תוצאות חיפוש

זה מה ששאל על דרייברים שזו העבודה שלהם ויש לזה נפק"מ אם מותר לנסוע איתם כמונית?

הרב ש.ז רווח וכן בחוברת העדה החרדית העירו הערה שלא כ"כ ידועה. בטחינה של הקמח המלא ברוב המפעלים מפרידים בין חלקי הגרעין ולבסוף מערבים. (ליתר דיוק ראה בתבואת השדה המצורף בעמ' קנג). וכיוון שנפסק בש"ע (שכד סעיף ג') שאם הפריד ואח"כ עירב אינו מצטרף לשיעור. לכן כתבו שמחמת הספק יש להוסיף 15% על השיעור...

בילקו"י ארבעת המינים כתב בשם מהר"ח או"ז שיש לברך רק לאחר חצות ונראה שסבר הרב שיש בזה חשש ברכה לבטלה לשיטתו ואילו בילקו"י שבועות כתב בלשון עדינה יותר שרק נכון שלא לברך בילקו"י ארבעת המינים כתב שכתב בזה במקום אחר היכן הוא אותו מקום שכתב על זה?

את התשובה של הראשל"צ אפשר להעלות כאן בתור קובץ שנוכל להוריד אותו למחשב

מה הבעיה כאן?

יש לך את כל התשובות האלה להורדה?

מה הסיבה שסידרו את הספר בצורה כזו, הסדר של התשובות לפי מספר הגיליונות ובמפתחות כתבו לפי סדר הש"ע? יתרה מזו, כתוב עמודים אבל הם לא תואמים למספר העמודים של הספר, כלומר עמוד ס' נמצא בספר (PDF) בעמוד 84 זה מאוד מכביד למצוא את התשובה, וזה קרה בגלל שיש עמודים לכל הפתיחה והתשובות מתחילות בעמוד א' לא...

בילקוט יוסף הביא מיחוה דעת ח"ז ולא מצאתי איה מקומו מישהו יודע היכן התשובה?

יש בזה מעלה שכך ידונו החברים על הנכתב אבל מישהו צריך אח"כ לשלוח את כל ההערות למייל

תמוה שמרן כ"כ בשם פתח הדביר, ששם (רצו סק"ה) סיים שנראה לו יותר נכון לומר קודם כל עצה טובה כברכת ה' בתורה ע"ש. ובדקתי בראשונים, בסדר רב עמרם ובטור ס' רצט איתא כדברי מרן. וברי"ץ גיאת, ארחות חיים ואבודרהם הוא כפי הסידורים שלנו.

הבא"ח בעוד יוסף חי השמיט את הנוסח בהיתר ולא באיסור גם בתפילה זו ואזיל לשיטתיה, וכנראה הסידורים העתיקו ממנו אבל שאלתך היא נכונה, איך השמיט כשראה בפרי עץ חיים שכ"כ ושאר המקובלים הנ"ל?

בגמרא סנהדרין דף צד' אף על גב דאינהו לא חזו מידי - מזלייהו חזי. אמר רבינא: שמע מינה, האי מאן דמבעית, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי. מאי תקנתיה לינשוף מדוכתיה ארבעה גרמידי. אי נמי ליקרי קרית שמע. ואי קאי במקום הטנופת לימא הכי עיזא דבי טבחא שמינא מינאי. יוצא שהדרך הנכונה היא קודם כל לקפוץ ד'...

זכורני שזה היה שאלה באור השבת, כמה שחפשתי לא מצאתי אולי הרב @אברך מבני ברק ידע לענות לנו אני שואל משום שביביע אומר כתב שאסור גם לראות שו"ת יביע אומר חלק ה - יורה דעה סימן יד וכבר נתבאר שגם הרואים שלא שיתפו פעולה עם הקוסם הלזה, יש עליהם איסור.

זכור לי שבעבר הרב ללוש התיר לראות קוסם אע"פ שאסור לו לעשות זאת האם זה כתוב באחד העלונים?

אם נסכם את התשובה שהביא הרב @יצחק משען מלבד המור וקציעה שכתב שמתחת לכתפיים אינו נחשב לנשיאות כפים, כ"כ המבי"ט בקרית ספר והב"ש. הרדב"ז כתב דבעינן תרתי, לשאת את זרועותיו וגם את כפות ידיו. והעתיקוהו מהריק"ש והברכ"י מלבד זה אין דברים מפורשים בראשונים ואחרונים רק דקדוקים כאלה ואחרים גם הסכמת מרן...

לא כ"כ ברור מה דעתו לעיכובא או לא

בל"נ צריך לעיין בזה נראה שעשה עבודה טובה

במור וקציעה סימן קכח כתב על הגבהת ידי הכהנים - והיינו כנגד כתפותיהן לכל הפחות, דלמטה משעור זה תו לא חשיבא הגבהה לגמרי ופסק כמותו בפסקי תשובות אות לח - ויש לזכור כי לכל הדיעות חייבים כפות הידים להיות לכל הפחות בגובה הכתפיים, ואם הם למטה מהכתפיים לא יצא הכהן ידי חובת נשיאת כפיים וברכתו לבטלה...

השיעור כבר עלה לקול תבונה?

תודה רבה חשוב מאוד