• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

קונטרס דרכה של תורה

הנה דוגמא:
בהליכות שבת ח"ב פרק י"א אות י"ד (עמ' תכ"ה) כתב: "אסור ליתן שקיות ועלי תה בכלי שני דיש לחוש שהם קלי הבישול ומתבשלים בכלי שני, וק"ו שאין לערות עליהם רותחים מכלי ראשון. (משנ"ב סי' שי"ח ס"ק ל"ט, חזו"ע שבת ד' עמוד שע"ח, ואור לציון ח"ב פ"ל תשובה ג')".
[ובהמשך כתב: "מיהו דעת האגרות משה (ח"ד סי' ע"ד דיני בישול אות ט"ו), החזו"ע (שם) והאור לציון (שם) שבכלי שלישי מותר"].
והרואה את הנ"ל מבין מדבריו שלפי דעת החזו"ע אסור לתת שקית תה בכלי שני.
והנה בחזו"ע הנ"ל כתב: "מותר לתת שקית של תה לתוך כוס של מים חמים, שהוא כלי שני, אף על פי שהיד סולדת בו. ויש חולקים, וטוב להחמיר. אבל מותר לכתחלה לערות מכלי שני (של מים חמים)".
ואמנם החזו"ע כתב שטוב להחמיר, אבל התחיל בלשון מותר. והרואה בהליכות שבת מבין באופן גורף שלדעת החזו"ע הדבר אסור.
מישהו ענה לי על דברים אלו:
כבודו לא למד דרכו של מר"ן זצ"ל שכותב וכן כתב פלוני ואינו מדבר על כל העניין אלא על חלק מדבריו!?
גם כאן פשטות כוונתו ולא צריך להיות תלמיד חכם להבין שמדבר על הק"ו לכלי ראשון שאסור שזוהי גם דעת הרב זצ"ל.
ועוד הרב בעצמו בהערה דעתו להחמיר וכמו שסיים בעמוד שעט שנכון להחמיר!
וגם בזה יש שיאמרו שדעת הרב לאסור וזהו ונכון להחמיר רק אם עבר ועשה האם צריך בתשובה בזה נאמר שיש לסמוך על החולקים.
 
מישהו ענה לי על דברים אלו:
כבודו לא למד דרכו של מר"ן זצ"ל שכותב וכן כתב פלוני ואינו מדבר על כל העניין אלא על חלק מדבריו!?
גם כאן פשטות כוונתו ולא צריך להיות תלמיד חכם להבין שמדבר על הק"ו לכלי ראשון שאסור שזוהי גם דעת הרב זצ"ל.
ועוד הרב בעצמו בהערה דעתו להחמיר וכמו שסיים בעמוד שעט שנכון להחמיר!
וגם בזה יש שיאמרו שדעת הרב לאסור וזהו ונכון להחמיר רק אם עבר ועשה האם צריך בתשובה בזה נאמר שיש לסמוך על החולקים.
התשובה הפשוטה היא:
עם כל הלומד'ס... מי שרואה את זה מבין שדעת הרב "לאסור", וזה אינו.
(ואאל"ט גם בחזו"ע וגם באול"צ לא כתבו כמו שכתב בהלכה הנ"ל, והרואה חושב שזו דעתם הפשוטה וכך כתבו בספרים הנ"ל).
 
התשובה הפשוטה היא:
עם כל הלומד'ס... מי שרואה את זה מבין שדעת הרב "לאסור", וזה אינו.
(ואאל"ט גם בחזו"ע וגם באול"צ לא כתבו כמו שכתב בהלכה הנ"ל, והרואה חושב שזו דעתם הפשוטה וכך כתבו בספרים הנ"ל).
מה זה ואאל"ט
 
הצג קובץ מצורף 30963

מה שונה עלי תה מביצה? אם ביצה אסור אף בכלי שני כי יש תוצאה של בישול, א"כ הה"נ בעלי תה כי זה מקלי הבישול ויש לאסור
על מי השאלה? על מרן זצ"ל למה כתב בתחילת הההלכה "מותר", או על מרן שליט"א למה חילק ביניהם ולמד לאיסור בביצה מהחומרא שבעלי תה?.
 
על מי השאלה? על מרן זצ"ל למה כתב בתחילת הההלכה "מותר", או על מרן שליט"א למה חילק ביניהם ולמד לאיסור בביצה מהחומרא שבעלי תה?.
שאלה כללית
לא כיוונתי למישהו ספיציפי
וכמדומני שגם מרן זיע"א אסר בביצה מפני "קלי הבישול", לא זוכר כרגע את המקור [ואני מקווה שזכרוני לא מטעה אותי]
 
ועוד הרב בעצמו בהערה דעתו להחמיר וכמו שסיים בעמוד שעט שנכון להחמיר!
עם כל הלומד'ס... מי שרואה את זה מבין שדעת הרב "לאסור", וזה אינו.


ממקום אחר של מרן זיע"א נמצא דאסר לעניין מעשה.

והוא בהליכות עולם ח"ד עמ' נ, ונביא לשונו אשר שם.

"וכן העלתי בס"ד בשו"ת יביע אומר, ושם דנתי בדבר שקיות תה אם מותר ליתנן במים חמים בכלי שני שהיד סולדת בו.

והעלתי שאף שיש לצדד בזה להיתר, מ"מ נכון להחמיר.

אמנם עירוי מכלי שני שהיס"ב על שקיות תה שמונחות בכלי שלישי יש להקל בזה אף למעשה".


אתה הראת לדעת מלשונו- דההיתר הוא רק בתור צידוד וכלשונו "לצדד להיתר", אך לא לעניין מעשה כי לעניין מעשה נכון להחמיר, ואיה"נ בתור צידוד יש בזה צד היתר.

וביותר מדוייק הוא, מהסיום- שבכלי שלישי יש להקל בזה "אף למעשה", והיינו- דבכלי שני זה לא למעשה אלא רק לצדד, ובכלי שלישי הוא אף למעשה.

ולכן י"ל- האף אומנם שבחזון עובדיה נראה מלשונו בהלכה למעלה "שמותר", אך כיון שמצינו במקו"א- שכתב דזה רק בתור צידוד ולא למעשה",

וכן יש להוסיף מה שהבאנו לעיל [עיין בתגובה מס' 245]- בשם מרן שליט"א שהביא מדברי מרן זיע"א שאסר ביצה אף בכלי שני מפני שעינינו הרואות דיש כאן תוצאה, וא"כ לפי"ז הה"נ בעלי תה שהוא "קלי הבישול" יש בו תוצאה ולא גרע מביצה דאסור לכו"ע.

וכיון שיש לנו ב' מקומות דאסר בפשטות, ממילא מובן לפי"ז מה שכתב שם הר' מלכה דגם מרן זיע"א אסר, [אלא דהיה צריך (הר' מלכה) להוסיף במקורות את מה שהבאנו בשם מרן זיע"א].
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון