תוצאות חיפוש

גא"מ

כנראה שאתה אוחז שדרך הפסיקה היא לפזר רמזים כדי שללומד יהיה מקום לטעות או לבנות בניינים ללא יסודות וכד'.. רבותינו לא לימדונו ככה. מה שכתוב כתוב, וזה מה שאמרנו. ומה שלא כתוב אלא רמוז (ואפילו לא זה..), זה מה שכבודו אמר. ואם בכל זאת תרצה לעקם את הפשט זכותך לחשוב כך ולהישאר במסקנתך. ייש"כ. מועדים לשמחה.

חבל שדווקא מסוף דברינו התעלמתם, שזו בעצם הראיה המפורשת האמיתית שמערערת את כל הבניין שכבודו בנה, אחהמ"ר. רשמתי לעיל את העמוד ואמרתי שבסוף התשובה כתב לעיין במקור שכבודו הביא משם ראיה, אך מ"ע"ש" לא פוסקים הלכות.

פשיטא שזה צירוף, ולכן סיים "ודו"ק". ולגבי הסיר, מרן זצ"ל העתיק את השש"כ, והדין של הסיר הרבה יותר קל כיוון שאין פה שום ניקוי והכנה של הכלי אלא רק מניעת הדבקות של המאכל, ודו"ק. ולכן מובן למה מרן זצ"ל כתב עצה לרוצה להחמיר על עצמו.. ומה לעשות שאעפ"כ בילקו"י אסר גם שטיפה תחת הברז? בדעתו של הרב...

קודם כל יש....יש את הצירוף של הואיל ומקלעי אורחים בשם שו"ת אבן ישראל שסיים איתו. הליכו"ע מפורש לחלוטין, ועיין לעיל לגבי עניין העורכים (אינה טענה כלל), ואם נפשך להכריח כן כדי לא לייצר סתירה בין חזו"ע להליכו"ע- כבודו מוזמן ליישב, אך הדברים בהליכו"ע מפורשים, וגם בילקו"י למעשה אסר אפילו שטיפה תחת...

ייש"כ, וכמובן שהכללים ידועים וגם הראשל"צ שליט"א כתב בתחילה שלא מסתבר לאסור משום עובדין דחול משום כללים אלו, ולכן כתב בתחילה שנראה שדעת מרן זצ"ל לאסור הוא משום כיבוס (המקורות כתבנו לעיל). אלא שבהליכו"ע גילה לנו מרן ע"ה את הטעם לאיסור, למרות הכללים הידועים, וחזינן שהחמיר למרות הכל, וגם במקור...

א. בסדר הדברים כבודו שכח לציין את מ"ש בילקו"י ח"ד - שכן שייך כיבוס ולא עובדין דחול. ורק אחרי שיצא לאור הליכו"ע , כתב בילקו"י שלא שייך כיבוס. ב. כבודו דימה יפה בין הדין של שטיפת גביע היין להכא (כמדומה שלזה התכוונתם), אך למיטב זכרוני הרב צירף שם עוד סניפים להקל, מה גם שמסתימות הדברים של הרב ע"ה...

עכשיו ראיתי את העריכה, אך לפמ"ש לעיל- אחז גם אחז, וכ"כ הילקו"י בתחילה, ונראה שחזר בו בקיצור שו"ע מההבנה הראשונית בדברי מרן זצ"ל כיון שבהמשך גילה דעתו להדיא. וייש"כ לכבודו שהראה לנו מ"ש הראשל"צ בקיצור שו"ע, לא עיינו שם.

בהליכו"ע למטה לא התייחס כלל לגבי שטיפת המברשת. ושו"ר שהגר"י לוי נמשך אחרי מ"ש הראשל"צ שליט"א בילקו"י ח"ד עמ' עה' הערה כז' שנראה שמה שהחמיר מרן זצ"ל בשטיפת המברשת היא משום כיבוס, אך בהליכו"ע הדברים מפורשים, ולגבי מה ששלחתם לעיין- אכן עיינו וקשה להלום דברים אלו, שספר כזה חשוב יחשב כמשובש, ועוד...

