קונטרס דרכה של תורה

[בנימין לוריא]

בדבר הערות מרן הראש"ל - על ספר הליכות שבת

בשו"ת הראש"ל כתב מספר הערות על ספר הליכות שבת, ובהליכות שבת ח"ב נראה שדחה אותם, ולפו"ר חלקם נראות דחיות נכונות, אם ידוע אם השיבו על דבריו, וא"כ אם אפשר לפרסמם. בתודה מראש.

forum.moreshet-maran.com

הליכות ברכות

יצא לאור ספר הליכות ברכות ח"ב מסימן קס"ג עד סימן ר"א.

forum.moreshet-maran.com

 

[יוסף דהן]

הרב מיארה אמור לדעת שהרשלצ כתב שזה שיטתי
יעו' גם בקובץ ב''י בהקדמה מהרב אוזן של שנה שעברה
ויש עוד מכתבים תחת ידי וצירפתי חלק בפרורם הוספות לדרכה של תורה ממה שהרשלצ כתב עצמו השנה

 

[אמת ליעקב]

ובשל הרב ללוש?

זה גם לא בגדר 'השגות' על דבריו שצריך להשיב עליהם שוב כאשר יראה המעיין.

אם ראו שבדבריו אין ממש, אז אין נפק"מ והדרינן למעיקרא

'למעיקרא' היינו לכתוב בזלזול נורא? הרי הוא השיב, ואם חוזרים על הלשונות הקשים זה אומר שמעיקרא לא רוצים לקבל תשובות. אפשר לחזור על ההשגות בצורה של כך דעתי ולא קיבלתי את תשובותיו, אבל הבעיה כאן זה צורת הדברים.

למעשה הראנו שאין השגות אמיתיות עליו אלא לכל היותר מחלוקות ככל המחלוקות בין הפוסקים.

אפשר לסכם את זה במשפט אחד.

הרב מלכה לא הולך עם הרב עובדיה בתור 'הפוסק'. הוא חושש גם לשאר גדולי הדור והדורות האחרים. מי שחפץ רק בפסקי הרב עובדיה שלא ילמד בספריו. מי שרוצה גם בדעות האחרים ספרו מומלץ מאוד.

 

[יוסף דהן]

רבותי שחשבו שמשנב מאורות לא דייקו וביניהם אמת ליעקב
אחר העיון אין לומר כך
משום שכמו בחוברת בהלכה ובאגדה פעמים שכותב את עיקר הדין מחזו''ע בלי להוסיף והמחמיר תע''ב וכו'
ויש עוד ספרים כיו''ב
ואין בהם חיסרון
כך במאורת כתבו עיקר הדין לפי מרן שהשואל מורים לו לא להזכיר מספק אם הוא לא בטוח שאכל לפחות 18 גרם
ורק מי שעשה יש לסמוך
ולכן נמצא שרק הר' אופיר לא דייק במרן כי משמעותו
לא כמו שהתכוון

ומשנב מאורות לא דיברו על מקרה שיש לסמוך אלא מהו הדין לכתחילה

ולכן מסקנת ההלכה שהאוכל עוגה כזית ומסופק אם אכל ענבים כשיעור לא יכלול על הספק ואם כלל יש לו עמ לסמוך ואם יודע שאכל 18 גרם אז יכלול לכתחילה לפי מרן הרב עובדיה

לא כמו הרב מלכא שבכל ספק יכלול.
אם משהו לא ברור אני פה

 

[בנימין לוריא]

חשבתי להעלות פה את דבריו של מרן הראש"ל שליט"א {בעניין הנ"ל} במעמד הקמת ופתיחת רדיו "קול תבונה". (הבאתי את כל דבריו, ובתוך הדברים, די בהתחלה, הוא מדבר על העניין הנ"ל...)

 

[אמת ליעקב]

מצורפים הקלטות של הרב בוטבול, חתנא דבי נשיאה, מהשבוע האחרון [מסעי תשפ"ב] בב' ענינים שיצא הקצף על הרב מלכה, בענין ברכת שהחיינו על חבר שלא ראהו ל' יום שבקונטרס הנ"ל כתב בלשון חריפה על הרב מלכה 'מה מביא מנהג מעמי ארצות שלא מברכים', אולם הרב בוטבול אמר שמעולם מרן זצ"ל לא בירך ברכה זו.
וכן לענין פלג המנחה שאינו 'לכתחלה' אלא 'בדיעבד'.

 

[אמת ליעקב]

וכאן דבריו של הרב מלכה בביאור דבריו בספר לענין דקדוק ההלכה שמביא ליראת שמים, שאינו על דרך השלילה [כפי שהבינו בעל הקונטרס בטעות גמורה] אלא על דרך החיוב.

 

[צורף]

יישר כח, אבל מסופקני אם המטרה לחתור לחקר האמת בקונטרס הנ"ל, או להשאיר את זה כמות שהוא עם שינוי מהאמת "לתועלת המטרה" כפי שהשיב לי אחד מהאנשים הקשורים.

 

[ראובן יוסף מיארה]

וכן לענין פלג המנחה שאינו 'לכתחלה' אלא 'בדיעבד'.

