התרגיל של סאטמר בשכירת הדירות במירון- עם מי הדין?

[איש חיל]

תשובת הרה"ג רבי מאיר ירחי שליט"א -רוה"כ "אדרת יששכר" ורב קהילת "אהרן חיים"-ב"ב

יש לדון א. אם המנהג לסגור עיסקה על צימר הוא בטלפון, לכאו' לא יכול לחזור בו, דהוי מנהג הסוחרים דהוא קנין גמור. היום מצוי באלו שמשכירים את הבית שלהם לשבת, שלא דורשים כסף לפני השבת, אלא במוצ"ש השוכרים משאירים את דמי השכירות בדירה.

ונכון שבקרקעות אין המנהג כן, היינו בקניית קרקע, אבל בשכירות לזמן קצר כמו שבת, מנ"ל שאין המנהג כן.

ב. גם אם אין קנין יש בזה משום מחוסר אמנה. ונחלקו בזה הפוסקים, כמובאר בשו"ע סו"ס רד, ומדברי הב"י משמע שיש בזה מחוסר אמנה וכ"ד הרמ"א, ובש"ך הביא שיש חולקים.

 

[אברך כולל]

ראוי שרק מי שלמד את הסוגיא יכתוב דעתו בענין ולא לכתוב מהבטן ומהרגש.
שבוע טוב לכולם.

 

[אביאל קומלי]

לא נראה לי, ודאי לי שלא!

אל תאמין בעצמך................................. וד"ל.

 

[בדרכי אבותינו]

השאלה הגדולה האם בעלי הצימר מסתפקים בפסק הדין של הרבנים
היות וברור מראש שזה לא יהיה לטובתם כי הטענה מופרכת...
וכן רובם משתייכים למזרחי,
או שאין להם מה לעשות ממילא

 

[א.א]

ולא לכתוב מהבטן ומהרגש.

חושן משפט הכל ענינו סברות וסברי סברות רק אחרי שבעלי הצדדין לפניך אפשר לפסוק לכן זה חשוב שכותבים סברות מהכרס
וכרסם של הפורום הינו כראשם של טובי הלמדנים

 

[אליהו לברון]

בד”ץ בני ברק, בראשות הראב”ד הגאון רבי יהודה סילמן, הכריע אמש בסוגיית המחלוקת בין בעלי הצימרים בצפון לבין קבוצת חסידי סאטמאר שהגיעו להתפלל ולשהות במירון במהלך ביקורו של הרבי.

הסיפור שהסעיר את החסידות התחיל כשהחסידים שכרו צימרים במחיר מוסכם מראש, ימים ספורים לפני שנודע כי האדמו”ר מסאטמאר מתעתד להגיע למירון. בעקבות הביקור – שהביא עמו נהירה גדולה של חסידים – ביקשו בעלי הצימרים לחייב את האורחים בתשלום נוסף, בטענה כי לא ידעו על הביקור וכי אילו היו מודעים, היו דורשים מחיר כפול.


כעת אנו חושפים כי הראב”ד דחה את טענת בעלי הצימרים על הסף בטענה שזו לא הונאה. בפסק ההלכה נקבע כי ההסכם המקורי מחייב באופן מלא, גם אם התברר בדיעבד לבעלים שהיו יכולים להרוויח יותר. לדבריו, אין מקום לשנות מחיר שסוכם מראש בגלל עלייה מאוחרת בביקוש – “מקח טעות” אינו חל במקרה זה.

 

[נשיא מועצת חכמי התורה]

פסק ביה"ד של הגר"נ קרליץ זצ"ל בראשות הגר"ש רוזנברג שליט"א:"זכותם להתנהל בצורה מושכלת בכדי להשיג שירותי אורח במחירים סבירים"

 

[א.א]

הרב זעפרני מסר שיעור בקול הלשון
ואם הבנתי
התכוין שאם החסידות גבתה מחיר יקר מהחסידים יכול לטעון בעל הצימר בכזה מחיר א הייתי משכיר לך וכמו המוכר קרקע ויש אומדנא שמכר רק כדי לעלות לארץ ישראל ונאנס ולא עלה שהמקח בטל

Kol Halashon

www2.kolhalashon.com

 

[ישראל]

המחיר שווה לכל אחד בשאר ימות השנה, אז למה כשהם באים הוא צריך לבקש יותר?

צד אחד.
אבל הם טוענים שכמו שיש מחיר עונה בביה"ז, ל"ג בעומר, כי זה זמנים שהרבה יוצאים לנופש ויש ביקוש. כך גם כאן, כיון שזה זמן מבוקש עבורם, יש מחיר עונה.

 

[ישועה ורחמים]

לענ"ד מצד א' לא בטוח שהיה כאן איזה קניין, כי הרי איך עשו קניין, ואיזה תוקף יש לאמירה שישמרו להם את המקום.
וגם אם שילמו מקדמה, יש מחלוקת בפוסקים אם זה תשלום ראשוני (מנחת פתים סימן קצ סק"י וחזון איש בליקוטים סימן טז אות יא), שעושה מעשה קניין או פקדון שלא יחזור בו (שו"ת מים חיים חו"מ סימן ה, הב"ד בפת"ש סימן רז ס"ק יג). ובזה בעל הבית הוא מוחזק שאפשר לו לומר קים לי כמים חיים שזה פקדון.
אבל גם אם נאמר שזה שכירות, בחדר במלון אין שום דין של שכירות ולא בעלות, אלא זה רק רשות השתמשות, ויש לחקור בזה בדעת מרן השלחן ערוך סימן שיב ס"ז אם תשלום הוא על השימוש בדירה ואכמ"ל כעת בזה. ויש להוכיח בזה מדין מזוזה שפונקאי פטור, ואפילו בארץ ישראל (מנחות מד. ובש"ע יו"ד סימן רפו סכ"ב), ולא ראינו מי שהביא איתו מזוזה למלון או לצימר. וכך ביאר בשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן קפ) את החילוק, שמי שמשלם בפונדק, אינו שוכר את הבית, אלא משלם על הזכות לדור בו וללון כפי הסכמת בעל הפונדק.
ואחר האמור יש עוד לעיין איזה תוקף היה להתחייבות שלהם להשכיר, ואפשר שהוא שעבוד הגוף כמ"ש בנתיבות המשפט (סימן שיב בביאורים סק"ה). וגם בזה יש חולקים כמבואר בערוך השלחן (סימן שטו ס"ג). וגם א"ת שיש שעבוד הגוף, אפשר שאין חל עד תחילת המלאכה וכדין פועל.