אחהמ"ר מכת"ר של הרב הגאון הגר"י לוי, אך בהליכו"ע ח"ד עמ' ר' מפורש כתב הרב בזה"ל: "אך יש להיזהר שלא לרחוץ המברשת אחר השימוש בה, אלא אם כן יש בדעתו להשתמש בה עוד באותה השבת". דלא כמ"ש כת"ר, ופשוט דמשום הכנה אתי עלה מרן זיע"א.

ייש"כ גדול, זכינו לכוון לדעתו הרמה. אך לכאורה גם בברכת המזון הוא שינוי בנוסח הברכה, לכן הסתפקנו. ואולי יש לחלק.

בילקו"י כרך ב' פסח בעמ' רעו' ד"ה עוד כתב, הביא דברי השלמי מועד שהגרש"ז היה מקפיד לא לפתוח מקום שנמכר לגוי ואפילו כדי לקחת דברים שלא נמכרו כיון שהופך את המכירה ללעג, וכתב עליו הראשל"צ שליט"א: "וצ"ע בזה, בפרט כאשר נכנס לשם באופן חד פעמי. וראיתי בשם כמה גדולים שהקילו בזה באופן חד פעמי". נראה להדיא...

והאם יש לכך התייחסות להדיא של הראשל"צ שליט"א

בחזו"ע פסח עמ' רכו' כתב הרב ע"ה (עפ,י הגו"ר ועוד) שאדם שהגיע לברכת מודים והסתפק אם כשסיים יעלה ויבוא המשיך לומר והשיאנו, וחתם כהוגן, או שמא אחרי יעלה ויבוא חתם בברכת רצה כמו שחותמים בחוה"מ וראש חודש. ופסק מרן זיע"א שחוזר מספק ול"א אמרינן סב"ל (וגם בחזוע יו"ט עמ' פח' כתב כן) ואפילו אם סיים...

ייש"כ, והוא אפילו יותר חמור מיונקרס כיון שביונקרס נאגרים מים חמים שמוכנים ליציאה לברז.

אם אכן היא מוגדרת כמוקצה מחמת חסרון כיס, כבודו צודק. אך איפה ראינו שכתוב להדיא בחזו"ע (אני מדגיש דווקא שם, כיון שאצל פסוקים אחרים ראינו) שדינה כמוקצה מחמת חסרון כיס? אדרבא, יותר נראה שהרב ע"ה מגדיר אותה כמוקצה שמלאכתו לאיסור (שו"ר שכן הגדיר זאת הראשל"צ שליט"א בילקו"י שבת החדש בדיני מוקצה עמ'...

השנה חוזרת ונשנית השאלה האם מותר בפסח שחל במוצ"ש להתקלח במים שמתחממים ע"י דוד גז, שלכאורה ישנן שתי בעיות מרכזיות: א. פתיחת הברז על המים החמים גורמת מיידית להדלקת להבות מסביב לצינור המים, והוא פס"ר דניח"ל ודאי, ואינו דומה כלל להיתר של דוד שמש דהתם יש לו מים חמים לפניו כרגע ואין לו עניין במים...

לגבי הנשים: כ"כ הב"י (סימן שנט' סעיף ב') בשם הזוהר: "ובספר הזוהר פרשת ויקהל (דף קצ"ו ע"א) כתוב שיש למנוע לנשים מלצאת לבית הקברות, מפני שאם יוצאות גורמות רעה לעולם, וכן ראוי למנען". ויותר מפורש באגרת הגר"א (כיוון שיש טוענים שבזוהר מיירי דווקא בהלוויה, למרות שבפשטות אין סברא לחלק): "ותשמור שלא תלך...

אע"פ שלא נבלעה בפועל? אשמח למקור לחידוש הנ"ל.

קביעות עיתים לתורה סימן קנה', סימן רלח', יו"ד סימן רמו'