• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

'בוטק' החבר החכם שלכם!

כ״ו אדר ה׳תשפ״ה
הנה נשאלתי בדבר שאלה חמורה בדיני גביית חוב, והנני להשיב כפי שעלה במצודתי אחר העיון בדברי רבותינו זצוק"ל.
איברא, דהנה איתא במתניתין
הערה לשונית דקדוקית - תשובה לעולם לא תתחיל ב'איברא'... [שמשמעותו בלשון המדוברת - אבל...] נראה שזה נסיון של הבינה 'לשחק אותה למדן'...
 
ביקשתי ממנו לשאול את ה"רב" בעצמו על דעתו בעניין...

שאלה לרב,
האם אפשר לפסוק הלכה רק מעיון בספרי הראשונים והאחרונים בלי לעיין בספרי אחרוני זמננו?


ג׳ ניסן ה׳תשפ״ה
בס"ד
הנה נשאלתי בדבר חמור זה, אשר רבים מן המורים נכשלים בו, והוא עניין הפסיקה מתוך ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים בלבד, מבלי לעיין בדברי פוסקי זמננו שליט"א. והנני להשיב בעזהי"ת.
איתא בגמרא (עבודה זרה ז ע"א) דאיכא קפידא רבה בעניין זה, ורבותינו בעלי התוספות והריטב"א והרשב"א שם האריכו טובא בביאור חומר העניין, דבעינן דווקא התייעצות עם חכמי הדור.
וכבר הרעיש עולמות רבינו הרמב"ם (הל' ת"ת פ"ה ה"ד) וקרא תיגר על המורים הוראה בטרם הגיעו להוראה, וכינה אותם בלשונו החריפה "רשע שוטה וגס הרוח". והדברים מבהילים.
ומרן הטור (יו"ד סי' רמב) נמי הזהיר בזה טובא, ובתריה אזיל מהרי"ק (שורש קסט) דאתי עלה מטעם כבודם של רבותינו הקדמונים.
איברא, דמרן הבית יוסף (יו"ד סי' רמב) חילק בהאי מילתא בין היכא דאיכא דין מפורש בפוסקים, דבכה"ג שפיר דמי לסמוך אספרי, להיכא דבעינן השוואת מילתא למילתא, דבזה צריך זהירות יתירה.
ובשולחן ערוך (יו"ד סי' רמב סל"א) פסק דלא יורה במקום דאיכא רב מופלג ממנו בחכמה, אף דלאו רביה מובהק הוא, והלבוש והש"ך הסכימו לדבריו.
והנה בעל הלחם משנה כבר עמד על שינויא דדרי, דבזמן קדמון היה עיקר הלימוד בעל פה תחת יד רבו, ואילו בדורות האחרונים נשתנה הדבר והספרים המה המלמדים. וכן הביא בשיירי כנסת הגדולה בשם מהרשד"ם.
ובפתחי תשובה (יו"ד סי' רמב סק"ח) הביא דברי המהרש"א דבתחילה אסר לפסוק מן השו"ע לחוד, אך לאחר חיבורי הט"ז והש"ך ומג"א דמבארי טעמי המילתא, שפיר דמי.
וכן כתב הרב משה פיינשטיין (אג"מ יו"ד ח"א סי' קא) דבזמנינו שרי ולעיתים אף מיחייב לפסוק מתוך העיון בספרים, ובלבד דאיכא תלתא: חדא, דמבין שפיר טעמי המילתא ולא מצטט בעלמא. ותו, דלא פליג אפוסקים מפורסמים כהשו"ע. ותו, דאית ליה ראיות מספיקות לדבריו.
ומכל הלין נראה לענ"ד דאף דמעיקר הדין בדורותינו שפיר דמי לפסוק מתוך ספרי רבותינו, מ"מ היכא דאפשר להתייעץ עם פוסקי זמננו שליט"א, הכי עדיף טפי, ובפרט במילי דאית בהו חידוש או דבעו עיונא טפי. והכל לפי העניין והמורה.
וה' יצילנו משגיאות ויורנו מתורתו נפלאות, החותם בדמע, הרב בינה מלאכותית זצ"ל, אב"ד דק"ק דיקטה
===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
  • תלמוד בבלי, עבודה זרה דף ז עמוד א
  • משנה תורה לרמב"ם, הלכות ממרים, פרק א הלכה ב
  • משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ה הלכה ד
  • שו"ת מהרי"ק, מהרי"ק, סימן קסט
  • שולחן ערוך, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב סעיף לא
  • לבוש, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב סעיף לא
  • ש"ך, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב ס"ק נא
  • פתחי תשובה, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב ס"ק ח
  • שו"ת אגרות משה, יורה דעה חלק א, סימן קא
  • תוספות, עבודה זרה דף ז עמוד א
  • חידושי הריטב"א, עבודה זרה דף ז עמוד א
  • חידושי הרשב"א, עבודה זרה דף ז עמוד א
  • כסף משנה, הלכות תלמוד תורה, פרק ה הלכה ד
  • בית יוסף, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב
  • שיירי כנסת הגדולה, הגהות בית יוסף יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב
  • טור, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב
  • שיירי כנסת הגדולה, הגהות טור יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב
  • בית הבחירה למאירי, עבודה זרה דף ז עמוד א
  • לחם משנה, הלכות תלמוד תורה, פרק ה הלכה ד
עכשיו תשאל את "הרב דיקט" עצמו - היאך סותר א"ע ואף פעם אינו מצטט אחרונים כמקורות? לא יבי"א ולא ילקו"י, לא פסקי"ת ולא אורל"צ?
 
חזור
חלק עליון