תוצאות חיפוש

לא מצאתי פורום על נ״ך ואקווה שכאן הוא מקומו הראוי. א) יהושע פרק א פסוק ז רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽך רש״י תשכיל - תצליח...

שדי חמד ועוד

כל המפרשים תמהו על זה

דברים פרק ד פסוק ט רש''י: לא אוכל לבדי וגו' . אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל כו׳, אלא כך אמר שלמה אין דיני אומה זו כדיני שאר האמות, שאם דן והרג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל אין בכך כלום, אני אם חיבתי ממון שלא כדין, נפשות אני נתבע, שנאמר (משלי כב, כג) וקבע את קבעיהם נפש. יש לעיין מדוע נקט...

ב"ב דף לט:-מ. אמר רב נחמן מחאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו מודעא בפני שנים ואין צריך לומר כתובו הודאה בפני שנים וצריך לומר כתובו קנין בפני שנים ואינו צריך לומר כתובו וקיום שטרות בשלשה (סימן ממה"ק) ויש להעיר, א) לכאורה הודאה חלוק מן השאר דצריך לומר כתובו וא"כ מדוע נקט לה באמצע הני דאין...

איזה אתר ?

פרשת השבוע בענין גואל הדם - רשב״ם בבא בתרא לח: כאן בבורח מחמת מרדין - מחמת רציחת נפשות ירא למחות פן יודע מקום תחנותו וירדוף גואל הדם אחריו כי יחם לבבו והשיגו והרגו כו׳ ואגב יש לעיין מדוע פירש דמיירי בגואל הדם ולא כשברח מאימת המלך שרוצה להרגו. ובפרט יש לעיין אם שייך גואל הדם בזמן הזה וצ״ע.

דף כז. ת"ש ר"ע אומר קרקע כל שהוא חייב בפאה ובבכורים וכותבין עליו פרוזבול ונקנין עמה נכסים שאין להם אחריות כו׳ עיין רש״י בד״ה פרזובול ובד״ה ונקנין שהאריך לבאר. וקשה, מדוע האריך לפרש שלא כדרכו, ועוד קשה מדוע לא פירש כלום על פאה וביכורים.

בבא בתרא דף כד. רש״י ד״ה מההיא דקרא - לענין יוחסין ובגיטין כו׳ לכאורה צ״ל וגיטין ואות ב׳ מיותר. אגב יש לעיין מי הוסיף [עי״ש] בתו״ד רש״י ז״ל ומה הכוונה בזה.

דף כ. רש״י ד״ה ה"ג והא עשבים חזו לבהמתו וסופו ליטלן ואפ"ה כל כמה דאיתנהו התם ממעטי ״ותיובתא״ דשמואל ובד״ה כיון דקשו לכותל שמחלידין אותו כדאמרי' במתני' שקיל להו ואפ"ה ממעט ״וקשה״ לשמואל יש לעיין בשינוי הלשון. ועיין רש״י לעיל דף יט: ד״ה הא חזו - לאכילה כולהו הנך ״תיובתא״ דשמואל דאמר מידי...

דף טז: רש״י ד״ה ושט את הבכורה - וביזה את העבודה שהיתה בבכורות שט תרגום של בזיון מדוע הקילתני (שמואל ב יט) תרגום יונתן אשטתני לכאורה תמוה מדוע ממרחק תביא לחמו ולא ציין לתרגום אונקלוס על הפסוק ויבז עשו את הבכורה - ושט עשו בכורתא וכ״ה המלא הרועים ור״מ שטראשון וצ״ע

דף טו: רש״י ד״ה אליהוא - על כרחך מדייחסיה קרא בשמו [ושם אביו] ושם משפחתו ישראל הוה כו׳ לכאורה תמוה שהרי מבואר ביבמות ס״ב שנכרי אית ליה חייס ומה כוונת רש״י וצ״ע.

בבא בתרא טו. חזקיה וסיעתו כתבו (ימש"ק סימן) ישעיה, משלי, שיר השירים, וקהלת. אנשי כנסת הגדולה כתבו (קנד"ג סימן) יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר. לכאורה הסימן אצל אנשי כנסת גדולה ק״ק והכי הול״ל ישד״ם סימן וכדומה

דף יד. רב הונא כתב שבעין ספרי דאורייתא ולא איתרמי ליה אלא חד רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכיה דעיגלי ואיתרמי ליה יהבו ביה רבנן עינייהו ונח נפשיה ועיין רש״י בד״ה ולא איתרמי ליה -ארכו כהקיפו. ואח״כ בד״ה איתרמי ליה - ארכו כהקיפו. ק״ק מדוע חזר רש״י וכפל פירושו אצל איתרמי ליה [ואגב עיין שו״ת מהר״ם...

ברוך שכוונת להחתם סופר ז״ל

גם שם יש לעיין מדוע האריך ״לא לבן ולא שחור״ ועיין

מה היה חסר אם לא היה כתב כן

ד: הוצא אמר רב נחמן סינופי יריכי מלבר וניעבד מלגיו עביד נמי חבריה מלבר ואמר דידי ודידיה הוא אי הכי השתא נמי גייז ״ושדי ליה״ יש לעיין מדוע דוקא אצל הוצא נקט הגמרא ושדי ליה וצע"ק

דף ד. רש״י ד״ה שישא - שיש ירוק שקורין ביי"ש ומרמרא - שיש לבן כוחלא - שיש ״צבוע כעין״ כחול לכאורה משמע מרש״י דליכא מציאות של שיש כחול רק צובעים אותו כחול.

בבא בתרא ב: ת"ש כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר ש"מ היזק ראיה שמיה היזק ״הזיקא דרבים שאני ודיחיד לא״ ת"ש אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד' אמות כו׳ לכאורה ״ודיחיד לא״ כפל לשון הוא ומיותר, ואפשר ״ודיחיד לא״ הוא חלק של השאלה הבא וכוונת הגמרא ודיחיד לא, בתמיה, ת״ש כו׳ ועיין בזה.