מישהו יכול להעלות מהספר אבי בעזרי של הרב יצחק לוי מש"כ בעניין צחצוח שיניים בשבת ושטיפת המברשת לאחר הצחצוח
אולם לאחר הצחצוח אין לנקות את המברשת. ואפילו אם בדעתו לחזור ולצחצח שינים בשבת, שאין כאן חשש מצד מכין משבת לחול, הדבר אסור מצד כיבוס, שהרי הוא מכבס בזה את המברשת המלוכלכת (שו"ת יביע אומר ח"ד חאו"ח סי' ל אות כ.
יישר כח, ובפרט שאחר המחילה גם לא מובן איזה כיבוס יש מברשת שיניים הסיבים הם מגומי או פלסטיק ואם איתא שיש בזה כיבוס היה אסור לשטוף מזלג חד פעמי גם כן..אחהמ"ר מכת"ר של הרב הגאון הגר"י לוי, אך בהליכו"ע ח"ד עמ' ר' מפורש כתב הרב בזה"ל: "אך יש להיזהר שלא לרחוץ המברשת אחר השימוש בה, אלא אם כן יש בדעתו להשתמש בה עוד באותה השבת". דלא כמ"ש כת"ר, ופשוט דמשום הכנה אתי עלה מרן זיע"א.
בהליכו"ע בהלכות למטה לא חילק כן. ועיין כאן.אחהמ"ר מכת"ר של הרב הגאון הגר"י לוי, אך בהליכו"ע ח"ד עמ' ר' מפורש כתב הרב בזה"ל: "אך יש להיזהר שלא לרחוץ המברשת אחר השימוש בה, אלא אם כן יש בדעתו להשתמש בה עוד באותה השבת". דלא כמ"ש כת"ר, ופשוט דמשום הכנה אתי עלה מרן זיע"א.
בהליכו"ע למטה לא התייחס כלל לגבי שטיפת המברשת. ושו"ר שהגר"י לוי נמשך אחרי מ"ש הראשל"צ שליט"א בילקו"י ח"ד עמ' עה' הערה כז' שנראה שמה שהחמיר מרן זצ"ל בשטיפת המברשת היא משום כיבוס, אך בהליכו"ע הדברים מפורשים, ולגבי מה ששלחתם לעיין- אכן עיינו וקשה להלום דברים אלו, שספר כזה חשוב יחשב כמשובש, ועוד תחת ידו של מו"ר ועט"ר? מחילה אך קשה מאוד לומר כן. וכבר חזינן מאי דהוה עם ההלכה הידועה בחזו"ע בקיצור ההלכות שכתוב ליטול ידיים עם ברכה לפהב"כ, ואילו בגוף ההלכה לא כתב כן הרב ע"ה, ונאמר בזמנו שהעורך טעה, ולאחמ"כ זכינו לאורו של יבי"א חי"א ששם פסק הרב סב"ל, ושוב זכינו לאורו של ספרו הנפלא ביותר של הראשל"צ שליט"א על ברכות, ושם פסק שאפשר לברך על נט"י לפהב"כ, והביא בביאורים את מש"כ מרן זיע"א ביבי"א, ואעפ"כ פסק כן להלכה, ושמחנו מאוד שהדברים התיישבו בסוף עם מש"כ בחזו"ע בקיצור ההלכות. לכן טענות מעין אלו אין להם סוף ואין דרך להתמודד איתם, אלא רק להאמין ולהפנים שעל מרן זיע"א אור העולם נאמר : "ורגלי חסידיו ישמור", וודאי שלא תצא שום תקלה תחת ידו בדברים מעין אלו, וכל הטענות מסביב לא יערערו את מה שאמר הרב בעצמו בכתובים ובלווין, ששום הלכה לא נכתבה בלי אישורו. והכי מסתברא.בהליכו"ע בהלכות למטה לא חילק כן. ועיין כאן.
עכשיו ראיתי את העריכה, אך לפמ"ש לעיל- אחז גם אחז, וכ"כ הילקו"י בתחילה, ונראה שחזר בו בקיצור שו"ע מההבנה הראשונית בדברי מרן זצ"ל כיון שבהמשך גילה דעתו להדיא. וייש"כ לכבודו שהראה לנו מ"ש הראשל"צ בקיצור שו"ע, לא עיינו שם.בהליכו"ע בהלכות למטה לא חילק כן. ועיין כאן.
ואמנם בילקו"י קיצור ש"ע סי' שכ"ו סעיף ט"ו כתב: "אלא אם כן יש בדעתו להשתמש בה עוד באותה שבת. [כ"כ בהליכות עולם ב' עמ' ר'. ואע"פ שביבי"א ח"ד (סי' ל אות יט, כ) כתב לאסור משום כיבוס, י"ל דהיינו שמשפשף המברשת להסיר הלכלוך, והכא איירי שמעמידה תחת הברז בלבד, דהוי כשופך מים ע"ג מנעל של עור]".
