ביטול כונה בתפילה תלוי לפי אומדנא ואלו ואלו דברי אלקים חייםבפשטות יש לחלק בין ביטול כוונה בתפילה להפנאה דע"ז
ובלא"ה יל"ע, דהרי בשו"ת אור לציון (חלק ב פרק ז הערה יב) כתב לבאר זאת בסברא, וז"ל: ומ"מ נראה שמותר להתפלל כנגד פרוכת מצויירת אפילו בלא עצימת עינים, שכיון שרגיל לראותה הרבה אין חשש שתתבטל כוונתו, ואף בתמונות שבביתו הדבר כן, שבתמונות שרגיל בהם הרבה אין חשש שתתבטל כוונתו ורשאי להתפלל כנגדן. ומהיכ"ת שאין סברתו נכונה?באמת קצת תמוה דבריו של מרן זצוק"ל שהתבטא על האור לציון שחילוקו היא "סברת הכרס" וכו'
- הרי בפתחי תשובה בשם הכנסת יחזקאל מבואר להדיא כחילוקו של האור לציון!
ומביא ראיה נפלאה לדבריו!
הצג קובץ מצורף 38914
הפוסקים לא חילקו בכך והיה להם לחלק בדבר כזה מעשי.ומהיכ"ת שאין סברתו נכונה?
איך שיהיה משמע שהאור לציון הסתמך על סברא זו מעצמו ולא הביא ראיה לדבריו.באמת קצת תמוה דבריו של מרן זצוק"ל שהתבטא על האור לציון שחילוקו היא "סברת הכרס" וכו'
- הרי בפתחי תשובה בשם הכנסת יחזקאל מבואר להדיא כחילוקו של האור לציון!
ומביא ראיה נפלאה לדבריו!
הצג קובץ מצורף 38914
ועוד שיש את הבעיה של הזוהר אם הוא מתפלל בלא סידור ועם עיניים פתוחות. וכנזכר ביבי"א.בסתמות כל אדם יש לו איזה בית כנסת אחת או שתיים שרגיל בהם. ואם כן אזי הוא רגיל בפרוכת שלהם. והיה למרן לציין זאת דבר שהוא מצוי מאד. ודו"ק.
נכון.איך שיהיה משמע שהאור לציון הסתמך על סברא זו מעצמו ולא הביא ראיה לדבריו.
מרן הגרע"י לא היה מסתמך על סברות דילן ללא אסמכתא. עיין בספר רבינו כמה וכמה פעמים בזה.
מ"מ מהרמב"ם שו"ע והבין איש חי משמע שלא לחלק בין רגיל ללא רגיל וכפי שכתבנו לעיל