• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

הפיוט של הרמח"ל "קוה קוה" (משהו כזה) על אמונה ובטחון, מי יכול להביא

כמה טוב השם!!!

Well-known member
היום ראיתי פיוט (ראיתי בספר שערי אמונה ובטחון ח"א בתחילת הספר)
שחיברו הרמח"ל
שמתחיל במילים "קוה קוה". משהו כזה, מדבר על חיזוק בענין הקיווי ובענין אמונה ובטחון

מי יכול להביא לכאן את מילות הפיוט מוקלד?
 
היום ראיתי פיוט (ראיתי בספר שערי אמונה ובטחון ח"א בתחילת הספר)
שחיברו הרמח"ל
שמתחיל במילים "קוה קוה". משהו כזה, מדבר על חיזוק בענין הקיווי ובענין אמונה ובטחון

מי יכול להביא לכאן את מילות הפיוט מוקלד?
האם כוונתך לדרוש הקיווי של הרמח"ל??
 
היום ראיתי פיוט (ראיתי בספר שערי אמונה ובטחון ח"א בתחילת הספר)
שחיברו הרמח"ל
שמתחיל במילים "קוה קוה". משהו כזה, מדבר על חיזוק בענין הקיווי ובענין אמונה ובטחון

מי יכול להביא לכאן את מילות הפיוט מוקלד?
עיין כאן
 
איני יודע

בהגדרות של הסינון אצלי זה חסום
תוכל להביא לכאן?
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי – רֵאשִׁית הַבְּרִיאָה בַּתִּקְוָה, שֶׁכָּל הַתַּחְתּוֹנִים מְצַפִּים לְשִׁפְעַת עֶלְיוֹנִים עַל יְדֵי תְּפִלָּה אוֹ שִׁיר. כְּתִיב, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תִּקְוָה. אֵין הַצִּמְצוּם עָשׂוּי כִּי אִם לְצַפּוֹת שְּׁיִכְנוֹס בּוֹ קַו אֵין סוֹף ב"ה, וְזֶה קַו – לְשׁוֹן קִוּוּי וּתְשׁוּקָה.

בֹּא וּרְאֵה, כָּל הַבְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ בְּלֹא שְׁלֵימוּת, שֶׁנֶּאֱמַר, "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג) – שֶׁיַּעֲשׂוּ אַחַר כָּךְ בְּהַמְשָׁכָתָם הַשֶּׁפַע לִשְׁלֵימוּתָם: אוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים אוֹ בִּתְפִלָּה אוֹ בְּשִׁיר.

הַשְּׁכִינָה יָצְאָה מִתְּחִלָּה בִּלְתִּי מֻשְׁלֶמֶת, וְזֶה, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), אֱלֹהִים דָּיְיקָא, "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה" (תהלים קיא, י). אֵין יִרְאָה אֶלָּא מִפְּנֵי מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים אֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ. רֵאשִׁית חָכְמַת הַמַּאֲצִיל ב"ה הוּא לַעֲשׂוֹת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא הַתִּקְוָה לָעֶלְיוֹנִים. וְזֶה, "יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים" (דברים ד, לה) מַמָּשׁ, כִּי הַכֹּל אֶחָד. אַךְ שֶׁרָצָה לְהוֹצִיא תְּחִלָּה אֱלֹהִים כְּדֵי לְקַבֵּל מֵיהֹוָה.

הַדְּשָׁאִים עָמָדוּ עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע וְלָא יָצְאוּ עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם אָדָם הָרִאשׁוֹן. הַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת מִן הַשָּׁמֶשׁ. "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב), שֶׁהַשֶּׁפַע נִשְׁקָף מִלְמַעְלָה וּמַמְתִּין לַתִּקְוָה שֶׁתִּצְמַח מִלְּמַטָּה מִן הָאָרֶץ.

