• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

שאלה מעניינת בהלכות תפילה

אמונה ובטחון

Well-known member
שלום וברכה, חשבתי היום על שאלה מעניינת.
מה הדין באופן שאדם הסתפק אם אמר מוריד הטל או לא, אך בכ"ז בחר להמשיך את התפילה - שאי"ז נכון מצד הדין, וע"פ הדין צריך לחזור.
אך האמת היא שהוא כן אמר מוריד הטל, רק שכח, ולכן הסתפק. האם הוא עבר איסור בכך שהמשיך את התפילה, שהרי הדין הוא שצריך לחזור.
אך כלפי שמיא גליא שהוא באמת אמר מוריד הטל.
האם הוא עבר איסור או לא?
שאלה מעניינת שעלתה לי במחשבה היום, ואשמח למי שיש תשובה עם מקורות.

הוספה: יש כמה אופנים ונדונים בשאלה. א. מה הדין בהמשיך תפילתו במזיד אע"פ שידע את ההלכה שיש לחזור.
ב. היה נראה לו רוב סיכויים שאמר כהוגן, ולכן המשיך.
ג. לא ידע את ההלכה.

ולמעיינים, בשאלה א' וב' בעצם כל שורש הספק הוא, האם הקב"ה דן את האדם כלפי ההלכה שנפסקה כאן, או כלפי מה שהקב"ה יודע שבאמת האדם אמר מוריד הטל.
אמנם בשאלה ג' - היכא שלא ידע א ההלכה שיש לחזור. בזה עדיין צ"ע.
 
נערך לאחרונה:
קצת דמיא לנתכוון לבשר חזיר ועלה וכו'
בשאלה ששאלתי יש לדון בכמה אופנים
א. אם המשיך תפילתו במזיד - בכוונה נגד ההלכה. שבמקרה כזה כבודו צודק.
ב. נראה לו שכן אמר מוריד הטל, אך הוא מסופק, ואומר לעצמו מספק אני ימשיך בתפילה [או שלא ידע את ההלכה שיש לחזור]. בכה"ג זה לא דומה כלל לגמ' בקידושין שהזכרת.
 
בשאלה ששאלתי יש לדון בכמה אופנים
א. אם המשיך תפילתו במזיד - בכוונה נגד ההלכה. שבמקרה כזה כבודו צודק.
ב. נראה לו שכן אמר מוריד הטל, אך הוא מסופק, ואומר לעצמו מספק אני ימשיך בתפילה [או שלא ידע את ההלכה שיש לחזור]. בכה"ג זה לא דומה כלל לגמ' בקידושין שהזכרת.
אם מחמת הדין יש לו דין לחזור שהרי הספק הוא לפי השאלה שלך זהו תוך כדי התפילה ממש בסמוך וכמו שהבאו"ה מביא את הרע"א שאם הספק נתעורר מאוחר אין לו דין לחזור אז מה זה משנה אם יש לו צד שהרי מיירי ביודע את ההלכה שצריך לחזור שאם לו אין שאלה
 
אם מחמת הדין יש לו דין לחזור שהרי הספק הוא לפי השאלה שלך זהו תוך כדי התפילה ממש בסמוך וכמו שהבאו"ה מביא את הרע"א שאם הספק נתעורר מאוחר אין לו דין לחזור אז מה זה משנה אם יש לו צד שהרי מיירי ביודע את ההלכה שצריך לחזור שאם לו אין שאלה
אז מה הדין במי שלא ידע את ההלכה?
יש כאמור כמה אופנים לשאלה. א. המשיך תפילתו במזיד. ב. היה נראה לו רוב סיכויים שאמר כהוגן, ולכן המשיך. ג. לא ידע את ההלכה.
 
