תוצאות חיפוש

בתחילה מביא מרן תוספות סתום שהביאו את הגמרא בבלי שמעילה הוא דליכא הא איסורא איכא ושבירושלמי דייק מאשה בוררת וכו' שקול מראה וריח אין בהן משום מעילה והיינו שבפועל נשים היו בוררות לאור של עצי המערכה. ויישבו שבוררת לאו דוקא אלא יכולה היתה לברור. ופירש מרן דברי התוספות שהבבלי חולק על הירושלמי שאין...

כמדומני ששם הרב הכותב חולק על מרן בדעת הרשב"א וכמדומני גם ברא"ה. והביא השגה על מרן שגם השיג הגר"מ מאזוז בשו"ת בית נאמן. אבל צריך לעיין בזה אם היתה כונת מרן לענין שלא ירדו לסוף דעתו.

חלק כד המשד"ר- משחא דרבותא סי תפד

נ.ב.. אפשר לומר שבמקום חילול ה' לא העמידו חכמים את דבריהם. מה גם היה לה נס, כך שיש איזה הוכחה שזה רצון ה'

ואפשר ששם היה ענין בהנקה להוכיח שהבן הזה ממנה מ"מ היה כאן מניעת חילול ה' שאמרו שהבן לא משרה כי היא לא יוכלה להוליד. וחילול ה' דוחה גזרה דרבנן שעדיין לא נגזרה. כנלע"ד.

לפי הילקוט שמעוני ניחא, דא עקא בב' המדרשים האחרים שהבאת כתוב, שמי שבא לא לשם שמים נתן לו ממשלה בעולם הזה ולכא' זה יותר גרוע מסתם עובד ע"ז פשוט

משלי כה כג

לענ"ד שמרן תפס טעם להחמיר בזה והחמיר, ואע"פ שידע בתחילה לחילוק זה לא רצה לכתוב אותו על ספר כי חשש מפני הבאות, ובחזון עובדיה ראה לנכון שאפשר לכתוב על הספר. ואפשר שהחילוק בזה הוא, כי בתחילה היו יותר מקילים בענייני החשמל כדוגמת הדלקה ביום טוב וכדומה, וכיום ברוך ה' החשמל נחשב לאנשי שלומינו בשבת...

א. קודם העלה את הצד שיש לאסור ואח"כ הביא את הדחיה. ב. הנלע"ד שחשש לפריצה בחומת השבת בענייני הקלטות ורמקולים וכו'. ג. עיין אות ב.

עיין כאן וכאן

איך שיהיה משמע שהאור לציון הסתמך על סברא זו מעצמו ולא הביא ראיה לדבריו. מרן הגרע"י לא היה מסתמך על סברות דילן ללא אסמכתא. עיין בספר רבינו כמה וכמה פעמים בזה. מ"מ מהרמב"ם שו"ע והבין איש חי משמע שלא לחלק בין רגיל ללא רגיל וכפי שכתבנו לעיל ועוד שיש את הבעיה של הזוהר אם הוא מתפלל בלא סידור ועם...

לכא' כן מבואר בר"ן

ויש משמעות שיש לשהחיינו גם קשר (מכח מצות היום) למצות קידוש היום. וכן מבואר בב"י שהבאתם.

נ.ב. לכא' גם יום טוב הוא מצוה הבאה מזמן לזמן.

והנלע"ד כתבתי

השומע מוציא מפיו אמן ולכן שייך בזה הפסק. והמברך הוא מוציא ידי חובה ולכן אין כאן הפסק