תוצאות חיפוש

וכן עיין שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' ט"ז שמסיק בזה"ל "הרואה חכם גדול מחכמי ישראל, המופלג בתורה ובחכמה וביראת ה', ומורה הוראות בישראל, אף בזמן הזה יש לברך עליו בשם ומלכות ברכת שחלק מחכמתו ליראיו."

ולהנ"ל הרי הדברים מפורשים...

לפי האמור הרי שתשובתך ברורה, שכל שלא עשה הסיח דעתו או עשה הפסק, אי"צ לחזור ולברך ואם כי שמהאמור אין ראיה להיכא שבירך ברכה אחרונה באמצע, אמנם מדברי האבן העוזר בסי' קפ"ח (יש בפרויקט השו"ת) שהוכיח דלא כהמג"א ממתני' דבא להם יין לפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון כו', מבואר דאף היכא שבירך באמצע ברכה...

סליחה, טעיתי טעיתי זה לשון הרמב"ם רמב"ם הלכות ברכות פרק ד הלכה ז גמר בלבו מלאכול או מלשתות ואח"כ נמלך לאכול או לשתות אף ע"פ שלא שינה מקומו חוזר ומברך, ואם לא גמר בלבו אלא דעתו לחזור לאכול ולשתות אפילו פסק כל היום כולו אינו צריך לברך שנית. אכן המג"א בסי' קפ"ח כ' דשיעור עיכול מפקיע אף מברכה...

וכמובן שאי"ז מזה ראיה כלל

תשובת הגר"א נבנצל

יש מושג למישהו?

בטוח בענין?

כַּמָּה שֶׁאַתָּה צוֹדֵק!!

זה יותר התעלמות פחות פתרון

נתפרסם השבוע, שראש אכ"א היה אצל הגרמ''ה הירש וגם הוא הבהיר לו שלא יתפשרו על מכסות

יש הבדל בין חצי שעה ליום שלם...

על אף שתמיד הוא יושב בשולחן המועצת (בשונה משאר המועצות שהחכי"ם עומדים מאחורה...)

בטוח?

אם ראיתי נכון, הגראי''ל לא ענה אמן....

אם כי שלא תמיד פוסקים כמוהו

היכן?

אם ההלכה אומרת לחזור, כך עליו לעשות!!!!

חשב לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה חייב לעשות תשובה (קידושין פא:)