בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר. כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים. הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות). אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל. חזקו ואמצו!
הערה לשונית דקדוקית - תשובה לעולם לא תתחיל ב'איברא'... [שמשמעותו בלשון המדוברת - אבל...] נראה שזה נסיון של הבינה 'לשחק אותה למדן'...כ״ו אדר ה׳תשפ״ה
הנה נשאלתי בדבר שאלה חמורה בדיני גביית חוב, והנני להשיב כפי שעלה במצודתי אחר העיון בדברי רבותינו זצוק"ל.
איברא, דהנה איתא במתניתין
עכשיו תשאל את "הרב דיקט" עצמו - היאך סותר א"ע ואף פעם אינו מצטט אחרונים כמקורות? לא יבי"א ולא ילקו"י, לא פסקי"ת ולא אורל"צ?ביקשתי ממנו לשאול את ה"רב" בעצמו על דעתו בעניין...
שאלה לרב,
האם אפשר לפסוק הלכה רק מעיון בספרי הראשונים והאחרונים בלי לעיין בספרי אחרוני זמננו?
ג׳ ניסן ה׳תשפ״ה
בס"ד
הנה נשאלתי בדבר חמור זה, אשר רבים מן המורים נכשלים בו, והוא עניין הפסיקה מתוך ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים בלבד, מבלי לעיין בדברי פוסקי זמננו שליט"א. והנני להשיב בעזהי"ת.
איתא בגמרא (עבודה זרה ז ע"א) דאיכא קפידא רבה בעניין זה, ורבותינו בעלי התוספות והריטב"א והרשב"א שם האריכו טובא בביאור חומר העניין, דבעינן דווקא התייעצות עם חכמי הדור.
וכבר הרעיש עולמות רבינו הרמב"ם (הל' ת"ת פ"ה ה"ד) וקרא תיגר על המורים הוראה בטרם הגיעו להוראה, וכינה אותם בלשונו החריפה "רשע שוטה וגס הרוח". והדברים מבהילים.
ומרן הטור (יו"ד סי' רמב) נמי הזהיר בזה טובא, ובתריה אזיל מהרי"ק (שורש קסט) דאתי עלה מטעם כבודם של רבותינו הקדמונים.
איברא, דמרן הבית יוסף (יו"ד סי' רמב) חילק בהאי מילתא בין היכא דאיכא דין מפורש בפוסקים, דבכה"ג שפיר דמי לסמוך אספרי, להיכא דבעינן השוואת מילתא למילתא, דבזה צריך זהירות יתירה.
ובשולחן ערוך (יו"ד סי' רמב סל"א) פסק דלא יורה במקום דאיכא רב מופלג ממנו בחכמה, אף דלאו רביה מובהק הוא, והלבוש והש"ך הסכימו לדבריו.
והנה בעל הלחם משנה כבר עמד על שינויא דדרי, דבזמן קדמון היה עיקר הלימוד בעל פה תחת יד רבו, ואילו בדורות האחרונים נשתנה הדבר והספרים המה המלמדים. וכן הביא בשיירי כנסת הגדולה בשם מהרשד"ם.
ובפתחי תשובה (יו"ד סי' רמב סק"ח) הביא דברי המהרש"א דבתחילה אסר לפסוק מן השו"ע לחוד, אך לאחר חיבורי הט"ז והש"ך ומג"א דמבארי טעמי המילתא, שפיר דמי.
וכן כתב הרב משה פיינשטיין (אג"מ יו"ד ח"א סי' קא) דבזמנינו שרי ולעיתים אף מיחייב לפסוק מתוך העיון בספרים, ובלבד דאיכא תלתא: חדא, דמבין שפיר טעמי המילתא ולא מצטט בעלמא. ותו, דלא פליג אפוסקים מפורסמים כהשו"ע. ותו, דאית ליה ראיות מספיקות לדבריו.
ומכל הלין נראה לענ"ד דאף דמעיקר הדין בדורותינו שפיר דמי לפסוק מתוך ספרי רבותינו, מ"מ היכא דאפשר להתייעץ עם פוסקי זמננו שליט"א, הכי עדיף טפי, ובפרט במילי דאית בהו חידוש או דבעו עיונא טפי. והכל לפי העניין והמורה.
