תשעה באב שחל במוצ"ש כמה פרטים לענין הבדלה

[א.א]

א האם חולה ששותה לשיעורים עושה הבדלה [עיין אמת ליעקב עמוד רכז] ואם עושה הבדלה האיך שותה
ב האם ילדים צריכים לעשות הבדלה [חזו"ע עמוד שנד]
ג איך נוסח ההבדלה [האם אומרים פסוקים] [חזוע עמוד שלח]
ד האם אפשר לצאת ידי חובה ממי שעושה הבדלה [חולה] האם זה לכתחילה [חזוע עמוד שנא]
ה מי שאוכל האם יעשה הבדלה בלילה או רק בבוקר לפני שאוכל [והיינו א האם יש ענין לא לאכול בלילה [עיין ש"ע תקסב י] והאם יש ענין להבדיל דווקא במוצ"ש ולא ביום ראשון [עיין רצט ס"ו יש מי שאומר] [עיין חזוע עובדיה עמוד שמח]

 

[פשוט]

האם חולה ששותה לשיעורים

חולה ל"ע בת"ב שותה שיעורים?

 

[א.א]

חולה ל"ע בת"ב שותה שיעורים?

היינו מי שדי לו לשתות לו בשיעורים חולה לוא דווקא
וכן מעוברות ששותות לשיעורים כדעת כמה פוסקים

 

[ינון חורי]

לכא' לדינא אין נפק"מ בזה שהוא שותה לשיעורים, כי להלכה דין זה שייך רק בדאורייתא שיש הבדל בין פחות מכשיעור שהוא רק בלאו ליותר שהוא בכרת.

ומעוברות שמותר להן לשתות, צריכות לשתות כרגיל ולא לזלזל בפרט בימים אלו שהם חמים.

ושיעשו מעשים אחרים בשביל החורבן. לא חסר. וככתוב וירא את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא וכו'.

מצ"ב קיצור הלכות שעשיתי מהחזו"ע והילקו"י.

 

[א.א]

מעוברות שמותר להן לשתות, צריכות לשתות כרגיל ולא לזלזל בפרט בימים אלו שהם חמים.

מי שחושש לפוסקים שאומרים שכל מעוברת רגילה פטורה כדעת כמה מחכמי הדור
ולכן שותה לשיעורים

 

[ינון חורי]

אין זה דעת מרן הגרע"י והגר"י בנו. וזכרוני שהייתי מכינוס של מומחים מאסותא תל אביב של בוני עולם ושם הרופאים הקלו יותר מהפוסקים לגבי תענית במעוברת.

אם היא תתכונן טוב על ידי אכילת ענבים וכדו' וכן כוס מים חצי שעה שעה מלפני התענית לא אמור להיות שום חשש במעוברת נורמאלית.

מ"מ אין אני נכנס למה שהן עושות.

למי שצריך לשתות כדורים עם מים. אין צריך לעשות הבדלה בשביל זה. וכמבואר בחזון עובדיה שבת ח"ב עמ' שצג.

 

[א.א]

למי שצריך לשתות כדורים עם מים.

פשוט כי זה מים
גם אחד שלא צם ושותה רק מים לא צריך
השאלה אם ישתה מיץ
ולענין מעוברת זה שאלה מעינינת ועיין כאן

 

[ינון חורי]

פשוט כי זה מים
גם אחד שלא צם ושותה רק מים לא צריך
השאלה אם ישתה מיץ
ולענין מעוברת זה שאלה מעינינת ועיין כאן

אין אני מזדקק לנשים אלו.