בלא ידע שצריך לחזור והמשיך תפילתו וסיימה הדין הוא שלא יתבעו אותו על שעבר במזיד וברכותיו לבטלה אבל הדין הוא שחייב לחזור ואם עבר הרבה זמן לא חוזר כמו רע"א שהבאנו ואם מיד חוזר ואפי' רוב סיכוי חוזר משום שיש חזקה ששגור בלשונו כל שלא אמר צ' פעמים ויעוי' בזה בסי' קיד'
 
שלום וברכה, חשבתי היום על שאלה מעניינת.
מה הדין באופן שאדם הסתפק אם אמר מוריד הטל או לא, אך בכ"ז בחר להמשיך את התפילה - שאי"ז נכון מצד הדין, וע"פ הדין צריך לחזור.
אך האמת היא שהוא כן אמר מוריד הטל, רק שכח, ולכן הסתפק. האם הוא עבר איסור בכך שהמשיך את התפילה, שהרי הדין הוא שצריך לחזור.
אך כלפי שמיא גליא שהוא באמת אמר מוריד הטל.
האם הוא עבר איסור או לא?
שאלה מעניינת שעלתה לי במחשבה היום, ואשמח למי שיש תשובה עם מקורות.
לכאורה השאלה היא :
האם הקב"ה דן את האדם כלפי השולחן ערוך
 
שלום וברכה, חשבתי היום על שאלה מעניינת.
מה הדין באופן שאדם הסתפק אם אמר מוריד הטל או לא, אך בכ"ז בחר להמשיך את התפילה - שאי"ז נכון מצד הדין, וע"פ הדין צריך לחזור.
אך האמת היא שהוא כן אמר מוריד הטל, רק שכח, ולכן הסתפק. האם הוא עבר איסור בכך שהמשיך את התפילה, שהרי הדין הוא שצריך לחזור.
אך כלפי שמיא גליא שהוא באמת אמר מוריד הטל.
האם הוא עבר איסור או לא?
שאלה מעניינת שעלתה לי במחשבה היום, ואשמח למי שיש תשובה עם מקורות.
בשאלה ששאלתי יש לדון בכמה אופנים
א. אם המשיך תפילתו במזיד - בכוונה נגד ההלכה. שבמקרה כזה כבודו צודק.
ב. נראה לו שכן אמר מוריד הטל, אך הוא מסופק, ואומר לעצמו מספק אני ימשיך בתפילה [או שלא ידע את ההלכה שיש לחזור]. בכה"ג זה לא דומה כלל לגמ' בקידושין שהזכרת.

זה מה שהשיב לי היום הג"ר בנימין חותה שליט"א:
כל מי שעושה לא כפי ההלכה אף שכלפי האמת לא טעה חטא עשה שלא שמע לדברי חכמים וכשאר סייג לדבריהם
 
אולי לזה כבודו נתכוון, אך לא כתבת זאת. אתה כתבת שכך עליו לעשות. אבל שאלתי באופן שלא ידע את ההלכה הזו, האם עבר עבירה. ועל זה השיב הרב חותה שכיון שסו"ס עשה לא כפי ההלכה הוא חטא. [הערה: שלחתי שוב שאלה לרב חותה האם תשובתו היא אף על אדם שלא ידע את ההלכה שיש לחזור].
 
[הערה: שלחתי שוב שאלה לרב חותה האם תשובתו היא אף על אדם שלא ידע את ההלכה שיש לחזור]
דינו כשוגג כמו"ש רש"י בפרק כלל גדול.
אם ידע שיש הלכה כזו אך שכח דינו כשוגג, ואם היה מפוקס אך לא ידע את ההלכה דינו כשוגג.
ונראה לי שיש אומרים שבזה דינו חמור יותר כיון שלא למד כלל. יש להוכיח שם מרש"י כמדומה שאי ידיעת ההלכה חמורה יותר אבל לא בטוח.
 
אולי לזה כבודו נתכוון, אך לא כתבת זאת. אתה כתבת שכך עליו לעשות. אבל שאלתי באופן שלא ידע את ההלכה הזו, האם עבר עבירה. ועל זה השיב הרב חותה שכיון שסו"ס עשה לא כפי ההלכה הוא חטא. [הערה: שלחתי שוב שאלה לרב חותה האם תשובתו היא אף על אדם שלא ידע את ההלכה שיש לחזור].
ועתה שוב השיב לי הג"ר בנימין חותה על ההערה שכתבתי לעיל, בזה"ל: גם כן דהוי חטא בטעות
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון