• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

שאלה מעניינת בחושן משפט ורבית

יושב בישיבה

Well-known member
מעשה באדם שהזיק תו קניה של חנות מזון בשווי מאה ש"ח, והפך הכרטיס לאינו ראוי לשימוש, ונסתפקו הלומדים אם חייב לשלם מאה ש"ח כתשלום או שמא ישלם תשעים וחמש כשווי תו קניה בשוק [המחיר בשוק השחור לתו קניה הוא 95 ש"ח ואפילו יש חניות שמוכרים תווים במחירים נמוכים יותר מהרשום עליהם].
ושורש הנידון אי אזלינן בתר שווי התו קניה, או שמא כיון דסו"ס הזיק לו שווי מאה ישלם מאה.
וכמו כן יש לדון בעניין זה גבי איסור רבית היכא שהלווה לאדם תו קניה בשווי מאה ש"ח, אם מותר לו להחזיר לו מאה ש"ח במזומן או שמא חייב להחזיר כשווי השוק ואם לאו יעבור על איסור רבית.
אשמח לתשובות ומקורות מחו"ר הפורום
 
נערך לאחרונה:
תו מזון אינו כסף אלא שטר שניתן להשיג על ידי שווה כסף בשווי הכתוב על התו מזון.
ודינו כאדם שהזיק שטר חוב שמשלם לפי השווי של השטר כפי ששוויו בשוק ולא משלם כפי הסכום שכתוב בו, למרות שיכול להשיג על ידו את הסכום הכתוב בו (מפי דיין מובהק).
 
תו מזון אינו כסף אלא שטר שניתן להשיג על ידי שווה כסף בשווי הכתוב על התו מזון.
ודינו כאדם שהזיק שטר חוב שמשלם לפי השווי של השטר כפי ששוויו בשוק ולא משלם כפי הסכום שכתוב בו, למרות שיכול להשיג על ידו את הסכום הכתוב בו (מפי דיין מובהק).
מקור בבקשה
אותו דיין אמר את זה גם לגבי שטר חוב?
כי מסברא היה נראה לדון לא כך כיון ששטר הוא אפסרא דחוב, אבל אם גזירה היא נקבלה
אם תוכל להביא מקורות או לפחות לציין את שם הדיין זה יעזור לי מאוד
[אם תוכל לשאול את אותו דיין מניין לו זאת זה יהיה חסד עצום לי ולאחרים]
אני באמצע לכתוב על נידון שקשור לזה ואני ממש נצרך לראיות ומקורות בעניין
תודה רבה
 
חזור
חלק עליון