מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והאם רובצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים (כב ו)
בשו"ת יד אליהו לרבי אליהו רגולר ח"ג סי' ט"ו, כתב להסתפק לפי דברי הגמ' בחולין קמא: שמיד עם יציאת רוב הביצה מגוף האם חל חיוב שילוח הקן, איך הדין אם יצאה הביצה רובה וחזרה, האם אסור לקחת את האם, דאכתי רובצת על הביצה קרינן ביה, ומה איכפת לן שהיא טמונה בגופה, הא ודאי דלא הוי חציצה בכה"ג, שסמוכה לגופה יותר מברביצה, ולכן יש להמתין עד שתלד וישלחנה, עכ"ד.
ויש לדון בזה לפי מש"כ הרמב"ם שחיטה פי"ג ה"ז בביאור האיסור של לא תקח האם על בנים, וז"ל "לא אסרה תורה אלא לצוד אותה והיא אינה יכולה לפרוח בשביל הבנים שהיא מרחפת עליהן שלא ילקחו, שנאמר והאם רובצת על האפרוחים". ולפי"ז י"ל דאדרבה, כל האיסור שייך כשהם חוץ מגופה דאז אינה יכולה לפרוח מחמת שהיא רובצת עליהן, אבל כשחזרה הביצה לגופה הרי אין זה מונע ממנה מלפרוח, וא"כ לא הוי בכלל רובצת על הבנים ואין בה איסור לא תקח.
והאם רובצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים (כב ו)
בשו"ת יד אליהו לרבי אליהו רגולר ח"ג סי' ט"ו, כתב להסתפק לפי דברי הגמ' בחולין קמא: שמיד עם יציאת רוב הביצה מגוף האם חל חיוב שילוח הקן, איך הדין אם יצאה הביצה רובה וחזרה, האם אסור לקחת את האם, דאכתי רובצת על הביצה קרינן ביה, ומה איכפת לן שהיא טמונה בגופה, הא ודאי דלא הוי חציצה בכה"ג, שסמוכה לגופה יותר מברביצה, ולכן יש להמתין עד שתלד וישלחנה, עכ"ד.
ויש לדון בזה לפי מש"כ הרמב"ם שחיטה פי"ג ה"ז בביאור האיסור של לא תקח האם על בנים, וז"ל "לא אסרה תורה אלא לצוד אותה והיא אינה יכולה לפרוח בשביל הבנים שהיא מרחפת עליהן שלא ילקחו, שנאמר והאם רובצת על האפרוחים". ולפי"ז י"ל דאדרבה, כל האיסור שייך כשהם חוץ מגופה דאז אינה יכולה לפרוח מחמת שהיא רובצת עליהן, אבל כשחזרה הביצה לגופה הרי אין זה מונע ממנה מלפרוח, וא"כ לא הוי בכלל רובצת על הבנים ואין בה איסור לא תקח.