספרים הנ״ל כמקורות ואני כותב את המקורות שראיתי מתוך ספרו במקרה הזה זה הלכה ברורה, והסיבה שלא נכתב קודם הוא כי לא מצאתי את זה בתוך האבן העוזר והרשב״ץ בפנים אלא ציטטתי ממקורותיו של הה״ב.

אה שיש לציין שאם אכל מזונות וירקות, יקדים לברך נפשות קודם מעין שלש, כיון שחוששים שפוטר ב"תנובת השדה". (ושבדיעבד אם הפך לא יחזור לברך).

אין מקומו כאן הפוסקים כתבו את כל הדינים האלו בסי׳ ר״ח, והסדר הוא לא פשוט בכלל בקונטרס הבא בע״ה בדיני עיקר וטפל אני כבר כמה חודשים מסתפק מה להכניס איפה ומשתדל מאוד להיצמד לשאר הספרים, למרות שבזה הרבה עירבבו והכניסו מסוגיית ״כל שיש בו״ לעיקר וטפל וכן להפך..

ץ מדיני קדימה שנכתבו, יש גם את מה שמביא הכה"ח להקדים אגוז ותפוח לשאר מינים, ולא ראיתי שהוזכר כן

הובא בעמ׳ כד׳.

 

[בנימין לוריא]

אין מקומו כאן הפוסקים כתבו את כל הדינים האלו בסי׳ ר״ח, והסדר הוא לא פשוט בכלל בקונטרס הבא בע״ה בדיני עיקר וטפל אני כבר כמה חודשים מסתפק מה להכניס איפה ומשתדל מאוד להיצמד לשאר הספרים, למרות שבזה הרבה עירבבו והכניסו מסוגיית ״כל שיש בו״ לעיקר וטפל וכן להפך..

אבל מה שכתוב כעת יכול להביא מכשול וטעות.

 

[אליאב צוף]

כמו כן, לא ראיתי שנכתב לגבי הקדמת שכר שעורים לשאר משקים (ואולי ה"ה מיץ רימונים). עי' ב"ח בסי' קפ"ב ומג"א (ס"ק ב').

א. זה לא מצאתי אף פוסק שכתב דין כזה שיש להקדים שכר שעורים.
ב. עיינתי במקור שכתבת ולא ראיתי שיש להקדים שכר שעורים קודם שאר משקים כלל, ואדרבה הבנתי הפוך מדברי המג"א על הב"ח מוכח דברכת השכר שהכל ואינו מז' המינים, ואם כן מפורש בדיוק להפך שאין ליין שעורים דין קדימה משום שברכותיהם שוות ולדידן חביב קודם.

 

[בנימין לוריא]

א. זה לא מצאתי אף פוסק שכתב דין כזה שיש להקדים שכר שעורים.

כן כתב הרב יצחק לוי כאן (בעמ' 11), וכן ראיתי שכתב בהליכות ברכות.

ב. עיינתי במקור שכתבת ולא ראיתי שיש להקדים שכר שעורים קודם שאר משקים כלל, ואדרבה הבנתי הפוך מדברי המג"א על הב"ח מוכח דברכת השכר שהכל ואינו מז' המינים, ואם כן מפורש בדיוק להפך שאין ליין שעורים דין קדימה משום שברכותיהם שוות ולדידן חביב קודם.

אם אני זוכר נכון זו דעת הב"ח והמג"א חולק, עכ"פ האחרונים הביאו את זה, ואיני מונח בסוגיא זו כרגע.

ספוילר

ואמנם לא כ"כ הבנתי מנין להם שמיץ רימונים קודם לשאר משקים, הרי הוא זיעה בעלמא, ויש לעיין [וגם לכאו' (לפי זיכרוני) מה הכריח אותם לפסוק כהב"ח נגד המג"א (ואולי גם הסברא)?].

 

[ס"ט]

אשריך רבי אליאב יפוצו מעיינותיך חוצה

 

[אליאב צוף]

אשריך רבי אליאב יפוצו מעיינותיך חוצה

וכן למר תודה רבה!

 

[בנימין לוריא]

מישהו ראה אחד מהאחרונים שדיבר על הקדמת מיץ רימונים לשאר משקים?

 

[אליאב צוף]

כן הפסקי תשובות [ריא, ז] כתב, שאחר שהשתנה ברכתו כגון שסחט רימונים למיץ או ריסקן עד שאיבדו תואר הפרי שברכתן שהכל איבדו מעלת מין שבעה ואין עליהם דין קדימה.

 

[בנימין לוריא]

כן כתב הרב יצחק לוי כאן (בעמ' 11), וכן ראיתי שכתב בהליכות ברכות.

