• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

תוצאות חיפוש

  1. י

    דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?

    אתה מוזמן לראות בקבצים שצירפתי האם הוא הזכיר את כל מנהגי ישראל ואת הראשונים המובאים שם
  2. י

    דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?

    חבל שאתה משתמש בדמגוגיה. תקרא טוב את דברי הרב הלל שבו הוא מסביר מדוע אין הלכה כהחיד"א בזה נגד הרש"ש, והוא הוא אשר אמרתי שהמקובלים החשיבו את הרש"ש נגד כל האחרונים גם נגד החיד"א. ושוב האם אתה מתוכח עם המסורת של המקובלים? האם הם לא יודעים שהלכה כהחיד"א? מדוע המקובלים ממשיכים לברך ולא חוששים למרן...
  3. י

    דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?

    משום מה אינך שם לב למה שהנני כותב. רבינו האר"י לא כתב בזה מאומה. יש 'פרשנות' בדברי רבינו האר"י. והכלל הידוע אצל המקובלים שפרשנות הרש"ש היא המקובלת, וזולתה אין עוד. כדאי שתברר אצל המקובלים את סדר השתלשלות הקבלה אצלם ומה הם מחשיבים. יש לך פשוט חוסר ידיעה בסיסי בענין. לדעת המקובלים אין 'מחלוקת'...
  4. י

    דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?

    צריך להבין שכשמדברים על קבלה יש מושגים אחרים. כמו שבפשט יש מושג של הרשב"א מול המנהיג שהלכה כהרשב"א וכפי שכתב הב"י בהלכות פסוקי דזמרא, וכן הרמב"ם מכריע מול הארח"ח וכדומה - כך בקבלה האר"י והרש"ש מכריעים מול כל חכמי הקבלה האחרים. כך היא מסורת המקובלים, וראיה שהמקובלים עצמם לא חוששים לסב"ל נגד האר"י...
  5. י

    דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?

    'והבין' דייקא, הוא אשר אמרתי, לאור מה שהיה ידוע לפוסקים היה נראה כן, אולם האמת אינה כן היא, וכפי שיראה המעיין בהנ"ל גם טענה זו לאור הנ"ל משמעותה פוחתת שהרי כלל בידינו אילו היה רואה וכו', וכאן בודאי שלא ראה את מנהגי ישראל 'הקדומים' והפוסקים הנ"ל. אפשר לומר להיפך, שבפשט זה מחלוקת, ובקבלה בודאי...
  6. י

    דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?

    אם לא ראית את המאמרים הנ"ל אז הטענה אינה מוכרת, משום שהיא טענה חדשה וגילויים חדשים שלא ידעום העוסקים בענין זה. וגם הבר פלוגתא הרב אלעזר כהן מודה בעובדות הנ"ל אלא שחולק בשיקול הדעת האם יש להכריע כן למעשה או לא, אבל בודאי שההתנגדות לברכה פוחתת והולכת לאור הממצאים המצורפים. סדר הדברים הוא קודם...
  7. י

    דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?

    כפי שציינתי לעיל שבשנה שעברה נכתב בכמה קבצים מאמר מקיף מאוד שמראה בעליל דבר שלא ידעוהו האחרונים (כולל הרדבז שכתב שהאומרו דעת חיצוני הוא) שמנהג 'כל' קהילות ישראל הקדומות היה לאומרו עד שבא רב ניסים גאון וכתב מדנפשיה שלא לאומרו וקיבלוהו כמה מחכמי ישראל עד שפסקו כן למעשה, ולכן האומרים אותו בודאי יש...
  8. י

    שיעור זכר מחצית השקל / מכתב ממרן שליט"א

    דבריו, אם נאמרו [כידוע אין לסמוך על שאלות ששואלים רב בתוך כדי הליכה או לאחר התפלה וכדומה, וכנודע ממה שכתבו על ספר מעיין אומר ועוד, ואין צריך להאריך בזה כאן], צע"ג. גם מנהג צריך לקיים כדינו. ושיעור שנקבע לפי תאריך של כ"א באדר א' לא מעלה ולא מוריד. בשלמא אם היה לפי א' באדר ב' שזה הזמן שמשמיעין על...
  9. י

    לאפרושי מאיסורא

    התימה היותר גדול הוא על מרן הראש"ל שליט"א שדיבר כמה פעמים גם השנה וגם בשנים עברו לגבי סופגניות חלביות הנפוצות בשנים האחרונות, שיש כשרויות שחייבו את המאפיות לשים בסה"כ דגל על כל סופגניה לכתוב עליה חלבי, אולם הראש"ל שליט"א אמר שאין צורך להחמיר וכו', שמעיקר הדין כיון שאינו לחם מותר לאפות חלבי, וסגי...
  10. י

    האם יתכן ששיעור דינר הזהב הערבי הוא 4.8 גרם?