מסתבר שהרב יצחק לוי לא אחז את החילוק שחילק בילקו"י הנ"ל, ולכן תפס כפשטות מה שנכתב ביבי"א, כיון שסו"ס קצת היה דחוק לו להעמיד את הלשון "יש להזהר שלא לרחוץ המברשת אחר כלותו לשפשף בה שיניו" שמדובר שרוחץ בשפשוף ולא בהרטבה.
א. בסדר הדברים כבודו שכח לציין את מ"ש בילקו"י ח"ד - שכן שייך כיבוס ולא עובדין דחול. ורק אחרי שיצא לאור הליכו"ע , כתב בילקו"י שלא שייך כיבוס.סדר הדברים בדעת מרן זצוק"ל.
בתחילה ביבי"א ח"ד - מפשטות הדברים שם משמע שאוסר לשטוף אחר השימוש משום כיבוס. (ולא הזכיר "מכין משבת לחול")
אחר כך בהליכות עולם (למעלה) - כתב לאסור רק משום מכין משבת לחול ולא משום כיבוס. (וכמו שביאר בילקו"י שלא שייך הכא כיבוס)
אולם כל מה שמרן זצוק"ל אסר לשטוף את המברשת זה רק שמדיח אותה בידיו אבל אם מחזיק את המברשת בידיים והזרם של המים פשוט שוטף את המברשת אין בכך בעיה של מכין משבת לחול.
וכמובא להדיא בחזון עובדיה שבת ח"ו (עמ' קב) "ששטיפת מים בעלמא ללא שפשוף ביד אינה בכלל ההדחה שהחמירו בה משום טורח".
ייש"כ, וכמובן שהכללים ידועים וגם הראשל"צ שליט"א כתב בתחילה שלא מסתבר לאסור משום עובדין דחול משום כללים אלו, ולכן כתב בתחילה שנראה שדעת מרן זצ"ל לאסור הוא משום כיבוס (המקורות כתבנו לעיל). אלא שבהליכו"ע גילה לנו מרן ע"ה את הטעם לאיסור, למרות הכללים הידועים, וחזינן שהחמיר למרות הכל, וגם במקור שכבודו ציין- בעמ' קעז' כותב הראשל"צ שליט"א את כל המהלך ומסיים: "אלא שבהליכו"ע ח"ד וכו' ועפ"ז כתבו בקיצושו"ע ויזהר שלא לרחוץ וכו' מצד עובדין דחול" וסיים לעיין בחזו"ע ח"ו עמ' ק'-קד' שהביא לפנינו הרב @אור יעקב . רואים שגם בילקו"י למעשה לא היקל, שהרי סיים עם דברי הרב בהליכו"ע ועם דברי עצמו בקיצושו"ע.בילקו"י החדש (סי' ש"ב כמדומה) היקל לשטוף לאחר השימוש.
וכן מסתבר לפי הכללים שלימדונו רבותינו א, זו פעולה קלה מאוד ועוד אינה ניכרת שעושה אותה לצורך חול ועוד שאינו יכול לעשותה לאחר השבת. (וא"ת שיניחנה בתוך כוס עם מים, היא גופא ג"כ מעשה הכנה ומאותו טעם שזה מותר גם שטיפתה תהיה מותרת).
אין שם שום צירופים וזה העיקר שכיון שאינו עושה מעשה בידיים מותר. ולכן התיר שם גם לשפוך מים לסיר למנוע דיבוק בדפנות הסיר.אך למיטב זכרוני הרב צירף שם עוד סניפים להקל,
יבוא המפורש (בחזו"ע) ויגלה על הסתום. (בהליכות עולם).מה גם שמסתימות הדברים של הרב ע"ה בהליכו"ע נראה שאין חילוק, והיה צריך לציין חילוק חשוב זה, אם היה כזה.
למה קשה אחרי שיש לך חזון עובדיה מפורש, ובמיוחד שכך הסברא נותנת?אך לענ"ד קשה להעמיד חילוק זה בדברי מרן זצ"ל.
לכאו' צ"ל "ביביע אומר", והיינו כמו שפירש זאת בילקו"י בקיצור ש"ע.ועוד אפשר כמו שפרשתי שבהליכות עולם נקט שמשפשף המברשת בידיו ולכן אסר.
היינו הך. ביביע אומר (כמו שפירש מרן שליט"א) ובהליכות עולם נקט שמשפשף בידיו. אבל רק להעמיד המברשת תחת הזרם שרי כמו שכתב בחזו"ע.לכאו' צ"ל "ביביע אומר", והיינו כמו שפירש זאת בילקו"י בקיצור ש"ע.
