תוצאות חיפוש

אני לא חושב שזה משהו שאין לסמוך עליו. מרן ע"ה יודע מה הוא כותב, וגם לא חזר בו, ובודאי לא תצא תקלה מתחת ידו. כנראה זה יותר ענין שיש כמה היתרים או תשובות שיכולים ללמוד מהם דברים בצורה לא נכונה ולהוציא דברים מהקשרם וכו'. וד"ל. [כיו"ב ידוע שיש תשובות שמרן ע"ה פרסם רק בחלק ח' וחלק י', מסיבות...

דעת מרן לגבי אמירת התפילות שחיבר החמדת ימים.

מענין לענין באותו ענין:

עם כובע וחליפה?...

בעיקר הנושא הנידון לגבי מבטא הקמץ, ראה זה מצאתי. [ומעניינת פתיחת עורך "שרשים" שהמאמר נדפס ע"פ בקשת מרן זצ"ל. כנראה ראה חשיבות בהפצת הענין ובאמת הלזו]

כאן האריך בזה טובא [לא קראתי דבריו כעת. רק ראיתיו בעבר בהעברה]

אז זה כמבואר בדברי הרד"ק הנ"ל. ואם כן, הכלל הוא אם יש לתיבת "כל" מקף - מנוקדת בקמץ חטוף, אם יש הפסק - מנוקדת בחולם. ויש פעמיים יוצא מן הכלל, שקוראים בכלל בקמץ רחב. הלא כן?

א - מה שכתבת נראה כוונתך בלי מקף. ב - התוכל להביא דוגמא שבאה "כל" באמצע משפט בלי מקף? ג - מדברי הרד"ק שהבאתי למעלה נראה ש"כל עצמותי תאמרנה" הוא לבדו יוצא מן הכלל.

מה יש שם שצריך לשאול את האחים?

רש"י פרשת יתרו: פן יפרץ בם - אף על פי שהוא נקוד חטף קמ"ץ אינו זז מגזרתו, כך דרך כל תיבה שנקודתה מלאפו"ם כשהיא סמוכה במקף משתנה הנקוד לחטף קמ"ץ: רד"ק תהלים פרק לה פסוק י כל עצמותי תאמרנה. זה איננו חטוף כחבריו, אלא נקרא בקמ"ץ רחב, כמו כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ (שם יט, ז). והשאר שהם נקודים קמ"ץ...

כף החיים סימן תפט

אולי הכוונה ששנים שעשאוה וכל אחד אינו יכול לבדו אינם זכאים לקבל שכר על המצוה, כשם שלא נענשים

שמות פרק ג, ד-ה וַיַּ֥רְא יְקֹוָ֖ק כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי: זוהר - האדרא רבא כרך ג (במדבר) פרשת נשא דף קלח עמוד א בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני פסיק טעמא בגווייהו כגון (בראשית כב) אברהם אברהם (שם מ"ו)...