• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

אני מחפש ביאור פשוט לי"ג מידות לחלק לבחורים אנא המליצו ואם ניתן גם להעלות הקובץ?

תוכל לצלם?
מצורף

כוחן ומשמעותן של י"ג מידות​



ברית כרותה​

ביום הכפורים אנו חוזרים ומזכירים את י"ג מידות פעמים רבות. ויש להבין מהו סודן.

בגמרא[1] מובא: "'וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא',[2] אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. ה' ה' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. 'אֵל רַחוּם וְחַנּוּן' - אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר:[3] 'הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית'." ע"כ.

לפי פשט הדברים, 'ברית כרותה' שאינן חוזרות ריקם, ביאורו: שאמירתן חייבת לפעול משהו. שאם ח"ו ישנה גזרה קלה, מתבטלת היא לחלוטין באמירתן. ואם ישנה גזירה קשה, מועילה אמירתן לכל הפחות לרכך את הדין הקשה. אבל בהכרח שיפעל משהו. אינו חוזר ריקם. ומי פתי ולא ישתמש במה שברית כרותה עליו מאת הקב"ה, שאינו חוזר ריקם.



כוח האמירה

על אף שבאמירת י"ג מידות אין שום תפילה ובקשה, השפעתן נעשית בעצם אמירתן. כאדם עני שאומר לעשיר גדול: "הרי אתה אדם נכבד וטוב לכל, ובעל לב רחב המעניק בשפע לכל נצרך". ודאי שאינו צריך להוסיף בקשה כדי לקבל את מבוקשו. וקל וחומר אם בנו הוא זה הפונה אליו במילים אלו.

אף כך באמירת י"ג מידות, עצם עמידתנו לפני אבינו מלכנו, והכרזתנו לפניו כי מכירים אנו בכך שאלו הן מידות רחמיו, הרי בזה עצמו ישנה אזכרת ובקשת צרכינו, לכל שפע ההטבה הטמונה במידותיו.

אולם ביתר עומק, סוד גילוי הקב״ה למשה רבנו באותו מעמד נשגב הוא: חוקה חקקתי, שכאשר אתם מכריזים את אחד משמותי המייצג את אחת ממידותי, הריני בא ומתגלה לפניכם באותו השם. כלומר, אותו שם פועל בעולם דווקא על ידי הכרזתכם. באומרכם 'רחום' הרי מידת הרחמים מאירה אליכם, 'חנון' מקבלים אתם חנינה, וכן בכל י"ג מידות.



התנאי להשפעת הי"ג מידות​

אולם תנאי יש בזה. כמבואר בדברי רבנו בחיי בביאורו לתורה.[4] וזו לשונו:

"כל המבין י"ג מידות, ויודע פירושן ועיקרן, ומתפלל בהן בכוונה, אין תפילתו חוזרת ריקם. אלא אם כן היו בידו עברות שמעכבות זה. והנה בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות, ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאינו, ולא מזבח להקריב עליו קרבנות, ולא בית המקדש להתפלל בתוכו, לא נשאר לנו לפני ה' בלתי אם תפילתנו וי"ג מידותיו".

כלומר, כדי שאמירת י"ג מידות תפעל את פעולתה כראוי, להשפיע את שפע המידות, יש לאומרן מתוך הבנה וכוונה. כלומר, שהפה והמחשבה יהיו מותאמים ומכוונים זה כנגד זה.

לפיכך ראוי לכל אדם ללמוד את ביאור כל מידה לפחות על פי הפשט הפשוט, וכדלהלן:



ביאור י"ג מידות​

ה': נוהג במידת החסד עם אדם לתת לו שפע טוב קודם שיחטא, אפילו אם גלוי לפניו שיחטא, ומצד מידת האמת היה ראוי לקחתו מן העולם קודם שיעבור על ציווי בוראו.

ה': נוהג במידת החסד לאחר שחטא האדם ושב בתשובה, הגם שפגימתו על ידי החטא היתה אמורה על פי הדין לנתק אותו ממקור החיים.

אֵל: חוזק של חסד. ('אלוקים' הוא שם של דין, וביאורו: בעל כל הכוחות הפועלים בעולם. אבל 'אל' הוא שם של חסד. כנאמר:[5] "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם". ונאמר:[6] "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי". והרי על דין לא שואלים 'למה עזבתני'. ואף על פי ש'אל' ביאורו: 'חוזק', כמו "יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשֹוֹת" וגו',[7] מכל מקום משמש הוא שם של חסד הבא בשפע רב ובחוזקה).

רַחוּם: כאב רחום המרחם על בנו יחידו, אף הוא מרחם להקל בעונש כל אחד ואחד מהחייבים כאילו הוא בן יחיד, על אף שהוא מלך העולם ומושל בכל ענייניו.

וְחַנּוּן: מלשון חנינה הניתנת חינם. נותן לבריותיו מתנת חינם, גם למי שלא עשה משהו מיוחד שמגיע לו שכר עבורו (ואין הדבר עומד בסתירה להנהגת האמת שאינו מוותר לחוטא, וכמבואר להלן).