תִּקְוַת אֱמֶת שֶׁהוּא הַבִּטָּחוֹן שֶׁל אֱמֶת שֶׁבּוֹטְחִים בַּהַשְׁגָּחָה. וְכָל שְׁאָר בִּטְחוֹנוֹת בַּהִשְׁתַּדְּלוּת, הֵם בִּטְחוֹנוֹת שֶׁל שֶׁקֶר. וּבִטָּחוֹן בַּה' הוּא בִּטָּחוֹן אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי" (ישעיהו מט, כג), "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב" (במדבר כג, יט), וְאִם יִתְמַהְמַהּ – חַכֵּה לוֹ. וְאִם אֵינוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה – הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. "תִּקְוַת עֲנִיִּים תֹּאבַד לָעַד" (תהלים ט, יט) – זֶה אִי אֶפְשָׁר! וְזֶה, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח), לָזֶה הַשֵּׁם יהו"ה שֶׁהוּא רֵאשִׁית הַכֹּל, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַתִּקְוָה, וְלֹא שׁוּם כִּנּוּי. וְכָל הַמְּקַוֶּה תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה בְּלִי אֶמְצָעִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאַךְ, אֶלָּא, "לִישׁוּעָתְךָ" דָּיְיקָא, כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר לְנוֹכֵחַ, לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כִּי הוּא קַו הַבּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב וְעוֹלֶה עַד ה' מַמָּשׁ.

הַקִיווּי הִנֵּה הוּא סוֹד הַהִתְפַּשְּׁטוּת, קַו הַמִּשְׁפָּט, משא"כ הָעִגּוּל הוּא דָּבָר סָתוּם מִכָּל צַד. וְזֶה, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי"– לַעֲשׂוֹת קַוִּים. "יְהֹוָה" בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם שָׁלֵם.

הַמְּקַוֶּה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה בְּלִי צַעַר. כִּי הַמִּצְטַעֵר תָּמִיד הוּא בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה וְחוֹשֵׁב שֶּׁאֵין לוֹ תְּרוּפָה. אֲבָל מְקַוֶּה אֵינוֹ מִצְטַעֵר כִּי הוּא מְקַוֶּה תָּמִיד, וַאֲפִילוּ אִם יִתְמַהְמַהּ מְחַכֶּה, נִמְצָא הַתִּקְוָה מֵחַיָּה אוֹתוֹ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַוֶּה – מִיָּד מֵת, וְנִשְׁאַר רָחוֹק מֵהַשֵּׁם – [ ] עַל שֶׁאֵינוֹ מְקַוֶּה לַה'. וּמִי שֶׁהוּא מְקַוֶּה נֶאֱמַר בּוֹ, גַּם "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי" (מיכה ז, ח), יְהֹוָה דָּיְיקָא, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.

הַמְּקַוֶּה אע"פ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְעַט מַעֲשִׂים טוֹבִים לֹא יֵבוֹשׁ, שֶּׁנֶּאֱמַר, "וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי" (ישעיהו מט, כג) לְעוֹלָם. וְזֶה כִּי יֵשׁ "לַדַּל תִּקְוָה" (איוב ה, טז). מִי שֶׁהוּא דָּל מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, כִּי הַשֵּׁם מִתְגַּלֶּה עָלָיו וּמַעֲבִיר כָּל פְּשָׁעִים. וְזֶה סוֹף הַתִּקּוּן – מִגֹּדֶל תִּקְוַת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת וּבוֹטְחִים בֶּאֱמוּנָה שֶׁיִּגָּאֲלוּ. וְסוֹף הַתִּקְוָה, "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ" (זכריה ג, ט), וְזֶה, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי. כִּי זֶהוּ כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ. בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָה עַל אַחַת – אֱמוּנָה – תִּקְוָה.

