תוצאות חיפוש

ראשית אכן אם כבודו יעיין בתשובה עצמה בתחילתה יראה שביארנו וביררנו דעת מרן זיע"א ויבדל"ח מרן שליט"א שאין זו חובה מן הדין אלא מנהג ראוי ונכון וכו', והלשונות ש'חייב' היינו למי שכבר חפץ לקיים המנהג כראוי, בזה יש לדון ע"פ גדרי ההלכה אם חייב או לא ואם יוצא יד"ח או לא וכו', אך אה"נ דמעיקרא אינו חיוב...

בס"ד לרבנים הגאונים חברי הפורום שיח' ראיתי שדנו פה באחרונה הרבה בדיני מעשר כספים ואמרתי לצרף בזאת ממה שכתבתי בעבר בסייעתא דשמיא לפקו"ד באריכות בנושא זה בספרי שו"ת דברי שלמה (ח"א יו"ד סימן ז, ח) וכמה מהדברים שהתלבנו כאן בפורום, נידונו שם בהרחבה, ע"ש. ואין צריך לומר שהכל ע"פ משנתו של מרן רבנו...

יישר כח בל"נ אעיין בזה כי זכורני גם לשונות אחרים

כבר ביארתי דכיוון דלמ"ד סימן וודאי יהיה מזונות דהדרך לאוכלם לתענוג, וכן הורה הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ועוד, יש לחוש לסב"ל, והוא אשר אמרתי מתחילת הדיון לעיל שהגם שמרן זצ"ל הכריע בסיבה לברך מזונות, לענ"ד אינו סותר לחוש לסב"ל גם בסימן לבד. והחילוק מלחם ושוקולד ברור כשמש בצהריים דפוק חזי שרגילים לאכלו...

בתשובה בעניין ברכת הסופגניה כתבתי בזה נפק"מ בסופגניה שלא נעשית באופן שברכתה מזונות מצד טיגון או מילוי או נילוש וכדומה, אלא אופים אותה בתנור ואח"כ מכניסים בה 'מעט' ריבה ומפזרים אבקת סוכר, ושמה ומראה בפי כל סופגניה, ובוודאי שאינה נאכלת לשובע אלא לקינוח ותענוג, שכן הדרך בכל מקום [ואינו עניין ללחם...

הוא מה שאמרתי שאף אם נאמר סימן, מ"מ כבר כתבו האחרונים שדבר זה מוטל בספק די"א סיבה, ועל כן יש לנו להורות סב"ל בכל גוונא כבודו כתב להוכיח שדעת מרן שזה סיבה ממש"כ בלחמניות וכדו' לברך מזונות, ואנא קאמינא דאין הכרח כיוון שביארנו שהוא פלוגתא וי"ל סב"ל...

כתבתי בזה במקום אחר, ובאמת החקירה הזו היא בכלל בכל פת הבאה בכסנין אם זה סיבה או סימן, וכבר נחלקו בזה גדולי עולם הלא המה הגאון מליסא והעמק ברכה, ויש בזה אריכות דברים, ושם הבאתי שבבית דוד מוכח דהוא סימן ולא סיבה, והו"ד בשד"ח ועוד, ובס' וזאת הברכה הביא מהגרש"ז אויערבאך שמנהג העולם בזה כהמעשה ניסים...

בס"ד כתבתי בנושא זה בהסתעפות בתשובה אחרת, והנני לצרף בזה הדברים הנוגעים לזה מתוך התשובה ושם ביארנו הדברים בטעמיהם ומקורותיהם בדין מצה קשה\רכה\רטובה בשאר ימות השנה, וכן בדין הרטיב קרקרים וכיו"ב... ואשמח לקבל הערות מהת"ח העוסקים בזה כעת. [מדובר עדיין בטיוטא...]

הגרש"ז אוירבעאך זצוק"ל פסק (בהליכות שלמה פכ"ג הערה מ) שאם בירך ביום או בלילה ואח"כ ישן שינת קבע בלילה על מיטתו וקם אפילו קודם שהאיר היום, יכול לברך שנית, דקימה אחר שינת לילה נחשבת בעיני האדם ליום חדש, ע"ש.

