חידה: סכך פסול והסוכה כשירה

[מרן שר התורה]

איך יתכן שאדם יניח דבר שפסול לסכך בו על הסוכה ובכל זאת הסוכה כשרה ?

 

[ע"ה ס"ט]

איך יתכן שאדם יניח דבר שפסול לסכך בו על הסוכה ובכל זאת הסוכה כשרה ?

לנאותה או מפני הנשר.

 

[מרן שר התורה]

לנאותה או מפני הנשר.

חזק וברוך, קיימים בידי עוד מספר אופנים

 

[מנהיג הדור]

איך יתכן שאדם יניח דבר שפסול לסכך בו על הסוכה ובכל זאת הסוכה כשרה ?

שלג

 

[מרן שר התורה]

יש לכת"ר סימוכין לדבר

 

[מנהיג הדור]

יש לכת"ר סימוכין לדבר

ע' חזו"ע סוכות שכ"פ להלכה

 

[מרן שר התורה]

ע' חזו"ע סוכות שכ"פ להלכה

בבאר היטב (סימן תרכ"ו סק"א) כתב בשם הגנת ורדים, שבמקומות הקרים, שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה, ומתעבה ונעשה כעין תקרה הסוכה כשרה. וביאר בשערי תשובה (שם סק"א) הטעם, מפני ששלג אינו חוצץ בפני הטומאה, כמבואר במסכת אהלות (פ"ח מ"ה), וממילא לא נחשב להיות תקרה שעל גב הסוכה. ולשיטה זו לכאורה הוא הדין אם מעל הסוכה תהיה כביסה תלויה, הסוכה תהיה כשרה, כיון שבגד המתנפנף באויר אינו מביא את הטומאה כמבואר במשנה (הנ"ל), ואם כן אינו נחשב כאהל לפסול הסוכה.
אמנם למעשה יעוין בערוך השולחן (סימן תרכ"ט ס"ב) דאין מזה ראיה, דהא גם זרעים וירקות המחוברין לקרקע, תנן התם [במסכת אהלות] דג"כ אין חוצצין, ובסוכה וודאי דפסלי, וזה דשלג אינו חוצץ, משום שאינו מתקיים, אבל לשעתו וודאי מבטל הסכך. אך מטעם אחר אומר ערוך השולחן שאולי אפשר לקיים את הדין, והוא מפני ששלג אינו מקבל טומאה, כדאמרינן בנדה (דף יז ע"א)] והמרדכי (פ"ו דחולין) כתב בשם גאון דמכסין [את הדם] בשלג, דכתיב כי לשלג יאמר הוה ארץ, הרי הוי כגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה. אמנם הב"י (יו"ד סוף סימן כח) דחה שיטה זו, ולכן מסיק ערוך השלחן דבעת שהשלג רבה על הסכך, לא יברך לישב בסוכה.

 

[מנהיג הדור]

בבאר היטב (סימן תרכ"ו סק"א) כתב בשם הגנת ורדים, שבמקומות הקרים, שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה, ומתעבה ונעשה כעין תקרה הסוכה כשרה. וביאר בשערי תשובה (שם סק"א) הטעם, מפני ששלג אינו חוצץ בפני הטומאה, כמבואר במסכת אהלות (פ"ח מ"ה), וממילא לא נחשב להיות תקרה שעל גב הסוכה. ולשיטה זו לכאורה הוא הדין אם מעל הסוכה תהיה כביסה תלויה, הסוכה תהיה כשרה, כיון שבגד המתנפנף באויר אינו מביא את הטומאה כמבואר במשנה (הנ"ל), ואם כן אינו נחשב כאהל לפסול הסוכה.
אמנם למעשה יעוין בערוך השולחן (סימן תרכ"ט ס"ב) דאין מזה ראיה, דהא גם זרעים וירקות המחוברין לקרקע, תנן התם [במסכת אהלות] דג"כ אין חוצצין, ובסוכה וודאי דפסלי, וזה דשלג אינו חוצץ, משום שאינו מתקיים, אבל לשעתו וודאי מבטל הסכך. אך מטעם אחר אומר ערוך השולחן שאולי אפשר לקיים את הדין, והוא מפני ששלג אינו מקבל טומאה, כדאמרינן בנדה (דף יז ע"א)] והמרדכי (פ"ו דחולין) כתב בשם גאון דמכסין [את הדם] בשלג, דכתיב כי לשלג יאמר הוה ארץ, הרי הוי כגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה. אמנם הב"י (יו"ד סוף סימן כח) דחה שיטה זו, ולכן מסיק ערוך השלחן דבעת שהשלג רבה על הסכך, לא יברך לישב בסוכה.

שוב ע' חזו"ע שפסק לכתחילה שמותר לשבת תחת סוכה זו
להזכירך הפורום ע"פ פסיקותיו של מרן זי"ע