• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שלחה וחזרה האם לא קיים מצות שילוח או שנתחייב שוב

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (כב ז)

בחולין קמא. שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב, שנאמר שלח תשלח. ולכאורה הביאור הוא שחוזר ומתחייב בשילוח מחמת שחזרה האם ונתיישבה על האפרוחים והרי יש כאן שוב מציאות המחייבת שילוח הקן, והוי מצוה חדשה, אבל מצות השילוח שקיים בפעם הראשונה לא נתבטלה כשחזרה.

אמנם בדבר אברהם ח"ב סי' ח' אות ו' כתב דלא קיים מצות שילוח הראשונה. וכן אמר רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל לדון דלא קיים מצות השילוח הראשונה, ונפק"מ בזה אם עבר ונטל את האם על הבנים, דאז קיום מצות השילוח פוטרת אותו מדין לאו הניתק לעשה, והשתא יש לעיין האם פטר מהמלקות היכא דשילחה וחזרה, ורק יהיה עליו חיוב חדש של שילוח, או דלא נפטר כלל מהמלקות, עכ"ד.

אך לכאורה יל"ע שהרי בחולין קמא: איתא "עד כמה משלחה, אמר רב יהודה כדי שתצא מתחת ידו", ופירש רש"י שאם נטל אם על בנים ומחויב לשלח, חוזר ומשלחה עד שתצא מתחת ידו ואינו יכול לחזור ולתופשה, ואחר כך רשאי לשוב וליטלנה. ולכאורה כל שכן אם חזרה מאליה לאחר שיצתה מתחת ידו, דלא חמור יותר משנטלה הוא עצמו. ובפשטות היה נראה שהכוונה רק שאם לאחר מכן חזרה האם על הבנים מתחדש חיוב חדש, וכמו שאמרו בגמ' שם גם לגבי השבת אבידה דכתיב השב תשיבם אפילו מאה פעמים, ולגבי הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים, שהכוונה שאם אבד שוב חל חיוב השבת אבידה מחדש, ודומיא דהכי נמי לגבי שילוח הקן.
◆ ◆ ◆

אמנם מצינו ברמב"ם הלכות טומאת צרעת פי"א ה"א לגבי ציפור המשולחת של מצורע, שאם שלחה וחזרה שלחה וחזרה צריך לחזור ולשלח אותה אפילו מאה פעמים, ואע"ג דשם ליכא מחייב חדש כשחזרה, דהא המצורע כבר נטהר, ולכאורה מבואר דהדין שילוח הראשון לא נגמר אם חזרה. ולפי"ז י"ל דגם בשילוח הקן הכי הוא.

אך יש לחלק, דשם כתיב "ושלח את הציפור החיה על פני השדה", דהיינו שלא נאמר רק מצות שילוח מאיתו, אלא שילוח אל השדה, ולכן כאשר חזרה אין כאן שילוח אל השדה, משא"כ בשילוח הקן שלא נאמר אלא "שלח תשלח" ולא נאמר להיכן, כל השילוח הוא רק מעל הבנים, או כשכבר עבר ונטל כל הדין שילוח הוא רק מעימו, ומיד כשיצא מתחת ידו נתקיים כל הדין שילוח, ולא שייך לומר שכאשר חזרה חוזר החיוב הראשון.​
 
וכתב הגר"י אדלשטיין שליט"א (אהלי זרעים, ישיבה על קברו):
שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (כב, ז). בחולין דף קמ"א א' תנן שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב, שנאמר שלח תשלח את האם. והנה בפשוטו הא דחוזר ומתחייב לשלחה היא מצוה חדשה של שילוח הקן מחמת מה שעכשיו היא שוב רובצת על הבנים, אבל השילוח הראשון לא נתבטל וכבר נתקיימה בזה מצוה גמורה, אלא שחוזר ומתחייב שנית.

וכמו דמצינו בהשבת אבדה דמרבי' השב תשיבם אפי' מאה פעמים, דאין הכוונה שאם חזר ונאבד נתבטלה המצוה הראשונה של השבת אבדה, אלא שבכל פעם שחזר ונאבד יש כאן מצוה חדשה של השבת אבדה.