אֶרֶךְ אַפַּיִם: לא מעניש מיד, אלא מאריך אפו וכעסו לחוטא וממתין שישוב מחטאיו. ואמר 'אַפַּיִם' בלשון רבים, כאומר: מאריך 'אף' ועוד 'אף'. ממתין כעס ועוד כעס, ועדיין אינו מעניש.

וְרַב חֶסֶד: לכולם. ולא כדרך בני אדם שמעניקים רק למי שמוצא חן בעיניהם. ועוד, שמטה כלפי חסד בעת שכף החובות והזכויות שקול.[8]

וֶאֱמֶת: וגם רב אמת. אינו מקפח שכר כל בריה, הן לטוב - שמיטיב על כל מעשה טוב, ואפילו הוא קטן ביותר וכמעט בלתי מורגש. והן למוטב - שאינו ותרן לנשאר ברשעו.[9] ורק שסולח הוא בטובו למי שעושה תשובה.

נֹצֵר חֶסֶד: שומר לאדם את החסד שעושה לכל ימי חייו, ואפילו לָאֲלָפִים: לאלפיים דורות.

נֹשֵֹא עָוֹן: של העובר במזיד. עוון לשון עיוות, שמעוות את מעשהו ביודעין, אלא שעושה זאת לתיאבון. והוא יתברך נושאו כביכול על גבו וסובלו, שמא יעשה אותו אדם תשובה.

וָפֶשַׁע: וכן נושא פשעו של מי שעבר להכעיס, והרי זה פושע.

וְחַטָּאָה: וכן נושא את חטאו של השוגג. 'חטא' הוא בשגגה, כאדם שהחטיא בטעות את המטרה.

וְנַקֵּה: לא רק שאינו מעניש את השב בתשובה, אלא גם מנקה את נשמתו מכתמי החטאים העוונות והפשעים.[10]

המשך הפסוק "לֹא יְנַקֶּה" היא מידה אחרת שאינה של רחמים, אלא דין לאותם שאינם שבים בתשובה. ולכן כשמזכירים את י"ג מידות הרחמים אין מזכירים המשך זה המורה על דרכי ההנהגה והמשפט של הקב"ה בעולם.



משמעות המספר י"ג​

ולסיום, נתבונן במשמעות המספר י"ג.

כתב רבנו אפרים מבעלי התוספות בביאורו לתורה[11] שי"ג המידות מכוונות כנגד י״ג האותיות שבשמות האבות: 'אברהם יצחק יעקב'. וכנגד י״ג האותיות שבשמות האימהות: 'שרה רבקה רחל לאה'.

ונראית כוונתו לומר, שמאחר ששם האדם מבטא את מהותו, וממילא מהות האדם משתקפת בשמו, נמצא שהאבות הקדושים והאימהות הקדושות שעבדו את ה' בכל כוחם, פעלו בעיקר בכוח י"ג האותיות המרכיבות את שמותיהם. ובזכות עבודתם הגדולה הזו, זכו צאצאיהם להנהגת החסד בי"ג מידות רחמים, מידה כנגד כל אות. והוא בבחינת "זוכר חסדי אבות לבני בניהם".

וזה שורש הדברים שכתב המהר״ל[12] שהטוב הגמור הוא מספר י״ג. וזהו שאמרו[13] אצל רבי אלעזר בן פדת שנתן לו ה' יתברך י"ג נהרות של שמן אפרסמון, שהם כנגד י"ג מידות שהם מידת טובו יתברך (כלומר, כל נהר היה שונה מזולתו לפי אותה מידה שהיא שורש הטוב שבאותו נהר). עכת"ד.

ועומק הדבר נראה לבאר, שהנה עד האות י' שמניינו עשר, יש מנין עצמי לכל אות. אבל מעל י' עד כ', חייבים לצרף אות נוספת לאות י'. כגון י"א י"ב וכן על זה הדרך. ומאחר שכל הנהגת העולם יורדת לעולם דרך י׳ ספירות הכוללים שלשה קווים (חסד מימין, גבורה משמאל, תפארת באמצע), צירוף כל אות לאות י' על ידי מעשי בני אדם, בכל מבנה הנוגע להנהגת העולם, משפיע על הנהגת הספירות.

כגון, סממני הקטורת היו י"א בדווקא. לפי שבהצטרף האות א' המרמזת לאלופו של עולם שהוא אחד, לאות י', היא עשר הספירות, מסתלקים כל הכוחות המזיקים, כעין הרע וכישוף וכו', כמבואר בספר הזוהר הקדוש.[14] שהרי מיהו מהכוחות האלה שירהיב עוז לעמוד ליד רמזי המלך, מלכו של עולם, המאירים דרך י' ספירות ההנהגה.

ושבטי יה אשר מהם נבנה בית ישראל, היו י"ב בדווקא. לפי שבהצטרף האות ב' המרמזת לבית ובניה, לאות י', מאירות הספירות לבנות מבנה מושלם ביותר.

