מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (כב ז)
בחולין קמא. שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב, שנאמר שלח תשלח. ולכאורה הביאור הוא שחוזר ומתחייב בשילוח מחמת שחזרה האם ונתיישבה על האפרוחים והרי יש כאן שוב מציאות המחייבת שילוח הקן, והוי מצוה חדשה, אבל מצות השילוח שקיים בפעם הראשונה לא נתבטלה כשחזרה.
אמנם בדבר אברהם ח"ב סי' ח' אות ו' כתב דלא קיים מצות שילוח הראשונה. וכן אמר רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל לדון דלא קיים מצות השילוח הראשונה, ונפק"מ בזה אם עבר ונטל את האם על הבנים, דאז קיום מצות השילוח פוטרת אותו מדין לאו הניתק לעשה, והשתא יש לעיין האם פטר מהמלקות היכא דשילחה וחזרה, ורק יהיה עליו חיוב חדש של שילוח, או דלא נפטר כלל מהמלקות, עכ"ד.
אך לכאורה יל"ע שהרי בחולין קמא: איתא "עד כמה משלחה, אמר רב יהודה כדי שתצא מתחת ידו", ופירש רש"י שאם נטל אם על בנים ומחויב לשלח, חוזר ומשלחה עד שתצא מתחת ידו ואינו יכול לחזור ולתופשה, ואחר כך רשאי לשוב וליטלנה. ולכאורה כל שכן אם חזרה מאליה לאחר שיצתה מתחת ידו, דלא חמור יותר משנטלה הוא עצמו. ובפשטות היה נראה שהכוונה רק שאם לאחר מכן חזרה האם על הבנים מתחדש חיוב חדש, וכמו שאמרו בגמ' שם גם לגבי השבת אבידה דכתיב השב תשיבם אפילו מאה פעמים, ולגבי הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים, שהכוונה שאם אבד שוב חל חיוב השבת אבידה מחדש, ודומיא דהכי נמי לגבי שילוח הקן.
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (כב ז)
בחולין קמא. שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב, שנאמר שלח תשלח. ולכאורה הביאור הוא שחוזר ומתחייב בשילוח מחמת שחזרה האם ונתיישבה על האפרוחים והרי יש כאן שוב מציאות המחייבת שילוח הקן, והוי מצוה חדשה, אבל מצות השילוח שקיים בפעם הראשונה לא נתבטלה כשחזרה.
אמנם בדבר אברהם ח"ב סי' ח' אות ו' כתב דלא קיים מצות שילוח הראשונה. וכן אמר רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל לדון דלא קיים מצות השילוח הראשונה, ונפק"מ בזה אם עבר ונטל את האם על הבנים, דאז קיום מצות השילוח פוטרת אותו מדין לאו הניתק לעשה, והשתא יש לעיין האם פטר מהמלקות היכא דשילחה וחזרה, ורק יהיה עליו חיוב חדש של שילוח, או דלא נפטר כלל מהמלקות, עכ"ד.
אך לכאורה יל"ע שהרי בחולין קמא: איתא "עד כמה משלחה, אמר רב יהודה כדי שתצא מתחת ידו", ופירש רש"י שאם נטל אם על בנים ומחויב לשלח, חוזר ומשלחה עד שתצא מתחת ידו ואינו יכול לחזור ולתופשה, ואחר כך רשאי לשוב וליטלנה. ולכאורה כל שכן אם חזרה מאליה לאחר שיצתה מתחת ידו, דלא חמור יותר משנטלה הוא עצמו. ובפשטות היה נראה שהכוונה רק שאם לאחר מכן חזרה האם על הבנים מתחדש חיוב חדש, וכמו שאמרו בגמ' שם גם לגבי השבת אבידה דכתיב השב תשיבם אפילו מאה פעמים, ולגבי הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים, שהכוונה שאם אבד שוב חל חיוב השבת אבידה מחדש, ודומיא דהכי נמי לגבי שילוח הקן.
◆ ◆ ◆
אמנם מצינו ברמב"ם הלכות טומאת צרעת פי"א ה"א לגבי ציפור המשולחת של מצורע, שאם שלחה וחזרה שלחה וחזרה צריך לחזור ולשלח אותה אפילו מאה פעמים, ואע"ג דשם ליכא מחייב חדש כשחזרה, דהא המצורע כבר נטהר, ולכאורה מבואר דהדין שילוח הראשון לא נגמר אם חזרה. ולפי"ז י"ל דגם בשילוח הקן הכי הוא.
אך יש לחלק, דשם כתיב "ושלח את הציפור החיה על פני השדה", דהיינו שלא נאמר רק מצות שילוח מאיתו, אלא שילוח אל השדה, ולכן כאשר חזרה אין כאן שילוח אל השדה, משא"כ בשילוח הקן שלא נאמר אלא "שלח תשלח" ולא נאמר להיכן, כל השילוח הוא רק מעל הבנים, או כשכבר עבר ונטל כל הדין שילוח הוא רק מעימו, ומיד כשיצא מתחת ידו נתקיים כל הדין שילוח, ולא שייך לומר שכאשר חזרה חוזר החיוב הראשון.