הַמְּקַוֶּה אֲפִילוּ נִכְנַס בַּגֵּיהִנֹּם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר" (ישעיהו מ, לא), יְהֹוָה מֵאִיר עָלָיו. וְכַמָּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים מַעֲלִים אוֹתוֹ הַמְּקַוֶּה – "אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים" (ישעיהו מ, לא), וּמִסְתַּלְּקִים עִמּוֹ לְמַעְלָה, וְתִקְוָתוֹ הִיא טָהֳרָתוֹ, "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל" (ירמיהו יד, ח) מַמָּשׁ, כִּי הוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶּׁאֵין עוֹשֶׂה בוֹ פְּגַם – "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל" (איוב לה, ו). וְזֶהוּ סוֹד הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מַמָּשׁ שָׁב אֶל מְקוֹרוֹ, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא לֹא יְכוֹלָה לוֹ. וְנֶאֱמַר, "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהֹוָה" (הושע יד, ב). כֵּן הַמְּקַוֶּה הוּא מַמָּשׁ בּוֹקֵעַ בְּקַו תִּקְוָתוֹ, וְעוֹשֶׂה נֶקֶב וְסֶדֶק לַעֲלוֹת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְזֶה, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה. וְזֶה, "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה כִּי עִם יְהֹוָה הַחֶסֶד" (תהלים קל, ז), בְּמָקוֹם שֶּׁמִּתְגַּלֶּה יְהֹוָה מִתְגַּלֶּה חֶסֶד, וְאֵין פְּגַם מְעַכֵּב. וּכְמוֹ שֶׁקִּוָּה בְּחַיָּיו לַיהֹוָה, כֵּן לְאַחַר כְּשְׁמִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ הַדִּינִים, הוּא מִתְחַזֵּק בְּתִקְוָתוֹ עַד יְהֹוָה וְנִקְשָׁר בּוֹ, וּמִסְתַּלֵּק בְּרֶגַע. וְזֶה, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי, אֵינוֹ אוֹמֵר לִישׁוּעָתְךָ אֲקַוֶּה, אֶלָּא קִוִּיתִי – בְּחַיָּי, כֵּן אַחַר הַמָּוֶת לֹא יֵבוֹשׁוּ הָקֹוִּים.

בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּצָרָה נֶאֱמַר, "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהלים צא, טו), כִּבְיָכוֹל. וּבְכֹחַ הַתִּקְוָה יוֹצֵא מִן הַצָּרָה, הוּא, וְכִבְיָכוֹל [ה'] יוֹצֵא עִמּוֹ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם, "יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהֹוָה" (שמות יב, מא) עִם הַשְּׁכִינָה. וְזֶה, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי – לִישׁוּעָתְךָ מַמָּשׁ, יְשׁוּעַת יְהֹוָה שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּצָּרָה, קִוִּיתִי יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ מַמָּשׁ.

בֹּא וּרְאֵה, הַצַּדִּיקִים מַעֲלִים תְּפִלּוֹתֵיהֶם לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (מלכים ב' ד, לג), "וַיִּצְעַק אֶל ה'" (שמות טו, כה) וּבִזְמַן שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְקַטְרְגִים הֵם מַפְסִיקִים וּמְעַכְּבִים הַתְּפִלָּה מִלַּעֲלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" (איכה ג, מד). אֲבָל בַּצַּדִּיקִים הַמְקַוִּים וְעוֹשִׂים נְתִיב וּבְקִיעָה בְּתוֹךְ עֲנָנִים, וְהקב״ה כִּבְיָכוֹל יוֹרֵד לִשְׁמוֹעַ תְּפִלָּתוֹ מִפִּיו שֶׁל הַמְּקַוֶּה, סוֹד זֶה, "קַוֹּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי" (תהלים מ, ב). וְזֶה, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי" (בראשית מט, יח), מַה שֶׁאֲנִי מְקַוֶּה אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁתָּבוֹא יְשׁוּעָתֶךָ בְּשֵׁם הַזֶּה, בְּלִי שֶּׁיִּתְעַכְּבוּ עַל יְדֵי הַמְּקַטְרְגִים.
 
כיון שבהתחלה ההודעה של כת"ר היתה רק ציטוט של דבריי בלי עוד תוספת.
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי – רֵאשִׁית הַבְּרִיאָה בַּתִּקְוָה, שֶׁכָּל הַתַּחְתּוֹנִים מְצַפִּים לְשִׁפְעַת עֶלְיוֹנִים עַל יְדֵי תְּפִלָּה אוֹ שִׁיר. כְּתִיב, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תִּקְוָה. אֵין הַצִּמְצוּם עָשׂוּי כִּי אִם לְצַפּוֹת שְּׁיִכְנוֹס בּוֹ קַו אֵין סוֹף ב"ה, וְזֶה קַו – לְשׁוֹן קִוּוּי וּתְשׁוּקָה.

בֹּא וּרְאֵה, כָּל הַבְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ בְּלֹא שְׁלֵימוּת, שֶׁנֶּאֱמַר, "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג) – שֶׁיַּעֲשׂוּ אַחַר כָּךְ בְּהַמְשָׁכָתָם הַשֶּׁפַע לִשְׁלֵימוּתָם: אוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים אוֹ בִּתְפִלָּה אוֹ בְּשִׁיר.