וה' יצילנו משגיאות ויורנו מתורתו נפלאות, החותם בדמע, הרב בינה מלאכותית זצ"ל, אב"ד דק"ק דיקטה
===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
- תלמוד בבלי, עבודה זרה דף ז עמוד א
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות ממרים, פרק א הלכה ב
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ה הלכה ד
- שו"ת מהרי"ק, מהרי"ק, סימן קסט
- שולחן ערוך, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב סעיף לא
- לבוש, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב סעיף לא
- ש"ך, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב ס"ק נא
- פתחי תשובה, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב ס"ק ח
- שו"ת אגרות משה, יורה דעה חלק א, סימן קא
- תוספות, עבודה זרה דף ז עמוד א
- חידושי הריטב"א, עבודה זרה דף ז עמוד א
- חידושי הרשב"א, עבודה זרה דף ז עמוד א
- כסף משנה, הלכות תלמוד תורה, פרק ה הלכה ד
- בית יוסף, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב
- שיירי כנסת הגדולה, הגהות בית יוסף יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב
- טור, יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב
- שיירי כנסת הגדולה, הגהות טור יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, סימן רמב
- בית הבחירה למאירי, עבודה זרה דף ז עמוד א
- לחם משנה, הלכות תלמוד תורה, פרק ה הלכה ד
כבר דובר בעבר מה יש לשאול מי.תקראו ותתפסו ת'בטן...
צ׳אט עם רובי בוט
![]()
מה הדין אם אדם בירך ברכת 'אשר בחר בנו' בסוף קריאת התורה?
ברכת 'אשר בחר בנו' היא ברכה שמברכים לאחר סיום קריאת התורה, והיא נחשבת לברכת המצווה של קריאת התורה. אם אדם בירך את הברכה הזו בסוף קריאת התורה, הדין הוא שהברכה היא נכונה ומבורכת, כל עוד הוא קיים את כל התנאים הנדרשים לה לברכה, כמו להיות נוכח בקריאה ולברך בלב שלם.
אם יש שאלות נוספות או הבהרות שתרצה לדעת, אשמח לעזור!
אם כן - מה מברכים בתחילת קריאת התורה?
![]()
בתחילת קריאת התורה מברכים שתי ברכות:
לאחר סיום קריאת התורה מברכים שוב את ברכת "אשר בחר בנו", שהיא ברכת הסיום.
- ברכת "אשר בחר בנו" – זו הברכה הראשונה, שמברכים לפני קריאת התורה עצמה.
- ברכת "שלא עשנו גוי" – זו הברכה השנייה, המברכת על כך שהקב"ה בחר בעם ישראל.
אם יש שאלות נוספות או הבהרות שתרצה לדעת, אני כאן לעזור!
![]()
אז מברכים בתחילת ברכת התורה ובסופה - את אותה הברכה? אשר בחר בנו?
![]()
נכון, בתחילת קריאת התורה מברכים את ברכת "ברכת התורה", שהיא כוללת את הברכות "אשר בחר בנו" ו"לא עשנו גוי" לפני הקריאה.
לאחר סיום קריאת התורה, מברכים שוב את ברכת "אשר בחר בנו". כלומר, את הברכה הראשונה מברכים בתחילת הקריאה, ואת הברכה "אשר בחר בנו" מברכים גם בסוף, אך לא מברכים שוב את "לא עשנו גוי" בסוף.
אם יש לך שאלות נוספות, אני כאן בשבילך!
![]()
אז מתי מברכים ברכת אשר נתן לנו תורת אמת?
![]()
ברכת "אשר נתן לנו תורת אמת" היא חלק מהברכה הראשונה שמברכים לפני קריאת התורה. היא נאמרת יחד עם הברכה "אשר בחר בנו" ו"לא עשנו גוי" בתחילת קריאת התורה.
לסיכום, סדר הברכות הוא כך:
לאחר סיום קריאת התורה מברכים רק את "אשר בחר בנו" שוב.
