תוצאות חיפוש

אחרי שכתב "שצריך להתחנן" כתב "איך" מתחננים

יישר כח גדול! לא ידעתי מדברי מרן זצ"ל בחזו"ע אבילות. ובאמת נראה ששם הבין כפשוטו של מקרא, שגיהוץ היינו להחלקת הקמטים בלבד. וא"כ הוא צע"ג כמו שכתבת. אבל יותר נראה האמת, שבזמן כותבו את חזו"ע ת"ב לא סבר כן אלא ידע שאין שום קשר בין גיהוץ שדיברו בו לגיהוץ שלנו וכמבואר בגאונים ובראשונים. וכמו שהבאתי גם...

מרן זצ"ל בס' חזו"ע (ד' תעניות דיני כיבוס בגדים ה"ו עמו' רלח) כתב להתיר לגהץ במגהץ חם בשבוע שחל בו ת"ב חולצה שלבש אותה קודם לכן ואינה מכובסת, ורוצה רק לפשט את קמטיה. ולא הביא מקור להיתר זה, רק כ' לעיין בשו"ת בית דוד סי' רצט ובמשנ"ב סי' תקמא סק"ט וכפה"ח שם ס"ק יב. ורבים תמהו ע"ז מהלכה מפורשת...

אכן. באמת דיברתי על גרעיני חמניות וחיטה ושעורה ושבולת שועל המעורבים שם

לפי זה יש לעורר שכל מי שיש לו סוג כל שהו של ציפור בביתו כגון תוכי כנרים וכדו' ונותן להם תערובת גרעינים וזרעונים חייב לעשר. ובפרט שאיני יודע כלל האם התערובת הזו נזרעה במיוחד לצורך בעלי חיים דוקא, דשמא נזרעה לאדם ורק חלק ממנה לוקחים בשביל בעלי החיים.

תודה רבה!!! מדהים ומחכים ומצער גם יחד. והלואי שיתקנו כולם כאחד את השיבוש הנורא הזה. כמו שתיקנו שיבושים קלים ופחותי ערך הרבה יותר מהנ"ל

לענ"ד פשיטא שמצטרף, שהרי תפילת הדרך נתקנה למי "שהולך ברגליו" שיעור פרסה. והליכה ברגליים הרי היא איטית מאוד יותר מנסיעה בגי'פ. ונראה שלגבי "פקק תנועה" אין מחשיבים רק מתי שעוצרים לגמרי בלי לנוע כלל, אבל כשנוסעים לאט פשיטא דמקרי הולכי דרכים שמצטרף לשיעור.

לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א שלום רב! נסתפקתי לדוגמא בשוטף פרי לאכילה. האם כדאי שינגב אותו וכך לא נכנס לספק האם צריך ליטול ידיו לטיבולו במשקה, אלא שאז מפסיד מצוה לרוב הפוסקים שמחייבים נטילה. או שמא עדיף שיטול ידיו כדי לקיים את מצוות נטילת ידיים לרוב הפוסקים, אלא שאז לא יוכל לברך מחמת סב"ל. וידוע...

ראה בקצרה חזו"ע שבת ח"ה עמו' קעז ובחלק ו' עמו' קו.

במחילה, הציטוט הנ"ל טעות הוא. וגם אין אנו צריכים לתורה שבעל פה בנידון זה, דאדרבא בחזו"ע ברכות שם סוף עמוד תקי בין התיבות מחשבות בעצה (סימן ד) לתיבות וראוי לחוש לדברי האחרונים הנ"ל שסב"ל וכו' (שזו היא העתקה של שו"ת יחוה דעת) השמיט את התיבות וראוי לחוש לדברי האחרונים הנ"ל, שספק ברכות להקל. וטוב...

בית יוסף סי' קמא הלכה ב (וציין זאת גם בבדק הבית סי' קא) בשם הזוהר הק' ויקהל דף רב ע"א וז"ל כל אינון דמצלאן צלותהון בלחישו ברעותא דלבא דלא אשתמע ההוא צלותא לאחרא, האי צלותא סלקא וצייתין לה כל אינון דאקרון מארי דאודנין ואי ההיא צלותא אשתמע לאודנין דבר נש לית מאן דציית לה לעילא ולא צייתין לה אחרנין...

כיהודה ועוד לקרא, ראוי להביא דבריו המתוקים של הרב פלא יועץ (ערך בית המדרש) העניין זה וז"ל: אמנם צריך שיהא הלימוד כדת וכהלכה שיהיו מנעימים זה לזה בהלכה ולא חובלים זה את זה בהלכה ולא יאמר קבלו דעתי. ולא יהא תוקע עצמו לדבר הלכה, אלא כל אחד יאמר דעתו פעם א' אם קבלו קבלו ואם לא קבלו מאי איכפת לו. ולא...

על זה נאמר "הבוחר יבחר"

בחזון עובדיה שבת ח"ה (הל' מתקן מנא הל' ה עמו' שמב) כתב שאם ניפחו כר של גומי פעם אחת לפני שבת, ויצא האויר, מותר לנפחו שוב, ע"כ. ומשמע מדבריו שבפעם הראשונה אסור. אולם בחזו"ע שבת ח"ג (דיני חולה שאין ב"ס הל' ו עמו' שע) שם האריך יותר, ומשמע שמעיקר הדין יש להקל אפילו בפעם הראשונה. ולפי הבנתי הענייה...

ידידי היקר, ישנם דברים שאינן צריכים "מקור" כי הם דבר פשוט ומושכל, ואין צורך לחזור ולבאר כל פעם ופעם שהשמן שבכל הש"ס ובכל ההלכות שבשו"ע הם "שמן זית" (ונדרים הוא "יוצא דופן" משום שהולכים אחר לשון בני אדם, שדנים בכל מקום כיצד קוראים לשמן סתם, וכאמור. ואינו נוגע ופוגע לדברי חז"ל בשאר מקומות כשהזכירו...

במחילה. נראה לענ"ד שמקור הרב כף החיים הוא ממושכל פשוט בכל הש"ס בדברי חז"ל, שסתם שמן הוא שמן זית, ולכן גם לא הביא מקור לדבריו. וגם לא ראה שום צורך להביא מקור כי זה דבר פשוט לכל הרגיל בדברי חז"ל. ובוודאי שהמקור אינו מדין נדרים, וכמו שכתבתי לעיל, משום שבנדרים הוא על פי "לשון בני אדם" ואינו מגלה כלל...

הנה לך תשובת רבינו זצ"ל שם

עי' באורך בשו"ת יביע אומר ח"ד חלק אבן העזר סי' א

נראה לענ"ד שאין ראיה מהגמ' נדרים הנ"ל, שהרי ידוע הכלל "בנדרים הלך אחר לשון בני האדם" ולכן הנודר בבבל משמן, אסור בשמן שומשמין, כי כן היה לשון בני האדם שם, וממילא תולין שנדר גם מזה. אבל בלשון חכמים כמדומני שסתם שמן הוא רק שמן זית בלבד, וכדברי הרב כף החיים. ואם הייתה כוונתם גם על שמן אחר היה להם...

מצורף בזה תשובה שכתבתי בס"ד על נידון זה ובה נתבאר שאין להגביה ב' ספרים יחד לכו"ע ביום שמוציאים שני ס"ת האם ראוי להגביה את שניהם יחד או שיש להגביה רק את הס"ת הראשון בלבד או שמא להגביהם בזה אחר זה. דין זה יש ללמוד מדברי הפוסקים לגבי הוצאת ב' ספרי תורה מהארון לבימה. דהנה כ' הרמב"ם (תפילה יג, טו)...