תוצאות חיפוש

זה לא קשור לנושא, אנחנו מדברים שבפסח עצמו יברך מזונות על מצות אם לא קבע סעודה.

תוכיח וגם כאן זה לא עיקר הלחם רק שמשום סיבה כל שהיא לא אוכלים אלא מצות ואם לא קובע עליהם אלא אוכל רק מצה אחת לדוגמה יברך במ"מ

יקרי עד שתי מצות זה אכילת עראי אפי' בפסח. וזה שאנשים אוכלים רק את זה לא הופך את זה לקבע.

אכן עניתי ליהודה מ. ולא לכבודו

לא נראה לי כלל

כוונתי שגם בפסח ברכת המצות במ"מ שהרי הן נכססות וצריך לקבוע סעודה עליהן כדי לברך המוציא ובהמ"ז ומצות שהן לחם גמור (לחם עוני) הן מצות רכות שהיו בזמנם. והטענה של האומרים לברך על מצות נכססות המוציא אפי' לא קבע הוא מפני שזהו לחמו של פסח. ולענ"ד לא נראה כן שיש מצות רכות ואפי' אם לא אוכל מצות רכות אטו...

ולגופם של דברים?

במה?

יפה

יש לו מצות רכות מה שאכלו מאז ומעולם (אגב אני לא אוכל)

המצה נכססת והערוך הביא פי' שהיא פהב"כ וחשש לה בשו"ע סי' קס"ח וברכתה מזונות וצריך גם בפסח לקבוע סעודה ממש שהיא שתי מצות מכונה בנפח. והמצות שהם לחם היינו מצות שהיו בזמנם שהם רכות. ומש"כ הגרע"י והגר"ש משאש שלחמו של פסח הם וא"צ לקבוע ממש לענ"ד צריך לקבוע ממש שאפשר ברכות, ותו אם לא יהיה אלא עוגות...

אם כן אז למדתי איתו את הסוגיה וזה מה ששלחתי לו תוך כדי הסוגיה

אב"ד חושן משפט באלעד ומעיין עצום

מחילה אבל לא אהבתי. לדעתי כמו ילד קטן שלומד ללכת בהתחלה צריך להיעזר בהליכון כך גם כאן בחורים צעירים שרוצים ללמוד ש"ס ועדיין לא יודעים לגמרי טיבה של סברא אפי' שיוכלו ללמוד בלי אבל המתיבתא מביאה להם הרבה רעיונות חשיבה ותירוצים וככה מתחדדים.

הכיוון יפה מאוד אבל לענ"ד נראה שרש"י לא כיוון לזה אלא הכל על אותה הדרך

זה בדיוק עיקר החידוש שרציתי לומר וזה דבר שתלוי בסברא ור"ל שא"צ למצוא שלילה בכח מצד העיניין אלא בלשון בלבד שמשמע שקונה אותה כחפץ בשוק ואתה דע לך.

אם תוכל לעלות. ומ"מ לכן כתבתי כפי מה שחקרתי להוכיח שאינו כן.

כן לקפה שחור

לכבוד הגאון ר' ינון מלאכי שליט"א בעניין כשרות המכשיר מקווה ריין. יש דבר עיקרי להיתר שלא מצאתי מי שענה עליו ואסביר: מכניסים חמצנים למי המקווה שחלק מהם תוקפים ומחסלים בפנ"ע את החיידקים והוירוסים ולא עושים שום שינוי במולקולות וחלק מהם מגיבים עם ההידרוקסיל (מימן אחד עם חמצן אחד) והידרוניום (שלוש...

אם זה אמת אז זה אמת זה מה שצריך לכתוב. איזה אחרונים?