בבאר יצחק ח"א סי' מ"ב עמ' תקי"ט, כתב הרב יצחק לוי, וז"ל:
אם כבר בירך מזונות, העץ, והאדמה, ובא לברך שהכל, ויש לו בירה, וקוקה קולה, אוהב יותר קוקה קולה... יברך ראשון על הבירה, כי זה משעורה. ואמנם המגן אברהם (סימן קפב ס"ק ב) כתב שבשכר, כיון שברכתו שהכל אין לו דיני קדימה, אבל הב"ח (שם) סובר שיש דיני קדימה אפילו בזה, לכן יברך על שבעת המינים.
אותו דבר אם יש לו יין רימונים, אמנם סתם קוראים לו: יין, זה מיץ רימונים, ויש לו קוקה קולה, והוא אוהב יותר את הקוקה קולה, בכל זאת יברך שהכל כל המיץ רימונים שהוא משבעת המינים. וגם ויסקי עושים אותו מדגן חיטה או שעורה, לכן יקדים אותו לשאר המשקאות.

אמנם לא הבנתי למה לומר "אמנם המג"א... אבל הב"ח". ולמה לא לומר הפוך: "אמנם הב"ח... אבל המג"א".
כלומר, למה לפסוק כמו הב"ח נגד המג"א ולא כהמג"א נגד הב"ח.

כן הפסקי תשובות [ריא, ז] כתב, שאחר שהשתנה ברכתו כגון שסחט רימונים למיץ או ריסקן עד שאיבדו תואר הפרי שברכתן שהכל איבדו מעלת מין שבעה ואין עליהם דין קדימה.

נראה שמה שהוא כותב זה לומר שפרי האדמה קודם למיץ רימונים, וזה פשוט.
כלומר, שהיה צד לומר שמיץ רימונים שהוא שהכל יהיה קודם לפרי האדמה, כיון שסו"ס הוא מין שבעה, קמ"ל שלא. (והביא כן מהשעה"צ סי' רי"א ס"ק ט' בשם הפמ"ג).
אבל אנחנו שואלים האם כאשר יש לפניך שני משקים שברכתם שהכל, יש עדיפות לברך על משקה הבא ממין שבעה מאשר על משקה סתם.

 

[אליאב צוף]

נראה שמה שהוא כותב זה לומר שפרי האדמה קודם למיץ רימונים, וזה פשוט.
כלומר, שהיה צד לומר שמיץ רימונים שהוא שהכל יהיה קודם לפרי האדמה, כיון שסו"ס הוא מין שבעה, קמ"ל שלא. (והביא כן מהשעה"צ סי' רי"א ס"ק ט' בשם הפמ"ג).
אבל אנחנו שואלים האם כאשר יש לפניך שני משקים שברכתם שהכל, יש עדיפות לברך על משקה הבא ממין שבעה מאשר על משקה סתם.

לא לזה התכוון, הוא חוזר על דברי השו"ע בסע' ד בדין קדימה לשבעת המינים בפסוק: "כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה קודם לברכה", ומבאר דכל זה דוקא באופן שדינו כפרי וכו'.
אבל בהערה 53 כותב דאפשר שאם מספר משקין לפניו שברכתן שהכל יקדים לברך על מין שבעה. ובשם ברכת הבית שאף יש להקדים חלב על משקה אחר כי חלב מוזכר בפסוק בשבח ארץ ישראל. ע"ש.

 

[בנימין לוריא]

לא לזה התכוון, הוא חוזר על דברי השו"ע בסע' ד בדין קדימה לשבעת המינים בפסוק: "כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה קודם לברכה", ומבאר דכל זה דוקא באופן שדינו כפרי וכו'.

א"כ אז מדוע הביא את השעה"צ כמקור לדברים?

אבל בהערה 53 כותב דאפשר שאם מספר משקין לפניו שברכתן שהכל יקדים לברך על מין שבעה. ובשם ברכת הבית שאף יש להקדים חלב על משקה אחר כי חלב מוזכר בפסוק בשבח ארץ ישראל. ע"ש.

נו, אז רק שם הוא התייחס לנד"ד (ומשמע מזה שבהלכה למעלה דיבר על משהו אחר)... [ובזה הוא לא הכריע שאין לו דין קדימה].

 

[אליאב צוף]

א"כ אז מדוע הביא את השעה"צ כמקור לדברים?

נו, אז רק שם הוא התייחס לנד"ד (ומשמע מזה שבהלכה למעלה דיבר על משהו אחר)... [ובזה הוא לא הכריע שאין לו דין קדימה].

עד שדנים למה הביא את שעה"צ כמקור לד', תשאל למה הביא את דברי המג"א ראשית וגם הוא לא דיבר כלל על פרי אדמה ושהכל, אלא שהביא ראיות מכאן ומכאן לעניין ששינה ברכתו ואינו בגדר מין שבעה.