בפוסקים מבואר שאין זה פוגע בחלות המכירה כיוון שבסוף המכירה תחול אצל הראשון שימכור אלא שכתוב שיש בזה זלזול במכירה והופך אותה לליצנות, הגע עצמך האם יעלה על דעתך למכור רכב\בית לכמה אנשים...?

העידותי נאמנה שבשבוע שעבר שאלתי את מרן הראשון לציון שליט"א אודות הסיגריות האלקטרוניות והשיבני בפשיטות שכיוון שיש טעם אז צריך כשרות, כל השנה וכל שכן בפסח וכמו כן בשנה שעברה בערב פסח מרן דיבר בשיעור השבועי לפני פסח ואמר על זה שצריך כשרות כיוון שנהנה, ואין לפניי את העלון, ע"ש.

אכן זה קטע קצר מהשיעור שהועלה לקול הלשון לעת עתה קיימת בעיה עם הקובץ המלא של השיעור, באם יתאפשר אעלה בהמשך

בעיקר העניין כב' צודק, אך יש חילוק דהתם נעשה ממילא ביציאתו וכאן שופך את המים חמים בידיים, ועל כן חלק מסיבות ההיתר דשם שייכות כאן ובחלקם לא, והארכתי בזה בס"ד בתשובה המצורפת למעלה, ועכ"פ אין צריך לדידי לעניין מעשה אחר שהובאו כאן דברי מו"ר מרן הראשל"צ שליט"א, אך מ"מ מי שירצה להעמיק בזה במו"מ וראיות...

הוידאו של השיעור הנ"ל אצלי ב"ה אבל אני לא מצליח להעלות אותו לכאן אשמח אם מישהו יוכל להסביר יישר כח

בהמשך למה שנשאל כאן ע"י הרב ציון, אודות שימוש בכוס הפלא בשבת הנה לפני כמה שנים כתבתי בזה באורך תשובה בס"ד והודפסה בשו"ת דברי שלמה חלק א ומצורף בזה התשובה, אשמח לקבל הערות

בשמחה רבה מי שהסריט צריך לערוך ולשלוח לי ובל"נ אעלה לכאן

האמת שזה אצלי בצ"ע זה מכבר, איך אפשר לדון בזה ולהסתפק בדעת מרן רבנו זצוק"ל, שהרי הדברים מפורשים ממש בדבריו בלא כל ספק, וזה לשונו אחר האריכות (טה"ב החדש ח"ב עמ' רפז) "ונראה לי שכן עיקר להלכה ולמעשה, שכל ששכחה לבדוק קודם שקיעה, ובדקה לאחר שקיעה תוך שלש עשרה דקות וחצי, והפסיקה בטהרה, יש להקל שתספור...

אם אני זוכר נכון, יש בזה שם ב' טעמים, וכמדומני שלהרא"ש שמביא הב"י שם אינו אלא משום שנעשה משקה צלול וכל שנעשה באופן שכעת אינו נאכל אלא שותים אותו אין ברכתו מזונות וכדין דייסא שם, וצריך לעיין עוד שם.

רוב הפוסקים שאני ראיתי לא חילקו אלא במטרתו אם היא לדבק וכדו' או לתת טעם שאז ברכתו מזונות, ואביא מהם: כ"כ האור לציון (ח"ב פי"ד תשובה יט) וע"ש שלא חילק בעובי אלא במטרה אם ניתן לטעם, וכ"פ הגרש"ז אויערבאך (דרכי הלכה ברכות עמ' קעא, ועלהו לא יבול דף קיג). וכ"פ הגר"נ קרליץ ע"פ דברי החזון איש (חוט שני...

אחהמ"ר מכת"ר אינו עניין לנדון הנ"ל, דבמכתב זה נחית לבאר לנו אם עצם העובדה שהעוגיות נוזליות הם אולי יתפסו את הברכה מדין חמשת מיני דגן למזונות, וע"ז קאמר שכיוון שהם נוזלים בטלי כמשקה וברכתם שהכל, משא"כ אם היה חתיכות, אך כ"ז אינו עניין ונידון כלל בגוף הבמבה אם יש לומר שבגלל שזה קמח ממש יהיה ברכתו...