תוצאות חיפוש

ראיתי פעם בספר אחת שאלתי של הרב זילברשטיין שדן בזה, ומסקנתו שמאמינים לו. אם יזדמן לידי אחפש...

אין למדין ממעשיות.... יכול להיות שהמוכר הסכים לו מהתחלה. רק שראה שכל היום קורא ומחליף ספרים ולא האמין לו, ואז בחן אותו וכו'.

https://www.dirshu.co.il/%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%95-%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9/?srsltid=AfmBOoquqViLW-4G0hOjiJ3NtnRkXco9ROeun3vIZfFGngmZ5wLzijxu מרן זצ"ל...

שיש ספק, ודעת מרן השו"ע שיש מצוה, אז מברכים. אבל כשיש ספק ואין גילוי בדעת השו"ע, בזה אין מברכים. (דלא כהרדב"ז)

אבאר קצת יותר, ותראה ששנינו מסכימים.... עצם התופעה של הקשת זוהי תופעה טבעית, דהיינו שאינו דרך נס וכד' אלא תוצאה של מים ושמש. אלא הכוונה מתי הקב"ה מחליט לעשות תופעה טבעית זו, וזו כוונתו של הרמב"ן, דהיינו התופעה עצמה היא מהטבע, אבל הקב"ה מחליט לעשות את האות הזאת בטבע מסיבה מסוימת. לכן אינני סותר...

חת"ס על התורה. ויעויין היטב במדרש רבה: ומשמע קצת דהוי היום השישי. (עיי"ש היטב). (צרפתי את המקורות)

במזגן פשיטא דאפשר לומר לגוי, דהוי רק איסור דרבנן, (מלבד דעת החזו"א) והוי שבות דשבות דבמקום צורך גדול שרי, ופשיטא דזה מיקרי צורך גדול (גבי שבות דשבות צורך גדול מקילין יותר מאשר שבות אחת לשיט' בעל העיטור).

תוכל לשלוח לי ואני אעשה בשמחה בזמני הפנוי.

חידה ששאלתי בשבת. איזה דבר מותר לעשותו בשבת ואסור לעשותו בחול המועד?

נשמח לדעת מיהו אותו גדול הדור. כמובן שאינני ח"ו מגיע לעפרות כפות רגליו, רק מה שמעניין אותי מי הוא זה ואיזה הוא, כי מסברא לא הייתי אומר כך...

צריך לדייק. קשת זו תופעה טבעית וז"ל הרמב"ן (ט יב):

כתוב בספר של הרב גואל אלקריף שליט"א. שש באמרתך פר' וירא:

דחוק מאוד בלשון האוה"ח הקדוש.

אין שאלות על קופות הצדקה.... העיקר שיכניסו כסף, וכל הדרכים כשרות....

https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=88338

מ"מ מזה שלפעמים כותב בלי וא'ו, נראה שאין להביא ראיה לכאן ולכאן, שלא דקדק כ"כ בכתיב מלא וחסר של וא'ו.

תסתכל היטב בשורה אחת לפני הסוף. ומזה ראיה שאין ראיה.

אולי המנקד היה אשכנזי, ואצלם חולם הוי כמו קמץ, ולכן המנקד ניקד בקמץ. וגם אם היה ספרדי, כידוע במקור קמץ אצל הספרדים (וכך לכאו' זו האמת) היתה בין פתח לחולם, ולכן אפשר לומר שזה היה נשמע קצת כמו חולם. מ"מ הראיה שלך יותר טובה מהדחייה עיין במילת קדש שבש"ס שאינה בסמיכות הרבה פעמים, ומ"מ כתיב בלא וא"'ו .

נשמח למקור, ומי ניקד את זה. הרמב"ם או המוציא לאור?! מניין לך?! ?! מניין לך שבאמת צריך לכתוב עם וא"ו? יש המון מילים שהניקוד הוא כך, לדוגמא המילה "כל", פעם ראית עם וא"ו ??!!

פתאום ראיתי את זה..... עיין בעזרא (ב' יא') שמובא שם זה בניקוד בֵּיבָי. וזכורני שגם השל"ה כותב שכך צריך להגות. (כמדומני שראיתי את ההערה הזאת בהערות וציונים של עוז והדר)