ראיתי את זה. וצ"ע שלא הזכירו שנשים מפילות גם אחרי תשעה באב שהוא יותר ארוך ויותר חם בו. והרבה שמועות יש.
וכבר הבאתי שם שביחוה דעת ח"ז כתב מרן הגרע"י תשובה לחלק הנוכחי על ענין זה, ולא נראה שהשתנה דעתו בזה לגבי מעוברת בריאה, אלא שכתב שם, שאם מעוברת חולשה או מיחוש תפסיק את התענית שלה, ותאכל כדי קיום הולד. ע"ש. אם כי הסיומת סתומה אם מדובר בצום דחוי (שעיקר התשובה הולכת על זה) או אפילו על צום שאינו דחוי. (שדבריו נסובו על הגר"י פישר שדיבר אף בצום שאינו דחוי). וקצושו"ע חזון עובדיה הסבו דבריו אף על צום שאינו דחוי, שהרי בצום דחוי העלה ביחוה דעת ובחזון עובדיה שרשאות לאכול ולא יתכן שפה יבוא לא להקל כפי שהסיק מקדמא דינא.

ו"חולשה" מסתברא מעבר לחולשה רגילה שכל אחד מרגיש כתוצאה מהתענית. וע"ע בילקוט יוסף עמ' תיח.

ומה שכתוב שם שמקלים בקו הלכה, איני יודע מי עומד מאחרי זה, אלא אם כן מדובר כשיש איזה חשש שהוא.

אני לא משיג על עצם ההלכה, אלא רק לענין דעת מרן הגרע"י לא נראה לי שזו דעתו להקל לכתחילה במעוברת.

ונקוה שלא נצטרך אבל אם כן, נראה איך הראשל"צ הגר"י יציג את הדברים בשבועות הבאים.

ולענ"ד אשה בריאה שאין לה שום בעיות בהריון יכולה לצום בשופי רק שתתכונן לפני כן באכילה ובשתיה, ותשדל לנוח ולהיות בבית ממוזג כפי האפשר לה.

 

[ינון חורי]

אין אני מזדקק לנשים אלו.

ראיתי את זה. וצ"ע שלא הזכירו שנשים מפילות גם אחרי תשעה באב שהוא יותר ארוך ויותר חם בו. והרבה שמועות יש.
וכבר הבאתי שם שביחוה דעת ח"ז כתב מרן הגרע"י תשובה לחלק הנוכחי על ענין זה, ולא נראה שהשתנה דעתו בזה לגבי מעוברת בריאה, אלא שכתב שם, שאם מעוברת חולשה או מיחוש תפסיק את התענית שלה, ותאכל כדי קיום הולד. ע"ש. אם כי הסיומת סתומה אם מדובר בצום דחוי (שעיקר התשובה הולכת על זה) או אפילו על צום שאינו דחוי. (שדבריו נסובו על הגר"י פישר שדיבר אף בצום שאינו דחוי). וקצושו"ע חזון עובדיה הסבו דבריו אף על צום שאינו דחוי, שהרי בצום דחוי העלה ביחוה דעת ובחזון עובדיה שרשאות לאכול ולא יתכן שפה יבוא לא להקל כפי שהסיק מקדמא דינא.

ו"חולשה" מסתברא מעבר לחולשה רגילה שכל אחד מרגיש כתוצאה מהתענית. וע"ע בילקוט יוסף עמ' תיח.

ומה שכתוב שם שמקלים בקו הלכה, איני יודע מי עומד מאחרי זה, אלא אם כן מדובר כשיש איזה חשש שהוא.

אני לא משיג על עצם ההלכה, אלא רק לענין דעת מרן הגרע"י לא נראה לי שזו דעתו להקל לכתחילה במעוברת.

ונקוה שלא נצטרך אבל אם כן, נראה איך הראשל"צ הגר"י יציג את הדברים בשבועות הבאים.

ולענ"ד אשה בריאה שאין לה שום בעיות בהריון יכולה לצום בשופי רק שתתכונן לפני כן באכילה ובשתיה, ותשדל לנוח ולהיות בבית ממוזג כפי האפשר לה.