הַשְּׁכִינָה יָצְאָה מִתְּחִלָּה בִּלְתִּי מֻשְׁלֶמֶת, וְזֶה, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), אֱלֹהִים דָּיְיקָא, "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה" (תהלים קיא, י). אֵין יִרְאָה אֶלָּא מִפְּנֵי מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים אֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ. רֵאשִׁית חָכְמַת הַמַּאֲצִיל ב"ה הוּא לַעֲשׂוֹת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא הַתִּקְוָה לָעֶלְיוֹנִים. וְזֶה, "יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים" (דברים ד, לה) מַמָּשׁ, כִּי הַכֹּל אֶחָד. אַךְ שֶׁרָצָה לְהוֹצִיא תְּחִלָּה אֱלֹהִים כְּדֵי לְקַבֵּל מֵיהֹוָה.

הַדְּשָׁאִים עָמָדוּ עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע וְלָא יָצְאוּ עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם אָדָם הָרִאשׁוֹן. הַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת מִן הַשָּׁמֶשׁ. "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב), שֶׁהַשֶּׁפַע נִשְׁקָף מִלְמַעְלָה וּמַמְתִּין לַתִּקְוָה שֶׁתִּצְמַח מִלְּמַטָּה מִן הָאָרֶץ.

תִּקְוַת אֱמֶת שֶׁהוּא הַבִּטָּחוֹן שֶׁל אֱמֶת שֶׁבּוֹטְחִים בַּהַשְׁגָּחָה. וְכָל שְׁאָר בִּטְחוֹנוֹת בַּהִשְׁתַּדְּלוּת, הֵם בִּטְחוֹנוֹת שֶׁל שֶׁקֶר. וּבִטָּחוֹן בַּה' הוּא בִּטָּחוֹן אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי" (ישעיהו מט, כג), "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב" (במדבר כג, יט), וְאִם יִתְמַהְמַהּ – חַכֵּה לוֹ. וְאִם אֵינוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה – הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. "תִּקְוַת עֲנִיִּים תֹּאבַד לָעַד" (תהלים ט, יט) – זֶה אִי אֶפְשָׁר! וְזֶה, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח), לָזֶה הַשֵּׁם יהו"ה שֶׁהוּא רֵאשִׁית הַכֹּל, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַתִּקְוָה, וְלֹא שׁוּם כִּנּוּי. וְכָל הַמְּקַוֶּה תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה בְּלִי אֶמְצָעִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאַךְ, אֶלָּא, "לִישׁוּעָתְךָ" דָּיְיקָא, כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר לְנוֹכֵחַ, לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כִּי הוּא קַו הַבּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב וְעוֹלֶה עַד ה' מַמָּשׁ.

הַקִיווּי הִנֵּה הוּא סוֹד הַהִתְפַּשְּׁטוּת, קַו הַמִּשְׁפָּט, משא"כ הָעִגּוּל הוּא דָּבָר סָתוּם מִכָּל צַד. וְזֶה, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי"– לַעֲשׂוֹת קַוִּים. "יְהֹוָה" בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם שָׁלֵם.

הַמְּקַוֶּה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה בְּלִי צַעַר. כִּי הַמִּצְטַעֵר תָּמִיד הוּא בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה וְחוֹשֵׁב שֶּׁאֵין לוֹ תְּרוּפָה. אֲבָל מְקַוֶּה אֵינוֹ מִצְטַעֵר כִּי הוּא מְקַוֶּה תָּמִיד, וַאֲפִילוּ אִם יִתְמַהְמַהּ מְחַכֶּה, נִמְצָא הַתִּקְוָה מֵחַיָּה אוֹתוֹ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְקַוֶּה – מִיָּד מֵת, וְנִשְׁאַר רָחוֹק מֵהַשֵּׁם – [ ] עַל שֶׁאֵינוֹ מְקַוֶּה לַה'. וּמִי שֶׁהוּא מְקַוֶּה נֶאֱמַר בּוֹ, גַּם "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי" (מיכה ז, ח), יְהֹוָה דָּיְיקָא, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.