על עניין זה אין להוכיח מידי מדבריו, שהוא ס"ה אמר מה כתוב בהליכות עולם, ולא איזה עדות אישית, אך מו"ר הראש"ל מפרש את זה באופ"א כמבו' בתשובתו לרב אופיר.

 

[אמת ליעקב]

על עניין זה אין להוכיח מידי מדבריו, שהוא ס"ה אמר מה כתוב בהליכות עולם, ולא איזה עדות אישית, אך מו"ר הראש"ל מפרש את זה באופ"א כמבו' בתשובתו לרב אופיר.

גם הרב אופיר ציטט מה שכתוב בהליכות עולם והוסיף עוד מדברי הפוסקים בזה שכתבו כן במפורש שזהו רק בשעת הדחק, וא"כ אין עליו שום טענה.

 

[ראובן יוסף מיארה]

גם הרב אופיר ציטט מה שכתוב בהליכות עולם והוסיף עוד מדברי הפוסקים בזה שכתבו כן במפורש שזהו רק בשעת הדחק, וא"כ אין עליו שום טענה.

לא באתי לדון מי צודק בהבנת ההליכות עולם, רק באתי לומר שדברי הרב אבוטבול מיותרים כי לא חידש משהו שיוסיף לנגון, ולא הביא איזה עדות מיוחדת ממרן וכדו'.

 

[אמת ליעקב]

רק באתי לומר שדברי הרב אבוטבול מיותרים כי לא חידש משהו שיוסיף לנגון, ולא הביא איזה עדות מיוחדת ממרן וכדו'

כונתי היתה שאין טעם וסיבה לצאת בצורה חריפה נגד הרב מלכה בשעה שגם חתנו של מרן זצ"ל סובר כמותו למעשה, אז על מה כל הרעש?

 

[צורף]

לגבי מה שכתב בקונטרס בשוחה בים - שהרב כתב שלא יברך הגומל.

לא הבנתי, הרי בקיצור ילקוט יוסף גם כן כתב בזה הלשון: "וכן מי שנכנס לשחות בים, והיה בסכנת טביעה וניצול, כיון שלא נפל למשכב אינו מברך הגומל".

זאת אומרת שהפליג לומר אפילו שנכנס למצב סכנה, בכל זאת לא יברך. כל שכן בשחיה רגילה.

והרי כולם מכירים את הקיצור ילקוט יוסף בהקדמה שמביא סריה של מקומות שכתב בתחילה אחרת, ולאחר מכן בחזון עובדיה נכתב אחרת, והדר הוא לכל חסדיו, ומכל מקום סיים שם, והעושה כפי שנכתב בילקוט יוסף קודם החזרה אינו טועה ויכול להמשיך כך. כי כך הורה מרן זצוק"ל בעבר.

ומה הטרוניה על הרב מלכא אם הולך כמו פסק שפסק מרן זצוק"ל בעבר ויכול להמשיך כך?

 

[ע"ה ס"ט]

ועדיין הדברים הוצגו בקונטרס דרכה של תורה כמות שהם משו"ת הראשל"צ סימן ל"ט. בלי להוסיף ולענות תשובות על מה שענה בהליכות שבת ח"ב.

יש עניין לנפח את הקונטרס שיצא הרבה דברים יותר ממה שהם באמת?

כמו כן יש הרבה נקודות שם בקונטרס שמוצגות כחולקות על מרן יבי"א זצ"ל. אבל בתוך הדברים אינם כן. שאין התייחסות של מרן. ורק חולק המחבר לפי "אינו מוכרח".

אז זה נקרא לחלוק על מרן זצ"ל, שהמחבר הקונטרס אומר מסברתו שאינו מוכרח או אינו נראה?

כבר השבתי לעיל שאינך יכול להלין על המחבר למה נהג כך כנגד הרב אפיר, מאחר שהרב אופיר נהג כך בעצמו כלפי הערות מרן הראש"ל, שלמרות השיבו לו על כמה מהם, לא ביאר למה אין בהערתם הערה.

 

[ע"ה ס"ט]

אפשר לסכם את זה במשפט אחד.

הרב מלכה לא הולך עם הרב עובדיה בתור 'הפוסק'. הוא חושש גם לשאר גדולי הדור והדורות האחרים. מי שחפץ רק בפסקי הרב עובדיה שלא ילמד בספריו. מי שרוצה גם בדעות האחרים ספרו מומלץ מאוד.

אתם ממשיכים ללהטט בב' טענות שסותרות אחת את השניה, האחת שמותר לרב אופיר לחלוק, והשניה שהוא תמיד מביא את דעתו של מרן זיע"א.
לכה"פ תהיו עקביים בטענות.

 

[ע"ה ס"ט]

וכאן דבריו של הרב מלכה בביאור דבריו בספר לענין דקדוק ההלכה שמביא ליראת שמים, שאינו על דרך השלילה [כפי שהבינו בעל הקונטרס בטעות גמורה] אלא על דרך החיוב.