נב. חזק וברוך על המקור מקדוש יעקב

 

[זיל בתר טעמא]

לכא' לדינא אין נפק"מ בזה שהוא שותה לשיעורים,

למה אין נפק"מ?
נפק"מ אם החולה יאמר בתפילה "עננו", וגם נפק"מ לעלות לס"ת במידה והוא יוצא להתפלל (כגון שהוא כרגע לא מוגדר כחולה הפטור מהתענית אך החולי עלול להחמיר , כמו שהביא המשנ"ב בסימן תקנד' סעיף ו' בשם הפתחי עולם, והובא בחזו"ע תעניות עמ' כו' ואילך) שבאופן כזה ישתה לשיעורים כדי שלא יאבד התענית.

 

[ינון חורי]

לא

למה אין נפק"מ?
נפק"מ אם החולה יאמר בתפילה "עננו", וגם נפק"מ לעלות לס"ת במידה והוא יוצא להתפלל (כגון שהוא כרגע לא מוגדר כחולה הפטור מהתענית אך החולי עלול להחמיר , כמו שהביא המשנ"ב בסימן תקנד' סעיף ו' בשם הפתחי עולם, והובא בחזו"ע תעניות עמ' כו' ואילך) שבאופן כזה ישתה לשיעורים כדי שלא יאבד התענית.

חזק וברוך על התיקון. אמנם לענין איסור דעת הרמב"ן והר"ן היכא שאינו אונס (כפי שביאר מרן הגרע"י עמ' כג) אע"פ שלא איבד תעניתו על כל פנים עבר איסור. וזו היתה עיקר כונתנו. ישר כח על תיקון.

מ"מ מקרה שאינו שכיח הוא ובעיקר רק במגפות וכדומה שלא תקפ"צ. שהרי זקן או שמתענה או שאינו מתענה (עמ' סה). מ"מ כבר כתבו האחרונים שלא גזרו חכמים מעיקרא על חולה. ובד"כ הדין או שאסור לאכול או שמותר לאכול. ועל פי זה יהיה ההבדלה.

ומי שמותר לו ורוצה להחמיר על עצמו באופן שזה לא יזיק לו, אז לכא' יש מח' בין המגן אברהם (סי' תקסח סק"ב) שאומר שטועם מלא לוגמיו איבד תעניתו וכ"פ במ"ב. לבין הברכ"י (שם אות ב) בשם מהר"י מולכו שהטועם רביעית איבד תעניתו. ומשמע בפחות מכן לא איבד. אז גם ככה מותר לו לשתות ויכול לומר "עננו" אלא שלגבי ס"ת ולומר עננו בחזרת הש"ץ נראה דסב"ל.

 

[זיל בתר טעמא]

מ"מ מקרה שאינו שכיח הוא ובעיקר רק במגפות וכדומה שלא תקפ"צ.

ייש"כ.
אך אם יורשה להעיר שכן שכיח, ואתן דוגמא קטנה במה שנשאלנו בתענית יז' בתמוז השנה, ע"י אדם מהקהילה שנתקף בשלשולים לסירוגין, אך מתנהל רגיל ולא מרגיש שום חולשה, שמצב כזה עדיין אינו מוגדר כחשאב"ס הפטור לגמרי מהצום כיון שהתנהלותו תקינה לחלוטין (ואינו דומה למש"כ באול"צ ח"ג פכ"ט סעיף ה', ודו"ק) אך בכל רגע נתון יכול להגיע להתייבשות אם לא ישתה, או שיתגברו השלשולים (שאז מוגדר כחשאב"ס ופטור מהצום, וע"ע הליכו"ע ח"ד עמ' קמט'), ובכה"ג מורים לו שישתה לשיעורים ולא יותר, והוא בדיוק עפ"י מש"כ המשנ"ב הנ"ל, ונראה פשוט שלאו דווקא במגיפות וכד' אלא כל היכא דחיישינן שמא יתגבר החולי אך כרגע אינו מוגדר כחולה שפטור מהצום, שפיר מורינן שישתה לשיעורים. ושו"ר שכ"כ האול"צ מפורשות (שם, עמ' רסא' עפ"י כה"ח סימן תקנד' אות לה') שב"ספק חולה" ישתה לשיעורים.