הַמְּקַוֶּה אע"פ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְעַט מַעֲשִׂים טוֹבִים לֹא יֵבוֹשׁ, שֶּׁנֶּאֱמַר, "וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי" (ישעיהו מט, כג) לְעוֹלָם. וְזֶה כִּי יֵשׁ "לַדַּל תִּקְוָה" (איוב ה, טז). מִי שֶׁהוּא דָּל מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, כִּי הַשֵּׁם מִתְגַּלֶּה עָלָיו וּמַעֲבִיר כָּל פְּשָׁעִים. וְזֶה סוֹף הַתִּקּוּן – מִגֹּדֶל תִּקְוַת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת וּבוֹטְחִים בֶּאֱמוּנָה שֶׁיִּגָּאֲלוּ. וְסוֹף הַתִּקְוָה, "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ" (זכריה ג, ט), וְזֶה, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי. כִּי זֶהוּ כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ. בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָה עַל אַחַת – אֱמוּנָה – תִּקְוָה.

הַמְּקַוֶּה אֲפִילוּ נִכְנַס בַּגֵּיהִנֹּם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר" (ישעיהו מ, לא), יְהֹוָה מֵאִיר עָלָיו. וְכַמָּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים מַעֲלִים אוֹתוֹ הַמְּקַוֶּה – "אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים" (ישעיהו מ, לא), וּמִסְתַּלְּקִים עִמּוֹ לְמַעְלָה, וְתִקְוָתוֹ הִיא טָהֳרָתוֹ, "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל" (ירמיהו יד, ח) מַמָּשׁ, כִּי הוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶּׁאֵין עוֹשֶׂה בוֹ פְּגַם – "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל" (איוב לה, ו). וְזֶהוּ סוֹד הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מַמָּשׁ שָׁב אֶל מְקוֹרוֹ, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא לֹא יְכוֹלָה לוֹ. וְנֶאֱמַר, "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהֹוָה" (הושע יד, ב). כֵּן הַמְּקַוֶּה הוּא מַמָּשׁ בּוֹקֵעַ בְּקַו תִּקְוָתוֹ, וְעוֹשֶׂה נֶקֶב וְסֶדֶק לַעֲלוֹת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְזֶה, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה. וְזֶה, "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה כִּי עִם יְהֹוָה הַחֶסֶד" (תהלים קל, ז), בְּמָקוֹם שֶּׁמִּתְגַּלֶּה יְהֹוָה מִתְגַּלֶּה חֶסֶד, וְאֵין פְּגַם מְעַכֵּב. וּכְמוֹ שֶׁקִּוָּה בְּחַיָּיו לַיהֹוָה, כֵּן לְאַחַר כְּשְׁמִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ הַדִּינִים, הוּא מִתְחַזֵּק בְּתִקְוָתוֹ עַד יְהֹוָה וְנִקְשָׁר בּוֹ, וּמִסְתַּלֵּק בְּרֶגַע. וְזֶה, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי, אֵינוֹ אוֹמֵר לִישׁוּעָתְךָ אֲקַוֶּה, אֶלָּא קִוִּיתִי – בְּחַיָּי, כֵּן אַחַר הַמָּוֶת לֹא יֵבוֹשׁוּ הָקֹוִּים.

בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּצָרָה נֶאֱמַר, "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהלים צא, טו), כִּבְיָכוֹל. וּבְכֹחַ הַתִּקְוָה יוֹצֵא מִן הַצָּרָה, הוּא, וְכִבְיָכוֹל [ה'] יוֹצֵא עִמּוֹ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם, "יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהֹוָה" (שמות יב, מא) עִם הַשְּׁכִינָה. וְזֶה, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי – לִישׁוּעָתְךָ מַמָּשׁ, יְשׁוּעַת יְהֹוָה שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּצָּרָה, קִוִּיתִי יְהֹוָה לִישׁוּעָתְךָ מַמָּשׁ.

