מי שברך על היין ולא היה בדעתו לשתות מים או שאר משקים האם מברך שהכל

[מתלמידי מרן הראש"ל]

בהליכות עולם ח''ב פ' נשא משמע שאף שלא היה לפניו בשעת ברכת הגפן מים או שאר משקין כל שהיה בדעתו לשתות לאחר מכן אינו מברך שהכל שהרי נפטר בברכה על היין אולם בחזו''ע עמ' עא משמע שאף שלא היה בדעתו לשתות ג''כ לא יברך וז''ל הרב שם יין פוטר כל מיני משקין ולכן השותה יין ואח''כ רוצה לשתות שאר משקים אינם טעונים ברכה כלל שברכת הגפן פוטרתם
משמע שאין דעתו מתחילה לעיכובה

 

[אבי רביבו]

כוונתו שכל שאין כוונה נגדית שאינו רוצה לשתות מים, אז לא יברך, ונפטר בברכת היין.

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

כוונתו שכל שאין כוונה נגדית שאינו רוצה לשתות מים, אז לא יברך, ונפטר בברכת היין.

וזאת מנין לך ?
שהרי שם (בהליכות עולם ) אין זה מוכרח אא''כ כבודו מעמיד כך כדי ליישב את הקושיה

 

[אבי רביבו]

וזאת מנין לך ?
שהרי שם (בהליכות עולם ) אין זה מוכרח אא''כ כבודו מעמיד כך כדי ליישב את הקושיה

אכן, אין לי שום הכרח וראיה לדברי.
רק דמ''מ אין ראיה נגד זה מדברי מרן זצוק''ל.

 

[בנימין לוריא]

בפשטות כל מה שדוייק מדבריו היינו רק ללמדנו דין "נמלך".
הטעם של יין שפוטר שאר משקים הוא מכיון שהמשקים טפלים ליין.
וא"כ הדין דומה למי שבירך על פרי עץ ורוצה לאכול פרי אחר. שצריך שיהיה לפניו או שיהיה בדעתו לאכול את הפרי האחר, דאל"כ הוי כנמלך.
והיינו כדנכתב לעיל שאם חשב להדיא שאינו רוצה לשתות, שלא פטר. (ונראה לי שמבואר כן יותר ע"פ מה שנכתב במקורות ובהערה).

שו"ר בילקו"י ברכות כרך א' הנדפ"מ עמ' תתל"ה-תתל"ו שכתב שאם לא חשב לשתות ואין דרכו לשתות משקים בסעודה, אין ברכת היין פוטרתן.