והנה באות גימ"ל טמון כח הגמילה, הוא כח הנתינה וההטבה. ובהצטרף אות ההטבה, ג׳, לאות י׳, ממתקת האות ג' את מידות הגבורה והדין הנכללות בעשר הספירות, ומשנה את השפע היוצא מהם לעולם, מגבורות לחסדים. והוא מידה כנגד מידה בהיותו זוכר 'חסדי' אבות. נמצא "שהטוב הגמור הוא מספר י״ג".



כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים

ובהקדמת הזוהר הקדוש[15] מובא: "רבי חזקיה פתח, כתיב:[16] 'כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים'. מאן שושנה? דא כנסת ישראל. מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחוור, אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי. מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא [רבי חזקיה פתח, כתוב:[17] 'כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים'. מי השושנה? זו כנסת ישראל. מה השושנה שהיא בין החוחים יש בה אדום ולבן, אף כנסת ישראל יש בה דין ורחמים. מה שושנה יש בה שלשה עשר עלים, אף כנסת ישראל יש בה שלש עשרה מידות רחמים שמקיפות אותה מכל צדדיה]".

ורצונו לומר, שעל אף שכנסת ישראל אמורה להיות נידונת במידת הדין ובמידת הרחמים לפי טיב מעשיה, ויש בה את שניהם כשושנה שיש בה אדום ולבן, ועל אף האדום שבה נאה היא בין החוחים, כך כנסת ישראל בין אומות העולם, נעלית היא במעשיה מהם, על אף כל חסרונותיה. אולם י"ג מידות הרחמים מקיפים אותה, והופכים את הדין לרחמים.

זהו, אפוא, סוד י״ג מידות רחמים דווקא, אשר ברית כרותה להם שכשישראל מזכירים אותן אינן חוזרות ריקם.



בי"ג מידות התורה נדרשת

ולפיכך התורה נדרשת בי״ג מידות דווקא,[18] משום שתכלית התורה היא ללמד את בני האדם באיזו דרך ילכו בשביל להגיע לחיים נכונים, למען ייטב להם בעולם הזה ובעולם הבא. שהרי בי״ג מידות אלו לומדים את כוונת פסוקי התורה לאמיתתם, וחושפים את מסלולי הדרכתה אל הטוב הנכון.[19] וכדברי המהר״ל[20] שהטוב הגמור הוא מספר י״ג.[21]



[1] ראש השנה יז ע"ב.
[2] שמות לד, ו.
[3] שמות לד, י.
[4] שמות לד, ו.
[5] תהילים נב, ג.
[6] תהילים כב, ב.
[7] בראשית לא, כט.
[8] עיין ראש השנה יז ע"א.
[9] כמבואר במסכת בבא קמא נ ע"א, עיין שם.
[10] עיין בגמרא ראש השנה יז ע"ב; שבועות לט ע"א.
[11] פרשת כי תשא ד"ה נצר.
[12] נתיבות עולם, נתיב הבטחון פרק א ד"ה ויש לך.
[13] תענית כה ע"א.
[14] ספר הזוהר פרשת ויקהל דף ריח ע"ב.
[15] דף א ע"א.
[16] שיר השירים ב, ב.
[17] שיר השירים ב, ב.
[18] ריש תורת כהנים.
[19] ודע שענין המספרים שגילתה התורה הקדו' עליהם, אינם בדרך מקרה ובהזדמן, אלא שורש אחד לכולם. כגון האות מ"ם שהיא אות המעבר כמים, ומספרה ארבעים, כל מעבר מהותי בבריאה חייב שיהיה בסוד הארבעים, לפי ששורשו באות מ' שהיא מכ"ב האותיות שבהן נברא העולם, וכמו שהרחבנו לעיל במאמרי חודש אלול בענין ארבעים הימים שמראש חודש אלול ועד יום הכפורים. והאות עי"ן שהיא אות הראיה הגופנית והשכלית, ומספרה שבעים, כל ראיה בבריאה חייב שתהיה בסוד השבעים. חלקי העין – שבעים (קיבלתי מחקר עם פירוט מלא מד"ר יצחק אייזקוב, מנתח עיניים). וחברי הסנהדרין היו שבעים בדווקא, לפי שכל הדעות שייאמרו בענין אחד יהיו לכל היותר שבעים ולא יותר, והשאר אינו אלא סעיפים הנכללים במה שכבר נאמר. וגם שורשי כל האומות בעולם המלאכים שרי האומות, ואומותיהם בעולם הזה – שבעים. וראה עוד בספר "הצופן" במהות כל אות ואות.
[20] נתיבות עולם, נתיב הבטחון פרק א ד"ה ויש לך.
[21] אמנם שורש י״ג הוא אחד: ה׳ אחד - לענין י״ג מידות רחמים, והתורה אחת - לענין י״ג מידות שבהם התורה נדרשת. ולפיכך אחד בגימטריה י״ג. ואפשר שסוד י״ג שבשמות האבות, וי״ג שבשמות האמהות, הוא סוד ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, ליחדא אותיות י״ה באותיות ו״ה. ולפיכך י״ג וי״ג, בגימטריה הוי״ה. והיזהר ממכשול בהבנת הדברים.
 
חזור
חלק עליון