בֹּא וּרְאֵה, הַצַּדִּיקִים מַעֲלִים תְּפִלּוֹתֵיהֶם לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (מלכים ב' ד, לג), "וַיִּצְעַק אֶל ה'" (שמות טו, כה) וּבִזְמַן שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְקַטְרְגִים הֵם מַפְסִיקִים וּמְעַכְּבִים הַתְּפִלָּה מִלַּעֲלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" (איכה ג, מד). אֲבָל בַּצַּדִּיקִים הַמְקַוִּים וְעוֹשִׂים נְתִיב וּבְקִיעָה בְּתוֹךְ עֲנָנִים, וְהקב״ה כִּבְיָכוֹל יוֹרֵד לִשְׁמוֹעַ תְּפִלָּתוֹ מִפִּיו שֶׁל הַמְּקַוֶּה, סוֹד זֶה, "קַוֹּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי" (תהלים מ, ב). וְזֶה, "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי" (בראשית מט, יח), מַה שֶׁאֲנִי מְקַוֶּה אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁתָּבוֹא יְשׁוּעָתֶךָ בְּשֵׁם הַזֶּה, בְּלִי שֶּׁיִּתְעַכְּבוּ עַל יְדֵי הַמְּקַטְרְגִים.
לא לזו היתה כוונתי...
הפיוט מופיע בספר שערי אמונה ובטחון (נשרי) ח"א בדפים הראשונים, אולי באוצר החכמה יש אותו. ושם הביא את הפיוט מהרמח"ל, וזה לא הפיוט שכבודו הביא.
 
אכן זה הפיוט, יישר כח
אבל ביקשתי אם אפשר אותו מוקלד, מי שיכול.
קוה קוה ליבי / ר' משה חיים לוצאטו



קוה קוה ליבי קוה אוחילה

קוה אף קוה, עוד קוה, אוהילה

קוה עד מכל-לב תקוה אגדילה

כוחך חזקי

צורך צדקי

נפשי אך בו בטחי אותו תדרושי

בטחי כי אחד הוא כי אל תבושי



אם משברים תראי, אם שטף מים

אם חשך כסילך עוד יום שמים

אם כל צר כל אויב לוטש עיניים

תראי, אל נא תיראי

כוחך חזקי

צורך צדקי

נפשי אך בו בטחי אותו תדרושי

בטחי כי אחד הוא כי אל תבושי



אם תוחלתך תרחק וכבר נכזבה

כל תקותך, תראי רבה נרחבה

כנשר קרחתך, צרה קרבה

עוזי, אל נא תיראי

כוחך חזקי

צורך צדקי

נפשי אך בו בטחי אותו תדרושי

בטחי כי אחד הוא כי אל תבושי



אם שמחתך יגון יבאיש יפריע

אם אנחתך רבת כוחך תכריע

לילה לא פוגת לך, יום לא ירגיע

שמחי, נא אל תיראי

כוחך חזקי

צורך צדקי

נפשי אך בו בטחי אותו תדרושי

בטחי כי אחד הוא כי אל תבושי…
 
קוה קוה ליבי / ר' משה חיים לוצאטו



קוה קוה ליבי קוה אוחילה

קוה אף קוה, עוד קוה, אוהילה

קוה עד מכל-לב תקוה אגדילה

כוחך חזקי

צורך צדקי

נפשי אך בו בטחי אותו תדרושי

בטחי כי אחד הוא כי אל תבושי



אם משברים תראי, אם שטף מים

אם חשך כסילך עוד יום שמים

אם כל צר כל אויב לוטש עיניים

תראי, אל נא תיראי

כוחך חזקי

צורך צדקי

נפשי אך בו בטחי אותו תדרושי

בטחי כי אחד הוא כי אל תבושי



אם תוחלתך תרחק וכבר נכזבה

כל תקותך, תראי רבה נרחבה

כנשר קרחתך, צרה קרבה

עוזי, אל נא תיראי

כוחך חזקי

צורך צדקי

נפשי אך בו בטחי אותו תדרושי

בטחי כי אחד הוא כי אל תבושי



אם שמחתך יגון יבאיש יפריע

אם אנחתך רבת כוחך תכריע

לילה לא פוגת לך, יום לא ירגיע

שמחי, נא אל תיראי

כוחך חזקי

צורך צדקי

נפשי אך בו בטחי אותו תדרושי

בטחי כי אחד הוא כי אל תבושי…
זה לא הכל
ואם אתה מוצא עם ניקוד זה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
 
שוב אחזור על הבקשה, אשמח מי שיכול להביא את הפיוט הזה של הרמח"ל מוקלד. עדיף מנוקד.

זה הפיוט:
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_-_ שערי אמונה ובטחון - ג - נשרי, אברהם צבי בן יצחק אייזיק__ 2.pdf
    640 KB · צפיות: 1
חזור
חלק עליון