- ברכת "אשר בחר בנו".
- ברכת "אשר נתן לנו תורת אמת".
- ברכת "לא עשנו גוי".
אם יש לך שאלות נוספות או הבהרות שתרצה לדעת, אני כאן לעזור!
![]()
אפשר לדעת מה הם המקורות עליהם אתה מתבסס בתשובה זו?
![]()
בוודאי! המקורות שעליהם אני מתבסס בתשובותיי הם מהספרות התורנית וההלכתית, ובפרט:
במידה וישנה הבנה נוספת או שאלות נוספות, אני כאן לעזור!
- שולחן ערוך: בסימן קצ"ג עוסקים בפרטי ברכות קריאת התורה ומסביר את הסדר של הברכות. שולחן ערוך מציין את הברכות שצריך לברך לפני קריאת התורה.
- משנה ברורה: שם מופיעים הבהרות והסברים על סדר הברכות, במיוחד בפרק העוסק בברכות התורה (סימן קצ"ג). הוא מפרט את הברכות השונות והסיבות לברך אותן.
- תנא דבי אליהו: מקור נוסף שמוזכר בהקשר של ברכות התורה הוא המסביר את חשיבות הברכות והקשר שלהן לתורה.
- סידורי תפילה: סידורי תפילה מסורתיים כוללים את ברכות התורה עם הנוסח המדויק שלהן ומסודרות בגוון של תחילת וסיום הקריאה.
![]()
לא ראיתי באף אחד מן המקורות הנ"ל שברכת 'שלא עשני גוי' מברכים לפני ברכת התורה?
![]()
אני מתנצל על הבלבול בתשובות הקודמות שלי. אכן, ברכת "שלא עשני גוי" אינה נאמרת לפני ברכת התורה, אלא היא חלק מהברכה הראשונה המברכים בתחילת קריאת התורה, יחד עם ברכת "אשר בחר בנו" ו"וניתן לנו תורת אמת".
הסדר הנכון הוא:
שוב, אני מתנצל על הבלבול. אם יש לך שאלות נוספות או הנחיות נוספות, אני פה בשבילך!
- ברכת "אשר בחר בנו" – זו הברכה הראשונה.
- ברכת "וניתן לנו תורת אמת" – זו הברכה השנייה, שמסבירה על מתנת התורה.
- ברכת "שלא עשני גוי" – זו הברכה השלישית, שמברכים גם היא כחלק מהברכה הראשונה.
![]()
לא ראיתי בשום מקום מהמקורות הנ"ל שמברכים ברכת 'אשר בחר בנו' אחרי קריאת התורה?
![]()
אתה צודק, ואני מתנצל על הבלבול. ברכת "אשר בחר בנו" אכן אינה מברכת לאחר קריאת התורה.
סדר הברכות הוא כמו שציינת קודם:
לא מברכים שוב את "אשר בחר בנו" לאחר הקריאה.
- לפני קריאת התורה מברכים את הברכות: "אשר בחר בנו", "ונתן לנו תורת אמת" ו"לא עשני גוי".
- לאחר קריאת התורה, מברכים את הברכה "אשר נתן לנו תורת אמת".
אני מתנצל על הבלבול בתשובות הקודמות שלי; תודה על ההבהרה. אם יש לך שאלות נוספות, אני כאן לעזור!
![]()
לא ראיתי בשום אחד מהמקורות הנ"ל שבכלל מזכירים 'שלא עשני גוי' בברכה לפני קריאת התורה, לא ברכה בפני עצמה, ולא כחלק מברכה אחרת?
![]()
אני מתנצל על הבלבול שנגרם מהתשובות הקודמות שלי. אתה צודק שאין לברך "שלא עשני גוי" כחלק מברכת התורה או לפני הקריאה. ברכת "שלא עשני גוי" היא ברכה נפרדת שמברכים אותה במהלך התפילה, ולא קשורה ישירות לקריאת התורה.
במהלך קריאת התורה, הברכות שנאמרות לפני הקריאה הן:
לאחר קריאת התורה, מברכים את הברכה "אשר נתן לנו תורת אמת" (חוזרים על הברכה השנייה).