ושמעתי בשם אאמו"ר הגאון זללה"ה שאמר לדון בזה די"ל דכל שחזרה האם נתבטלה מצות השילוח הראשונה, ואם לא חזר ושלחה לא קיים המצוה בשילוח הראשון. ונפק"מ בזה לענין הדין שאם עבר ונטל את האם על הבנים הו"ל לאו הניתק לעשה שישלחה עכשיו, דלפ"ז יש לעיין אם שלחה וחזרה, אי ניפטר מהמלקות, דאם הוא חיוב חדש שפיר נתקיים העשה וניפטר מן המלקות ורק יש עליו חיוב חדש לחזור ולשלח, אבל אי נימא דנתבטלה המצוה א"כ כשחזרה לא נתקיים השילוח ולא נפטר כלל מהמלקות, עכ"ד. ועי' בדבר אברהם ח"ב סי' ח' אות ו' שכתב דבחזרה האם לא קיים מצות שילוח הראשונה.

ובספר מגדלות מרקחים עה"ת [להגרא"צ קרפט זללה"ה] הביא לסייע לזה ממה דמצינו ברמב"ם הלכות טומאת צרעת פי"א ה"א לגבי ציפור המשולחת של מצורע, שאם שלחה וחזרה שלחה וחזרה צריך לחזור ולשלח אותה אפילו מאה פעמים, והרי בזה ליכא למימר דהוא חיוב חדש כשחזרה, דהא המצורע כבר נטהר. ולכאורה מבואר דכל שחזרה לא נתקיים הדין שילוח הראשון. ולפי"ז י"ל דגם בשילוח הקן הכי הוא. עיי"ש מש"כ בזה.

אלא שכתב להעיר ע"ז מהא דאיתא בחולין דף קמ"א ב' "עד כמה משלחה, אמר רב יהודה כדי שתצא מתחת ידו", ופירש רש"י שם דמיירי בעבר ונטל האם על הבנים ומחויב לשלחה, דצריך לשלחה עד שתצא מתחת ידו, ואחר כך רשאי לשוב וליטלנה. ולכאורה אי נימא דבחזרה מעצמה נתבטל השילוח הראשון ולא הוי ניתק לעשה א"כ כל שכן שאם חזר ונטל הוא עצמו שנתבטל השילוח הראשון. ומוכח לכאו' דהא דשלחה וחזרה חייב לשלח הוא חיוב חדש ולכן רשאי אף לחזור ולתופשה כיון דכבר ניתקן הלאו בשילוח הראשון. וצ"ע.

ואפשר דבאמת דוקא אם חזרה מעצמה נתבטל מצות השילוח הראשון, ומשום דכל שהיא חוזרת מעצמה הוי חיסרון בעיקר השילוח דנמצא דאי"ז שילוח גמור, דכיון שהיא חוזרת מעצמה הרי לא הועיל השילוח לשלחה לגמרי. אבל היכא דאינה חוזרת מעצמה רק הוא חזר ותפשה, בזה שפיר נתקיימה המצוה בשילוח הראשון כיון דהוא שילוח גמור.

וכעי"ז יש לדון במש"כ הרמב"ם הנ"ל גבי ציפורי מצורע דאם הציפור המשולחת חזרה צריך לחזור ולשלחה, דלמש"נ י"ל דזהו דוקא אם חזרה מאליה דאז הוי חיסרון בשילוח הראשון והרי"ז כמו שלא נגמר עדיין השילוח, אבל אם לא חזרה מעצמה רק הוא חזר ונטלה בזה אינו צריך לחזור ולשלחה. [ובזה גם לא שייך מצות שלוח חדשה שהרי שכבר נטהר המצורע וכנ"ל]. וכן מסתבר שהרי המשולחת מותרת באכילה, ואי נימא דגם אם החזירה בידים צריך לחזור ולשלחה א"כ יהא צריך לראות שלא יתפשנה אדם ויחזירנה לתוך העיר.

ור' אברהם גרינפלד שליט"א אמר ליישב עוד, די"ל דרק בחזרה האם לשבת על הבנים בזה נתבטל שילוח הראשון, אבל בעבר ונטל האם דעכשיו המצוה היא לשלח את האם מידו בזה אם חזרה האם לידו לא נתבטל השילוח הראשון, ולכן שפיר אמרי' דמשיצתה מתח"י יכול לחזור ולתופשה כיון דאינה מחזירה להיות על הבנים. אבל היכא דחזרה האם על הבנים י"ל דבטל השילוח הראשון וכמו שאמר אאמו"ר זללה"ה.​
 
חזור
חלק עליון