תוצאות חיפוש

במכתב של מרן זיע"א כתוב בזה"ל [עיין לעיל הלשון וקחנו משם] "שצריך לכסות את ראשן בשעה שמתפללות, ובשעה שמזכירות את השם". וא"כ- גם בברכות הנהנין הן מזכירות את השם, ויש כאן שני פרטים, גם בשעה שמתפללות וגם בשעה שמזכירות שם ה' אגב- מה שציטטת [לפחות בתפלה וברהמ"ז] זה הלשון של ברכת ה' [שציין בקובץ...

אם הנושא הוא בגלל שמזכירים שם ה' בברכה א"כ זה צריך להיות תקף בכל הזכרת ה', גם בברכות הנהנין, ולא ידוע ומצוי שמברכות ברכות הנהנין עם כיסוי

כנראה לא קראת הציטוט של מרן זיע"א שהובא לעיל לפי מה שכתב מרן בענף עץ אבות לא קשור להצגה ומחזה וכד' אלא סה"כ לא התאים לאשתו חסידותו ופרישותו של רבי משולם

עדיין יש חילוק כי אתה התמקדת ספיציפי בכהנא, ובש"ס ואני בכלליות על ממשלת השמד והזדון מול ממשלת הימין והחרדים

בסרטון מופיע שבשנת 2022 קיבלה העמותה סכום עצום של כ- 400000 ש"ח ומשנת 2023 לא קיבלו כלום. מאוד זר לי ומוזר בעיני- שבשנת 2022 מי ששלט בממשלה זה היה ממשלת הזדון או ממשלת השמד [ככל הכינויים שהיו], ודווקא הם הקצו סכום כזה. ואילו- בשנת 2023 כבר הושבעה ממשלת החרדים והימין [וימינם ימין שקר] ממשלת הגוש...

הנושא כאן היה בגירסא של מרן זיע"א, ולא כללית הגירסא של הסיפור

וז"ל מרן זיע"א בענף עץ אבות עמ' טז- בחלק הרלוונטי לנושא הגאון האמתי רבי משולם איגרא למרות ימי עוניו ומרודו היה שקדן עצום בתורה ותהלתו מלאה הארץ, והגביר העשיר רבי שמואל ביק נתן עיניו בו לקחת אותו חתן לבתו היחידה. אולם חסידותו ופרישותו של רבי משולם לא מצאה חן בעיני אשתו בתו של עשיר ושוע, ומפונקת...

אם יורשה להעיר למעיינים והת"ח מה שכתוב בשבלי הלקט הוא אינו להלכה. ואבאר הדברים. יש שני טעמים בראשונים בסוגייא זו מה האיסור לרסק השלג והברד, א'- מטעם מוליד ובורא המים דהוי סרך מלאכה, ב'- מטעם גזירת סחיטה. והשבלי הלקט ס"ל- דהוא מטעם סחיטת פירות, ולכן לשיטתו דזה הטעם האיסור, לכן ס"ל לחלק בין אם היה...

תשמע את שירת החזן מדורות עברו חגולי שמואל דרזי, ואת החזן שלמה מועלם ועד אחריהם בקודש דוד חלבי ז"ל ותגיד לי אתה מה זה דיוק ומה זה מקורי

כל אלה אבי אבות המשנים מהמקור, ובצדק תשמע את דוד מנחם בנושא זה שאמרתי לך על עיראקים שאוהבים עצוב, ואצלם ת"ב זה הכי משמח ותרווה נחת יהודה פתייה משנה המון מהמקורי גם בקצב וגם במהירות, מחדש את השיר לאופי עדכני

הדע עקא היה אם היו שרים כמו המקורי בד"כ הבבלי המקורי הוא כבד ובלתי ניתן לריקוד וכן ידוע אצל הבבלים אין שמחה כעצוב, הכל בעצב, אתה יכול להגיע לחופה, ולשמוע כמו קינות ת"ב. לכן הרב יעקב הלל שינה [ולא רק בפיוט הזה] והוסיף לזה קצת תבלינים שיהיה אפשר לזוז [ולא ברוורס], ולפזז

עוד אי דיוק יש כאן שאמר שנכנסה אליו זקנה בת 90 ולפי הנתונים שמרן שליט"א זה היה הרבה מלפני 20 שנה שהיה עוד מקבל בלשכה ביום ששי הכי הרבה היתה בת 70 ולא 90

מוצג לך מילות הפיוט

כנ"ל כמים פנים לפנים כן לב אדם לאדם ע"ז נאמר "זה הדדי"

הפוך רק חזקת את דברי שעד עתה [מה שהועלה בהתחלה] זה לא היה קשור ולאחר תלונתי, תוקן העניין והעלת מה שכן קשור יהי לך אשר יהי

חלילה לדלג סה"כ בשביל הקוראים, שיבינו מה הנושא בכל דבר, שלא יהיה ערבוב דברים

עדיין אתה מביא דברים לא קשורים הנושא כאן בדעת מרן זיע"א שיש עדויות סותרות בעניין, א"כ מה הקשר מה כתוב בספר של הרב נקי העדויות שהביאו כאן, זה לא היה שכור לשבוע אלא ליומו

איני יודע מה חידשת כאן [ממה שהבאת מספר "בית חתנים"] ידוע דעת מרן זיע"א שלא מברכים כשזה לא בבית החתן אלא שהנושא כאן הוא במקום שכור כשבת חתן או שבע ברכות באולם. ומה ראית במה שהבאת כאן שהוא קשור לנושא

כפי שכתבת כאן, ישנן עדויות סותרות בעניין זה כפי שהעידו נכדי מרן זיע"א, הובאו בספר שש משזר [לר' שניאור זלמן רווח] ח"ב עמ' של"ג ואביא את הציטוט

כוונתו, לברכת "אשר ברא", כפי שיעויין בספרים שציין להם [שפע ברכות וקובץ בית הלל],