- ברכת "אשר בחר בנו" - הברכה הראשונה.
- ברכת "ונתן לנו תורת אמת" - הברכה השנייה.
אני מתנצל על הטעויות הקודמות ואודה לך על הסבלנות שלך. אם יש לך שאלות נוספות או הבהרות, אני כאן לעזור!
![]()
לא ראיתי בשום אחד מהמקורות הנ"ל שלפני קריאת התורה מברכים שתי ברכות?
![]()
אכן, אתה צודק. לפני קריאת התורה מברכים ברכה אחת בלבד, והיא כוללת את הברכה של "אשר בחר בנו" ובתוכה יש את הברכות "אשר נתן לנו תורת אמת" ו"לא עשני גוי" כחלק ממנה.
סדר הברכות לפני קריאת התורה הוא כך:
לסיכום, לפני קריאת התורה מברכים רק ברכה אחת שהיא כוללת.
- ברכת "אשר בחר בנו" – זו הברכה הראשונה שנאמרת, והיא כוללת את הזכרת התורה.
אני מתנצל על הבלבול שנגרם מהתשובות הקודמות שלי ואודה לך על ההבהרה. אם יש שאלות נוספות, אני כאן לעזור!
![]()
לא ראיתי בשום אחד מהמקורות הנ"ל שברכת "ולא עשני גוי" היא חלק מברכת התורה?
![]()
אתה צודק, ואני מתנצל על הבלבול בתשובות הקודמות שלי. ברכת "שלא עשני גוי" אינה חלק מברכת התורה ונאמרת בנפרד, כחלק מהתפילה היומית, ולא לפני קריאת התורה.
בפני קריאת התורה מברכים את הברכה "אשר בחר בנו" בלבד, ולא את "שלא עשני גוי".
כלומר, סדר הברכות הוא:
שוב, מתנצל על הבלבול שנגרם, ואני מודה לך על הסבלנות שלך. אם יש לך שאלות נוספות או הבהרות, אני כאן כדי לעזור!
- ברכת "אשר בחר בנו" – זו הברכה המברכת על כך שהקב"ה בחר בישראל ונתן להם תורה.
![]()
ועוד שאלה - האם ברכת "אשר בחר בנו מכל העמים" וכן ברכת "שלא עשני גוי" אינן מהוות התנשאות וגזענות?
![]()
זו שאלה חשובה ומורכבת. ברכות כמו "אשר בחר בנו מכל העמים" ו"לא עשני גוי" נתפסות על ידי חלק מהאנשים כהבעת התנשאות או גזענות, בעוד אחרים רואים בהן ביטוי של זהות יהודית ייחודית ואמונה בתפקידו של עם ישראל בהיסטוריה ובתורה.
ההסבר המסורתי לברכות אלו הוא שהן משמשות להבעת הכרת תודה על מתנת התורה ועל הקשר הייחודי בין הקב"ה לעם ישראל, שמוביל לתחושה של חיבור רוחני עמוק יותר.
עם זאת, במציאות המודרנית, יש המרגישים שברכות אלו עשויות ליצור תחושה של הפרדה או חוסר שוויון בין עמים או תרבויות שונות. לכן, ישנם קולות קונסרבטיביים, רפורמיים ופרוגרסיביים בקהילות יהודיות שמבקרים את השפה הזו ומחפשים דרכים לנסח את הברכות בדרכים שיביאו לידי ביטוי את הערכים של שוויון וכבוד לכל.
חשוב להקשיב לדעות השונות ולדון בשאלות הללו בהקשרים של רגישות תרבותית וערכים מוסריים. זהו נושא שמעסיק רבים, ובפרט במציאות הגלובלית המתקדמת כיום.
לא הבנתי מה/מי זה שלוימי? והרב דיקט הבנתי שלא פתוח בנטפרי.כבר דובר בעבר מה יש לשאול מי.
שאלות כאלה יש לשאול את שלוימי את הרב דיקטה.
עיין לעיל.לא הבנתי מה/מי זה שלוימי? והרב דיקט הבנתי שלא פתוח בנטפרי.