קודם כל יש....יש את הצירוף של הואיל ומקלעי אורחים בשם שו"ת אבן ישראל שסיים איתו.אין שם שום צירופים
הליכו"ע מפורש לחלוטין, ועיין לעיל לגבי עניין העורכים (אינה טענה כלל), ואם נפשך להכריח כן כדי לא לייצר סתירה בין חזו"ע להליכו"ע- כבודו מוזמן ליישב, אך הדברים בהליכו"ע מפורשים, וגם בילקו"י למעשה אסר אפילו שטיפה תחת הברז רק כתב שמשום כיבוס מותר כיון שהוא כמו שופך מים על מנעל, אבל עדיין אסור משום הכנה.יבוא המפורש (בחזו"ע) ויגלה על הסתום. (בהליכות עולם).
כיון שזו אוקימתא גדולה מידי בדברי הרב ע"ה, והיה לרב לציין כזה דבר מהותי. ושוב, אע"פ שבסברא כבודו צודק, אך בדברי הרב ע"ה א"א לומר כן.למה קשה אחרי שיש לך חזון עובדיה מפורש, ובמיוחד שכך הסברא נותנת?
זה שמרן הביא את דבריו לא אומר שמצרף אותו להיתר...קודם כל יש....יש את הצירוף של הואיל ומקלעי אורחים בשם שו"ת אבן ישראל שסיים איתו.
בהליכות עולם לא דיבר היכא שלא משפשף בידיו.ואם נפשך להכריח כן כדי לא לייצר סתירה בין חזו"ע להליכו"ע- כבודו מוזמן ליישב, אך הדברים בהליכו"ע מפורשים,
ההלכה וודאי שמותר כמו שכתב בחזון עובדיה להדיא.כיון שזו אוקימתא גדולה מידי בדברי הרב ע"ה, והיה לרב לציין כזה דבר מהותי. ושוב, אע"פ שבסברא כבודו צודק, אך בדברי הרב ע"ה א"א לומר כן.
פשיטא שזה צירוף, ולכן סיים "ודו"ק". ולגבי הסיר, מרן זצ"ל העתיק את השש"כ, והדין של הסיר הרבה יותר קל כיוון שאין פה שום ניקוי והכנה של הכלי אלא רק מניעת הדבקות של המאכל, ודו"ק. ולכן מובן למה מרן זצ"ל כתב עצה לרוצה להחמיר על עצמו..זה שמרן הביא את דבריו לא אומר שמצרף אותו להיתר...
ומה לעשות שאעפ"כ בילקו"י אסר גם שטיפה תחת הברז? בדעתו של הרב בהליכו"ע..כבודו יקרא היטב דברי הילקו"י בקיצשו"ע.בהליכות עולם לא דיבר היכא שלא משפשף בידיו.
בזה נסכים שלא להסכים לעת עתה..ורק זה אוקימתא שלענ"ד נכונה מאוד בדברי מרן זצוק"ל.
לא העתיק. הוא כתב דין זה מעצמו וסיים "וכ"כ בשש"כ"מרן זצ"ל העתיק את השש"כ,
זה חידוש שלך שאף אחד לא הביא אותו... (ואדרבה לענ"ד זה נחשב בהרבה יותר "הכנה" לקראת מוצ"ש שיהא לו נוח לשטוף מאשר לשטוף מברשת שיניים)והדין של הסיר הרבה יותר קל כיוון שאין פה שום ניקוי והכנה של הכלי אלא רק מניעת הדבקות של המאכל,
אשמח אם כבודו או מישהו אחר יוכל להעלות את הילקו"י החדש. (את דברי מרן שליט"א בקיצור שו"ע כבר ראיתי)ומה לעשות שאעפ"כ בילקו"י אסר גם שטיפה תחת הברז? בדעתו של הרב בהליכו"ע..כבודו יקרא היטב דברי הילקו"י בקיצשו"ע.
חבל שדווקא מסוף דברינו התעלמתם, שזו בעצם הראיה המפורשת האמיתית שמערערת את כל הבניין שכבודו בנה, אחהמ"ר. רשמתי לעיל את העמוד ואמרתי שבסוף התשובה כתב לעיין במקור שכבודו הביא משם ראיה, אך מ"ע"ש" לא פוסקים הלכות.לא העתיק. הוא כתב דין זה מעצמו וסיים "וכ"כ בשש"כ"
זה חידוש שלך שאף אחד לא הביא אותו... (ואדרבה לענ"ד זה נחשב בהרבה יותר "הכנה" לקראת מוצ"ש שיהא לו נוח לשטוף מאשר לשטוף מברשת שיניים)
וכל ההיתר של מרן זצוק"ל בסיר הוא משום שרק שופך מים ולא משפשף בידיו.
אשמח אם כבודו או מישהו אחר יוכל להעלות את הילקו"י החדש. (את דברי מרן שליט"א בקיצור שו"ע כבר ראיתי)
אז למה נכתב "ע"ש"??אך מ"ע"ש" לא פוסקים הלכות.