ברכת המצה שנכססת (המצות המצויות) בפסח מזונות

[יי"ש ס"ט]

המצה נכססת והערוך הביא פי' שהיא פהב"כ וחשש לה בשו"ע סי' קס"ח וברכתה מזונות וצריך גם בפסח לקבוע סעודה ממש שהיא שתי מצות מכונה בנפח.

והמצות שהם לחם היינו מצות שהיו בזמנם שהם רכות.

ומש"כ הגרע"י והגר"ש משאש שלחמו של פסח הם וא"צ לקבוע ממש לענ"ד צריך לקבוע ממש שאפשר ברכות, ותו אם לא יהיה אלא עוגות בעולם כי יחסר דבר המביא לידי אפיית פת (לדוגמא) נברך עליהם המוציא???

 

[בנימין לוריא]

ותו אם לא יהיה אלא עוגות בעולם כי יחסר דבר המביא לידי אפיית פת (לדוגמא) נברך עליהם המוציא???

לא הכוונה שאין בהישג ידו או אין לו אפשרות טכנית, אלא שאין לו אפשרות (הלכתית) לאכול משהו אחר. ומכאן נשאלה השאלה מה יברכו על עוגיות פפושדו בער"פ כשאינו יכול לאכול לא לחם ולא מצה.

 

[יי"ש ס"ט]

אלא שאין לו אפשרות (הלכתית) לאכול משהו אחר

יש לו מצות רכות מה שאכלו מאז ומעולם
(אגב אני לא אוכל)

 

[יי"ש ס"ט]

ומכאן נשאלה השאלה מה יברכו על עוגיות פפושדו בער"פ כשאינו יכול לאכול לא לחם ולא מצה.

יפה

 

[בנימין לוריא]

יפה

רק שאחרי שכתבתי חצי 'חבורה' בעניין ראיתי שכבר דן בזה בילקו"י פסח ח"א עמ' תשל"ד...

 

[ע"ה ס"ט]

המצה נכססת והערוך הביא פי' שהיא פהב"כ וחשש לה בשו"ע סי' קס"ח וברכתה מזונות וצריך גם בפסח לקבוע סעודה ממש שהיא שתי מצות מכונה בנפח.

והמצות שהם לחם היינו מצות שהיו בזמנם שהם רכות.

ומש"כ הגרע"י והגר"ש משאש שלחמו של פסח הם וא"צ לקבוע ממש לענ"ד צריך לקבוע ממש שאפשר ברכות, ותו אם לא יהיה אלא עוגות בעולם כי יחסר דבר המביא לידי אפיית פת (לדוגמא) נברך עליהם המוציא???

לא הבנתי כ"כ את הניסוח שלך, אבל את החידוש של "לחמו של חג" לא חידשו מרן זיע"א והרב משאש, אלא כתבו כבר הגינת ורדים בקונ' גן המלך סי' נד.
ומרן זיע"א ביאר דבריו בקיצור ממש, ביחו"ד בהע', ובחזו"ע בשינוי מעט, כאשר יראה המתבונן.

 

[יי"ש ס"ט]

לא הבנתי כ"כ את הניסוח שלך

במה?

 

[יהודה מ.]

במה?

עריכה לשונית.
זה חשוב ובפרט לת"ח

 

[יי"ש ס"ט]

עריכה לשונית.
זה חשוב ובפרט לת"ח

ולגופם של דברים?

 

[יהודה מ.]

ולגופם של דברים?

מחילה מכת"ר לא הבנתי כלום....

 

[יי"ש ס"ט]

מחילה מכת"ר לא הבנתי כלום....

כוונתי שגם בפסח ברכת המצות במ"מ שהרי הן נכססות וצריך לקבוע סעודה עליהן כדי לברך המוציא ובהמ"ז ומצות שהן לחם גמור (לחם עוני) הן מצות רכות שהיו בזמנם. והטענה של האומרים לברך על מצות נכססות המוציא אפי' לא קבע הוא מפני שזהו לחמו של פסח. ולענ"ד לא נראה כן שיש מצות רכות ואפי' אם לא אוכל מצות רכות אטו מפני שאין לחם בעולם משום סיבה כל שהיא העוגות והעוגיות יהפכו לפת גמורה (אפי' ללא קביעות סעודה)? וה"ה הכא ואין לומר שכאן היא סיבה הלכתית כי מצד ההלכה אפשר במצות רכות.

 

[יהודה מ.]

נכון שקיים מצות רכות אבל המצות העיקריות שיש בשוק הם קשות, ואפילו שקיים רכות אבל עיקר הן הקשות.
ונכון אם הלחם היחיד הקיים בשוק הוא עוגיות הדיו שברכתו המוציא אלא אם לכל הדעות ברכתו מזונות, אבל אם אין ברכתו לכול הדעות כדין מצה וזה יהיה הלחם היחיד בשוק כן ברכתו המוציא.
למה כ"כ קשה שכן הדין יש איזה קו' ממשום אחר.?
זה ההלכה.

