תוצאות חיפוש

היכן מצינו שיש חיוב על שוטה להביא קרבן? [גילוי נאות - יש בחידה הזו קאצ' - מילכוד]

הגמ' במסכת בבא בתרא דף מח עמוד ב והלכתא: בכולהו דהוו זביניה זביני, ואפי' בשדה זו, דהא אשה כשדה זו דמיא, ואמר אמימר: תליוה וקדיש - קדושיו קדושין. מר בר רב אשי אמר: באשה ודאי קדושין לא הוו, הוא עשה שלא כהוגן, לפיכך עשו עמו שלא כהוגן ואפקעינהו רבנן לקידושיה מיניה. אמר ליה רבינא לרב אשי: תינח דקדיש...

תשובה לחידה - 4 דוגמאות, ל-3 מתוכן אכן נתכוונתי, ועוד דוגמא נוספת מ@דוד כהנא א. יבום -אין צורך להסכמת היבמה [למעט מוכה שחין וכד' שאז יכולה להתנגד]. ב. קידושי קטנה ע"י אביה -אין שואלין אותה ונישאת בעל כרחה. ג. אשת יפת תואר - אחר כל המעשים והבאתה אל תוך ביתך... והייתה לך לאשה - גם נגד רצונה. ד...

מעולה! אכן זה הדבר השלישי שלו התכוונתי.

לא אגיב לכל אחד - אלא באופן כללי - א. יבום - נכון. לזה התכוונתי [למעט מוכה שחין וכד' שאז יכולה להתנגד]. ב. קידושי קטנה ע"י אביה - גם לזה התכוונתי. ג. __________________ כאן השורה עדיין ריקה... חסר את הדבר השלישי שהתכוונתי אליו... ד. יעוד אמה עבריה - לא התכוונתי לזה - וזו אכן תשובה נכונה לדעת...

אני מכיר שלש, אשמח אם חברי הפורום יחכימונו ויוסיפו אף יותר. לא שאלתי דוגמא למצב בו אדם נושא אשה בעל כרחו - כי זה פסוקים מפורשים בתורה.

השנה - תשפ"ה קל לזכור באיזה יום אנחנו בספירת העומר, מפני שהיום בשבוע מתאים ליום הספירה. לדוגמא - היום עשרה ימים לעומר - שהם שבוע אחד ושלשה ימים - נופל ביום שלישי. [הכוונה שהיום היה יום שלישי, הגם שע"פ התורה כבר נכנס יום ד' מצאה"כ]. גם בשבוע הבא - 17 ימים לעומר שהם שני שבועות ושלשה ימים - יפול...

כן, אבל רק בראשית - שמות.

תשים לב שהוא כתב שיתבטל טעם מצה [אפויה(!!)] מהם!

לא יעזור לו, הוא מעונין שבעל הבית יוכל להסיר בכל עת שירצה ולהחזיר שוב, בנטפרי כל הסרה תעלה לו משהו כמו 100 ש"ח...

אעדיף תשובות העונות על השאלה, מאשר שלל רעיונות...

מישהו שמתארח בבית קרובים שיש להם מחשב פתוח, והילדים שלו רוצים לצפות במחשב, והוא שואל האם הוא יכול לעשות סינון זמני על המחשב שבעה"ב יוכל להסיר / לחבר מתי שירצה, כך שילדיו של האורח יוכלו לשבת לצפות במחשב מסונן בימי חוה"מ?

טוב, אני רואה שאין פתרונות, אביא פתרון החידה: לוי הדר בעיר מקלט - לא ייקבר בה, הרוצח בשגגה שמת בעיר מקלט - ייקבר בה! מקורות: מסכת מכות דף יב עמוד א אמר ר' אבהו: ערי מקלט לא נתנו לקבורה, דכתיב: ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם, לחיים נתנו ולא לקבורה. מיתיבי: שמה - שם תהא דירתו, שם תהא...

לא מועיל כיון שצריך שיהיה בכל חתיכה כזית, ואז חשיב שיש בזה 'תוריתא דנהמא' [תואר לחם], וכזית במזונות היבשים זה כ-20 גרם, כשני שליש מצה. לחלק מהתימנים [רמב"ם] כשליש מצה. אפשר גם 'לקפל' את המצה [אחרי ריכוך], אבל לא יעזור שתחתוך אף אם תדבק [בביצה וכד'] עדיין זה נחשב לפתיתים הפחותים מכזית.

אני נראה לך עד כדי משועמם שיהיה לי די זמן לעבור על 50 דפים??

כאן מעלים בעיה נוספת עם אבקת האפיה שבעוגיות: https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=413716&lang=HEB

למי שחיפש 'מי בדק' 'מי היה שם' - דברי בנו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל...

אכן זו ההבנה הפשוטה שלי, אך יש מי שרצה להבין אחרת, ולכן חיפשתי דוקא מקור מפורש.

אם לגבי מרן זצ"ל אפשר לומר 'רגלי חסידיו ישמור' ו'לא יאונה לצדיק כל אוון' והתוס' כתבו שאיירי בענייני אכילה, מה יאמרו איזובי הקיר, שאיננו כחמורו של רפב"י? [אגב, רמז מענין שמצאתי - לא י'אונה ל'צדיק כ'ל א'ון - ר"ל "לא יאכל"...]

הרב יעקב יוסף זלה"ה היה במפעל ויצא נחרד, ואמר שרימו את אבא כל השנים. הרב מחפוד להבחל"ח היה במפעל כשנתקבש לתת כשרות וראה תבניות עם מים ומשך ידו. חבר היה עובד במפעל וראה עוגיות חיוכים חמץ על הליין למטה [מה שנפל עוד מלפני פסח ולא ניקו] [מדובר במשהו כמו לפני 15 שנה] עד כאן מידיעה. שמעתי - ואולי כאן...