זה עדיין לא מסביר למה דרך החיוב היא להחמיר רק נגד הקולות של מרן זיע"א ולא נגד קולות של אחרים.
ואם הוא סובר שצריך להחמיר בכל דבר, למה בענין פאה נכרית שיש בו כ"כ הרבה בעיות הלכתיות, וצניעות זה דבר שמבואר בחז"ל שהוא דרך החיוב בענין זה (עי' בענין קמחית שזכתה לבנים גדולים), אינו מחמיר? (האם זה סתם בבחינת את אשר אסרת התרתי אשר התרת אסרתי?...).

 

[אמת ליעקב]

ה עדיין לא מסביר למה דרך החיוב היא להחמיר רק נגד הקולות של מרן זיע"א ולא נגד קולות של אחרים.
ואם הוא סובר שצריך להחמיר בכל דבר, למה בענין פאה נכרית שיש בו כ"כ הרבה בעיות הלכתיות, וצניעות זה דבר שמבואר בחז"ל שהוא דרך החיוב בענין זה (עי' בענין קמחית שזכתה לבנים גדולים), אינו מחמיר? (האם זה סתם בבחינת את אשר אסרת התרתי אשר התרת אסרתי?...).

שוב אתה ממשיך בהוצאת שם רע ולעז, וחבל.
היכן מצאת שהוא מחמיר רק נגד הרב עובדיה ולא נגד רבנים אחרים. ברוב המקרים הרב עובדיה הוא המיקל, ולכן בד"כ זה נראה שהוא 'נגד' הרב עובדיה.
האם הוא מיקל ב16 אחוז יין שהרב עובדיה החמיר בזה?
האם הוא מיקל בהוצאת שבת בזמן ר"ת, שהרב עובדיה החמיר בזה וכולם מקילים?
האם שמעת או ראית שהוא היקל בפאה? האם גם אתה נגרר אחרי הקונטרס הנ"ל שמזה שהורה לברך שהחיינו זה אומר שהוא מתיר?
הנושא הזה 'רגיש' מאוד, והוא מעולם לא רוצה להכנס לנושא זה, הוא כתב מה הדין למי שכן לובשת ולא שומעת לאוסרים. האם אשתו הולכת עם פאה [האמת שאיני יודע, אבל האם אתה יודע שהיא הולכת עם פאה] שאתה אומר שהוא מתיר את האסור?
בוש והכלם שלאחר כל התשובות שענינו לך אחד לאחד והראנו בעליל שאין שום דופי בדבריו אתה עדיין ממשיך לחרחר ריב ומדון ולהחזיק במחלוקת.

 

[צורף]

כבר השבתי לעיל שאינך יכול להלין על המחבר למה נהג כך כנגד הרב אפיר, מאחר שהרב אופיר נהג כך בעצמו כלפי הערות מרן הראש"ל, שלמרות השיבו לו על כמה מהם, לא ביאר למה אין בהערתם הערה.

איך אתה יכול להגיד דבר כזה, שבתשובה לראשון לציון, "שאר הערות, חשובות ונכונות".

או שלא מסתכלים בדברים, או שכותבים בדווקא אחרת להטעות את האנשים. וזה חמור שבעתיים. אין לי הסבר אחר.

 

[צורף]

שוב אתה ממשיך בהוצאת שם רע ולעז, וחבל.
היכן מצאת שהוא מחמיר רק נגד הרב עובדיה ולא נגד רבנים אחרים. ברוב המקרים הרב עובדיה הוא המיקל, ולכן בד"כ זה נראה שהוא 'נגד' הרב עובדיה.
האם הוא מיקל ב16 אחוז יין שהרב עובדיה החמיר בזה?
האם הוא מיקל בהוצאת שבת בזמן ר"ת, שהרב עובדיה החמיר בזה וכולם מקילים?
האם שמעת או ראית שהוא היקל בפאה? האם גם אתה נגרר אחרי הקונטרס הנ"ל שמזה שהורה לברך שהחיינו זה אומר שהוא מתיר?
הנושא הזה 'רגיש' מאוד, והוא מעולם לא רוצה להכנס לנושא זה, הוא כתב מה הדין למי שכן לובשת ולא שומעת לאוסרים. האם אשתו הולכת עם פאה [האמת שאיני יודע, אבל האם אתה יודע שהיא הולכת עם פאה] שאתה אומר שהוא מתיר את האסור?
בוש והכלם שלאחר כל התשובות שענינו לך אחד לאחד והראנו בעליל שאין שום דופי בדבריו אתה עדיין ממשיך לחרחר ריב ומדון ולהחזיק במחלוקת.

הוסיף ואומר שבכוונה תחילה נוספה הערה בספר בעניין הפאה, שסה"כ נכתב שם לעניין ברכת שהחיינו. פאה - מברכת. ובהערה הרב הוסיף בכוונה תחילה "למי שנוהגת היתר בזה כדעת רבותיה", וכל זה היה כדי לא להיכנס למחלוקת הנ"ל, אבל בקונטרס הנ"ל איך כתבו? ולא שת ליבו לדעת מרן ולא הזכירו כלל..

אז מה נאמר?

 

[ירושלמי של מרן]

מצ"ב תשובות לשואלים על הקונטרס מאת הרב אושרי אזולאי