 

[ע"ה ס"ט]

כוונתי שגם בפסח ברכת המצות במ"מ שהרי הן נכססות וצריך לקבוע סעודה עליהן כדי לברך המוציא ובהמ"ז ומצות שהן לחם גמור (לחם עוני) הן מצות רכות שהיו בזמנם. והטענה של האומרים לברך על מצות נכססות המוציא אפי' לא קבע הוא מפני שזהו לחמו של פסח. ולענ"ד לא נראה כן שיש מצות רכות ואפי' אם לא אוכל מצות רכות אטו מפני שאין לחם בעולם משום סיבה כל שהיא העוגות והעוגיות יהפכו לפת גמורה (אפי' ללא קביעות סעודה)? וה"ה הכא ואין לומר שכאן היא סיבה הלכתית כי מצד ההלכה אפשר במצות רכות.

וע"ז השבתי שהגינת ורדים כתב יסוד זה.

 

[יי"ש ס"ט]

נכון שקיים מצות רכות אבל המצות העיקריות שיש בשוק הם קשות, ואפילו שקיים רכות אבל עיקר הן הקשות.
ונכון אם הלחם היחיד הקיים בשוק הוא עוגיות הדיו שברכתו המוציא אלא אם לכל הדעות ברכתו מזונות, אבל אם אין ברכתו לכול הדעות כדין מצה וזה יהיה הלחם היחיד בשוק כן ברכתו המוציא.
למה כ"כ קשה שכן הדין יש איזה קו' ממשום אחר.?
זה ההלכה.

לא נראה לי כלל

 

[יי"ש ס"ט]

וע"ז השבתי שהגינת ורדים כתב יסוד זה.

אכן עניתי ליהודה מ. ולא לכבודו

 

[יהודה מ.]

לא נראה לי כלל

מה לא נראה לי, כלל בהלכות ברכות דבר שהוא עשוי לאכילת ארעי ברכתו מזונות, לקבע ברכתו המוציא.
מה נראה לי ומה לא זה הלכה.

 

[יי"ש ס"ט]

מה לא נראה לי, כלל בהלכות ברכות דבר שהוא עשוי לאכילת ארעי ברכתו מזונות, לקבע ברכתו המוציא.
מה נראה לי ומה לא זה הלכה.

יקרי עד שתי מצות זה אכילת עראי אפי' בפסח. וזה שאנשים אוכלים רק את זה לא הופך את זה לקבע.

 

[מנשה]

כוונתי שגם בפסח ברכת המצות במ"מ שהרי הן נכססות וצריך לקבוע סעודה עליהן כדי לברך המוציא ובהמ"ז ומצות שהן לחם גמור (לחם עוני) הן מצות רכות שהיו בזמנם. והטענה של האומרים לברך על מצות נכססות המוציא אפי' לא קבע הוא מפני שזהו לחמו של פסח. ולענ"ד לא נראה כן שיש מצות רכות ואפי' אם לא אוכל מצות רכות אטו מפני שאין לחם בעולם משום סיבה כל שהיא העוגות והעוגיות יהפכו לפת גמורה (אפי' ללא קביעות סעודה)? וה"ה הכא ואין לומר שכאן היא סיבה הלכתית כי מצד ההלכה אפשר במצות רכות.

צריך לחלק בין מצות קשות לפפושדו שמצות קשות אע"פ שיש מצות רכות מ"מ גם הקשות הם לחם של פסח שיש כאלה שאוכלים מצות קשות בסעודתם ויש כאלה רכות. אבל הפפושדו לא אוכלים אותם לסעודה (אלא הדרך לטבול אותם בתה בין הסעודות) ואין הכי נמי אם היה דרך האנשים לעשות סעודה על פפושדו היינו מחשבים אותם ללחם גמור ומברכים עליהם המוציא
מ"מ לכאורה עדיין יש כאן קושיא עצומה לענין לחמניות וחלות מתוקות שהרבה עושים עיקר סעודתם בלחמניות מתוקות והדרך של הרבה לקדש עליהם בשבת ואפ"ה ברכתם מזונות וצ"ע

 

[יהודה מ.]

מ"מ לכאורה עדיין יש כאן קושיא עצומה לענין לחמניות וחלות מתוקות שהרבה עושים עיקר סעודתם בלחמניות מתוקות והדרך של הרבה לקדש עליהם בשבת ואפ"ה ברכתם מזונות וצ"ע

זה מחלוקת ידועה בן מרן לר' משה לוי עיין בחזו"ע ברכות

 

[ציון ש]

ולענ"ד לא נראה כן שיש מצות רכות ואפי' אם לא אוכל מצות רכות אטו מפני שאין לחם בעולם משום סיבה כל שהיא העוגות והעוגיות יהפכו לפת גמורה (אפי' ללא קביעות סעודה)? וה"ה הכא ואין לומר שכאן היא סיבה הלכתית כי מצד ההלכה אפשר במצות רכות.

כמעט ואין אדם שאוכל מצות רכות כל הפסח .
כשהתורה אמרה תאכלו מצות התכונה גם לקשות, ועליהם אמרה התורה לחם עוני, ובפרט שהכסיסה עצמה זה רק סיבה שזה לא עיקר הלחם. וכך חכמים תיקנו לברך.