• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

כיצד לקחו המרגלים פירות ללא רשות?

גרינפלד

Well-known member
אילת השחר:
ומ"מ משמע שהם לקחו את הפירות בלי רשות, וכן משמע ממש"כ הכלי יקר דלפי שהימים ימי ביכורי ענבים והבעלים מקפידים על הלקיחה התחזקו והיו לאנשים כי ה' עמכם עכ"ד, והנה למ"ד בב"ק (קי"ג א') גזל עכו"ם אסור צ"ע איך הם לקחו פירות בלי רשות, ואולי הותר להם בהוראת שעה לקחת מפרי הארץ (ובימים שריגלו את הארץ לא ירד להם מן והוצרכו להשיג אוכל בעצמם).

והנה במד"ר (שיר השירים פ"ד על הפסוק שלחייך פרדס רמונים) יש מ"ד שהנסכים שהביאו במשך ארבעים שנה שהיו במדבר הי' מאשכול ענבים זה שהביאו המרגלים, וצ"ל שהמרגלים הקדישו את האשכול או דהקדש קנה מהם, ולמ"ד זה אע"פ שכונת המרגלים הי' לרעה, מ"מ יצא מהאשכול דבר טוב שהביאו מזה נסכים למזבח (ולא שייך בזה ענין מצוה הבאה בעבירה).

והנה למש"כ שהי' הוראת שעה להתיר גזל, ק"ק לומר שהביאו נסכים מאשכול זה שהרי הקב"ה שונא גזל בעולה, ועוד דלדעת היראים (סימן תכ"ב) דאפי' למ"ד גזל עכו"ם מותר מ"מ זה לא נחשב שלכם, יל"ע אם אפשר לעשות מזה נסכים למזבח, ואולי מספיק לזה מה שמותר להשתמש בהם, ועמש"כ באילה"ש ב"ק צ' א' רש"י ד"ה הקדש (ויל"ע אם גם בכיבוש מלחמה ס"ל ליראים כך).
 
ילקוט שמעוני
וישלח אותם משה. א"ל לא תכנסו כגנבים, ואם יאמרו לכם על מה באתם עלינו תאמרו להם על ה' תאנים ועל ה' רמונים ועל אשכול אחד של ענבים, אם יאמרו לכם שמא לעקור אילני ע"ז ולקוץ אשרה באתם עלינו תאמרו להן לאו, נכנסו כשלוחים ויצאו כחמורים, הגיעו לחברון נטלו משם ה' תאנים וה' רמונים ואשכול אחד של ענבים, צווח בהם תלמי צוחה אחת ונפלו על פניהם ארצה, התחילו מנפחים בפיהם ומנשבים באפס עד שנתישבה דעתם עליהם, אח"כ אמרו להם על מה באתם (עליהם) [עלינו] [שמא להכרית אילנות ואשרה של ע"ז באתם עלינו] והלא כל העולם כלו של אלהיכם הוא ולמי שהוא רוצה נותנו [א"ל לאו]. שגרום בשלום ולא הרגום, ובשכר זה שייר מהם הקב"ה עד גלות הבית האחרון.
ומשמע מדבריו שבאמת נטלו ברשות, ולפ''ז לק''מ.
 
ילקוט שמעוני
וישלח אותם משה. א"ל לא תכנסו כגנבים, ואם יאמרו לכם על מה באתם עלינו תאמרו להם על ה' תאנים ועל ה' רמונים ועל אשכול אחד של ענבים, אם יאמרו לכם שמא לעקור אילני ע"ז ולקוץ אשרה באתם עלינו תאמרו להן לאו, נכנסו כשלוחים ויצאו כחמורים, הגיעו לחברון נטלו משם ה' תאנים וה' רמונים ואשכול אחד של ענבים, צווח בהם תלמי צוחה אחת ונפלו על פניהם ארצה, התחילו מנפחים בפיהם ומנשבים באפס עד שנתישבה דעתם עליהם, אח"כ אמרו להם על מה באתם (עליהם) [עלינו] [שמא להכרית אילנות ואשרה של ע"ז באתם עלינו] והלא כל העולם כלו של אלהיכם הוא ולמי שהוא רוצה נותנו [א"ל לאו]. שגרום בשלום ולא הרגום, ובשכר זה שייר מהם הקב"ה עד גלות הבית האחרון.
ומשמע מדבריו שבאמת נטלו ברשות, ולפ''ז לק''מ.
יישר כח!
 
עוד יל"ד שהנה פשטות התוס' (ר"ה יג, א ד"ה ולא קציר נכרי) וכן בתוס' הרא"ש ותו"י (שם) וכן הבינו כמה אחרונים, שכיון שארץ ישראל הייתה מוחזקת לישראל מאבותינו, ממילא לגויים רק היה חלקים במה שזרעו,
ולפי"ז יכלו לקחת חלק מדין חלוקת שותפות, [והרי ודאי הגיע להם הרבה יותר];
מיהו החזו"א מפרש בתוס' כנמוקי יוסף שכל הקנין פירות היה של הגוים, ולפי"ז אי אפשר לפרש כן.
 
הגאון ר' יהושע גריינימן שליט"א:
מה שמקשים היאך הותר להם גזל עכו"ם, ומתרצים שארץ ישראל ירושה היא להם, עי' תוס' ראש השנה י"ג, והאריכו בזה, קושטא קאמרי אך אין צריך לזה, דיש לומר בקל דמצאו פרדסים של הפקר.
 
הגאון ר' יהושע גריינימן שליט"א:
מה שמקשים היאך הותר להם גזל עכו"ם, ומתרצים שארץ ישראל ירושה היא להם, עי' תוס' ראש השנה י"ג, והאריכו בזה, קושטא קאמרי אך אין צריך לזה, דיש לומר בקל דמצאו פרדסים של הפקר
לענ"ד הכי מתיישב על הלב (ככה גם חשבנו לתרץ בעניותין).
 
נערך לאחרונה:


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון