אגב
קראתי שפעם שאלו את מרן רה''י הרב שטינמן זצל שהיום היתה אזכרתו
לגבי ספרי פלפול שאחרונים יצאו עליהם אם כן איך לומדים בישיבה ספר כך וכך
והרב ענה ספר זה אינו פלפול אלא פשט.
אני מבין שלפי רוב הפוסקים אין איסור בזה אך לפי כולם ראוי להימנע מצד ההנהגה כמו שהראשל שליט'א כ' בילקו''י כמה פעמים
שראוי להימנע כליל (וכן השיב במכתבים לאחר השיעור השבועי שציינו פה)
כגון?
הסיפור על זה ששמר את עיניו בבית הדין ניחא
אך שאמר שבזכות זה לבאבא אלעזר אני לא מכיר
מרן הראשל בא' השיעורים אמר סיבה נוספת איני זוכר מתי
שמרן כל כוונתו היתה לשם שמים
הסוד שהתפרסם
כתוב בספר אבירי בבל (שע"ח - שעט): סיפר רבי צמח מאזוז שליט״א: "בשנת תשנ״ד הגיע הבבא אלעזר זיע״א למעונו שכל רבינו. תוך כדי שאל רבי אלעזר את רבינו: "כבודו יאמר לי במה זכה של הבנים שלו תלמידי חכמים צדיקים ומזכי רבים? תמורת מה זכה כבודו לכך?" התחמק רבינו עם בבא אלעזר רבינו וענה לו: "ה׳...
למי יש דוגמאות נוספות במה נחלקו רבני דורנו בדעת מרן הרב עובדיה במה שכתב בספריו [לא מה אמר אם שהכל או אדמה וכו']
כגון לגבי ברכות השחר שהלכ''ב כתב שדעת מרן אביו עד השקיעה וגם נראה שכן הבין הילקוי
לעומת משנב מאורות סי' נב שכ' הבנתם ביחו''ד ח''ד סי' ד
שזמנם כל היום אף בלילה למי שלא בירך.