תוצאות חיפוש

היכן מצינו שיש לאשה מצוה [או עכ"פ מותר לה] להרוג אדם, הגם שלא במקום פיקוח נפש או רודף וכיוצ"ב. לי לע"ע יש שתי הכ"ת כאלה.

א. מקבל את דבריך שהאיסור של הישראל הוא באמירה לגר תושב, ואין האיסור על הגר תושב, תיקנתי את התשובה שלי לעיל. ב. גם 'גר תושב' מוגדר כנוכרי, שהרי התוספות עצמם שמקשים כאן על רש"י מקשים מ'גר תושב' לנוכרי, זה אומר שהם מבינים שזה אותו דבר! רק ש'גר תושב' זה נוכרי שקיבל על עצמו שלא לעע"ז.

שיטת רש"י לא ידענא, אבל כן יש דברים מפורשים במו"ק משיטת ר"י בסמ"ג, וזו תשובה נוספת לחידה! מור וקציעה סימן רמג מלאכת ישראל ע"י גוי בשבת נ"ל עיקר שאסורה דבר תורה, כר"י דמייתי בסמ"ג עיין לקמן [בב"י] סוף סי' רמ"ד. והא דקשיא ליה לרמב"ן בפירושו עה"ת [שמות יב, טז] ולחזקוני [שם], א"כ איסור אמירה לגוי...

לא הבנתי מה/מי זה שלוימי? והרב דיקט הבנתי שלא פתוח בנטפרי.

תקראו ותתפסו ת'בטן... צ׳אט עם רובי בוט מה הדין אם אדם בירך ברכת 'אשר בחר בנו' בסוף קריאת התורה? ברכת 'אשר בחר בנו' היא ברכה שמברכים לאחר סיום קריאת התורה, והיא נחשבת לברכת המצווה של קריאת התורה. אם אדם בירך את הברכה הזו בסוף קריאת התורה, הדין הוא שהברכה היא נכונה ומבורכת, כל עוד הוא קיים את...

לא כל כך הבנתי למה ציטטת את כל הגמ'? בכל אופן כשכתבתי נכרי התכוונתי לנוכרי בלשון הגמ' ולא בלשון המקרא, ולכן אח"כ גם תיקנתי את השאלה וכתבתי 'גוי' כדי שלא יקשו עלי בזה... וזה פשוט.

החילול שבת הוא של הגר-תושב, והעבירה של הישראל היא הלפ"ע. לא פחות מישראל שיאמר לישראל חבירו שאינו מודע לאיסורי שבת שיעשה לו מלאכה בשבת.

טוב, אענה את התשובה - בגר תושב [לדעת רש"י, וכפי שאפרט] הגמ' במסכת יבמות דף מח עמוד ב דתניא: וינפש בן אמתך... והגר - זה גר תושב, אתה אומר: זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק? כשהוא אומר: וגרך אשר בשעריך - הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים והגר? זה גר תושב. [מסקנה - גר תושב חייב ב'וינפש' - דהיינו...

אכן, תשובה נכונה! [לדעת התוספות, וכפי שאפרט] הגמ' במסכת יבמות דף מח עמוד ב דתניא: וינפש בן אמתך... והגר - זה גר תושב, אתה אומר: זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק? כשהוא אומר: וגרך אשר בשעריך - הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים והגר? זה גר תושב. [מסקנה - גר תושב חייב ב'וינפש' - דהיינו בשמירת שבת...

עבד כנעני הוא לא גוי, מטבילין ומלין אותו לשם עבדות, הוא עובר כ'חצי תהליך גירות', ומחויב בכל המצוות כאשה, וההורגו מתחייב מיתה בבי"ד.

זה נידון האם בנ"י לפני מת"ת היה להם גדר של בני נח או גדר של ישראל, וכבר האריך בזה הפרשת דרכים. אני מתכוין גם אחר מת"ת.

אין לאף אחד תשובה?

אין לאף אחד תשובה?

תשובה מדוייקת! תלמוד בבלי מסכת מכות דף י עמוד ב ר' יוסי בר' יהודה אומר: בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט, וב"ד שולחין ומביאין אותם משם, מי שנתחייב מיתה - הרגוהו, שנאמר: ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת. מפרש"י: ויליף טעמא מקרא וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו...

היכן מצינו שאדם רצח במזיד, ובכל זאת מצווה אותו התורה לברוח לעיר מקלט וגואל הדם לא יוכל לפגוע בו שם?

עכשיו תשאל את "הרב דיקטה" עצמו - היאך סותר א"ע ואף פעם אינו מצטט אחרונים כמקורות? לא יבי"א ולא ילקו"י, לא פסקי"ת ולא אורל"צ?

הערה לשונית דקדוקית - תשובה לעולם לא תתחיל ב'איברא'... [שמשמעותו בלשון המדוברת - אבל...] נראה שזה נסיון של הבינה 'לשחק אותה למדן'...

תשובה מדוייקת! המקור הוא בפסוק בתורה, ובמשנה במסכת מכות פרק ב משנה ג האומרת: "וגר תושב אינו גולה אלא על ידי גר תושב" וכתב תוספות יום טוב: ועל ידו מיהא גולה דכתיב לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים [גמ']:

הגם שגוי בסתם אינו בדין גלות, עם כל זה מצאנו מצב שבו גוי [שהיה ונשאר גוי, לא שכעת גר צדק] שהורג גוי אחר [כנ"ל] מתחייב לגלות לעיר מקלט עד מות הכה"ג?

אהה, כעת הבנתי... אבל היכן ראינו "שהתורה אוסרת"!? שמא יתעצל זו גזירת חז"ל, ולכן כתוב לא ע"י נכרים ולא ע"י קטנים או שוטים כו'