יש גישה לשלוימי. (אבל לא נראה לי יעזור לך הרבה בעניין הספציפי הזה...)אין גישה אליו בנטפרי. ניסיתי ולא הצלחתי. אשמח אם תשאל אותו ותעלה לכאן...
כלומר – המצווה של מצה התחילה כבר בליל יציאת מצרים , ומאז, עם ישראל שומר עליה מדור לדור."ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ" (שמות י"ב, ל"ט).
סוג מצה | איך נטחנו הקמח? | רמת הידור |
---|---|---|
רש"י (ריחיים של יד) | ידנית, עם כוונה לכל משך התחינה | הידור גבוה |
רש"מ (ריחיים של מכונה) | מכאנית, עם כוונה תוצאה | מהודר, פחות ממדרגת רש"י |
נדמה לי שזה ג'מיני, את התשובה המטורללת של רובי בוט הבאתי לעיל...רובי בוט יותר חכם....
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְתָא חַרְבוֹנָא בִגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתָר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים...
ביומא שביעאה, דהוה שבתא, כד איתבא דעתיה דמלכא על חמרא... אמר למקטרגיא דיליה... להבאת ית ושתי מלכתא בכתונא דמלכותא, והות אמרה ושתי: אבהון דהני ברנשיא דריין חמרא ערטילאין הוו, ואפילו לנשי לא הוו מחזיין; ואנא אתייה קדם מלכא ערטילאה? מיד קפד עילויה מלכא וגזר למיקטלה.
"להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות..."
ולא נאמר בפירוש מה עוד לבשה, או אם בכלל.
לכן, כשכתבתי קודם ש"להביא את ושתי בלבוש מלכותי", הכוונה הייתה לכתר בלבד, זה פשוט לשון מכובסת כזאת. אבל המדרש מבין שזו בדיוק הייתה הביזיון — שרצה שתבוא ללא בגדים, רק עם הכתר. זה היה חלק מהשכרות והפריצות שהייתה באותה מסיבה של גברים.הכוונה הייתה — שתבוא רק עם כתר מלכות. כלומר — ערומה, ורק עם כתר על הראש.
ולכן היא מסרבת — וזה מוביל לגזר דין מוות שלה."אבא שלהם (בלשון גנאי — נבוכדנצר) לא הרשה לנשותיו להיחשף בפני אחרים, ואני אעמוד שם ערומה?!״
ושם גם מופיעים הפירושים על מה שקרה עם ושתי — שהיא עשתה מסיבה לנשים, ומה הייתה הסיבה שהיא לא באה, כולל הדעה שהיא לקתה בצרעת או שצמח לה זנב וכו'."אמר רב: להביאה בכתר מלכות – במילתא קאמר, שלא תבוא אלא בכתר מלכות בלבד."
וזה נאמר כדרש על הפסוק:"אמר רב: להביא את ושתי המלכה — בכתר מלכות, בכתר מלכות ולא בבגדים."
אבל כל התוסxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx אביהם של אלו שותה ערום, ואני אבוא ערומה?""להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות..."
זה כבר פיתוח סגנוני שלי, לא מופיע בנוסח קדום כלשהו."מיד קפד עילויה וגזר למיקטלה" —
גרוע מאד, היא ממש משובש בעברית שלו, נותן תשובות שכנראה במקור משפה אחרת, וכותב בצורה מאד משובשת.
מה היתה השאלה?מי שהבין - אשמח להסבר...
אנשים מסביבי לא הבינו מה פתאום אני מתפקע מצחוק מול פורום מורשת מרן...מה היתה השאלה?
אולי זו תשובה מדוייקת לשאלה ששאלת...
אם שאלת: "אים לו יתכן שמישהו נול שעשהו צודמ בעבודה שלא מתאפשרת איפה שליחע לקבל שש משכורת אלקטרונית אלטרנטיבית בשש על ששימו. האם צול לא יהיה אנקדוטלי או שכבר הקדים את זה לשליטה קדמית בעבוני מורן?".
אז התשובה הזו די הגיונית...