    מדברי השו"ג שהביא כבודו נראה שיש ראיה בדיוק להיפך, דכאן התברר להדיא כדברי המקטינים שיעור הדרהם, משום שכבודו העתיק רק את הסוף של דברי השו"ג, אולם מתחלת דבריו מפורש כדבריהם, זה לשונו הרי לך שהוא מדד את הביצה ויצא לו ט"ו דרהם ולא ח"י דרהם [וכבר העירו על מה שכתב בדעת הרמב"ם שהביצה היא י"ב דרהם...
  11. י

    האם דעת הרדב"ז שמצוות דרבנן אינן צריכות כונה?

    ידועים דברי המג"א בסי' ס' שהעתיקום הרבה מהאחרונים בשם הרדב"ז שמצוות דרבנן אינן צריכות כונה. והנה מקור דברי הרדב"ז לא ידוע, וכבר העירו בזה בספר מגן גבורים ועוד אחרונים וכפי שהביא מרן זצ"ל בכמה מקומות. אולם, עצם הדבר הוא פלא גדול, שהרי מקור דברי המג"א הם מהכנה"ג בסי' תקפ"ט, ושם מבואר כונה אחרת...
  12. י

    דעת המקובלים בזמננו על אמירת מעין שבע בליל פסח, האם ידוע מה דעתם?

    האם עיינת בירחון האוצר ובקובץ מנורה בדרום בניסן האחרון? היה בזה פולמוס גדול בין ב' ת"ח.
  13. י

    האם יתכן ששיעור דינר הזהב הערבי הוא 4.8 גרם?

    נשמח אם @הרב שמעון ללוש ימקד אותנו לתשובה על השאלה שנשאלה כאן בצורה תמציתית. אם הבנתי נכון אתם טוענים שאכן השקל של חז"ל היה 19.2 גרם, וכל מאות המטבעות שנמצאו ששוקלים כ14 גרם הם לא השקל אלא מטבע אחר? יש הרי הרבה מטבעות שכתוב עליהם במפורש שקל?
  14. י

    דעת הר"י מגאש בענין קדיש לאחר קריאת התורה

    @דודי קרליץ ו @אושרי רביב, מה מצאתם בהערות של מכון ירושלים? מצורף כאן השו"ת הנ"ל. היכן כתוב שם הסיום של המילים המופיעות בחזו"ע? זוהי הוספת פרשנות, שפשטות הדברים אינה כן, ועכ"פ ודאי שאין הדברים כתובים בשו"ת הר"י מיגאש.
  15. י

    חיפוש מקור. אודות חידושו של חכם ן' ציון אבא שאול זצ"ל.

    לא כ"כ הבנתי מה הספק של כבודו. דברי האור לציון ברורים, שנידון החשמל דומה ממש לגוי ששם את הסיר המבושל על גז שיש בו כח הבערה לשניה אחת, ויהודי אחר נופח באש פחם ומוסיף אש בכל רגע ורגע, האם יש בזה בישולי גוים? והוסיף שאף אם גוי עושה זאת, הרי הגוי אינו מכוין לבישול אלא עושה בכלליות עבור כולם ועבור כל...
  16. י

    האם יתכן ששיעור דינר הזהב הערבי הוא 4.8 גרם?

    באחד האשכולות ציינו למאמרו של @הרב שמעון ללוש בקובץ בית יוסף עמ' שנ"ה והלאה בו הוא מאריך לקיים את דברי הגאון ר"ח נאה שהדרהם הוא 3.2 גרם, והדינר הוא 4.8 גרם, ולא כמו שכתבו כמה מחוקרי זמננו שהדינר הוא 4.25 גרם עיש"ב. אולם הדבר צע"ג, שהרי כידוע שנמצאו מאות מטבעות שקל מזמן בית שני והם שוקלים כ14...
  17. י

    דחוף!. האם יש צד להתיר לסבא שנמצא ביום השישי לאבלות להשתתף בעליה לתורה לנכד, בליווי כלי נגינה?

    בחזו"ע אבלות ב' עמ' שד"מ העלה שאפילו לאבי הכלה אסור להשתתף בחופת בתו בתוך שבעה ודלא כאגר"מ עי"ש. וכ"ש לסבא כשיש שם כלי נגינה שאסור.
  18. י

    יש אומר ויש דברים - ספרי מרן נכנסו באוצר החכמה

    האם אפשר לדבר איתם שישווקו את ספרי הרב בדיסק און קי גם למי שאין לו אוצר החכמה?
  19. י

    אשמח מאד לקבל פתה"ד

    בסך הכל השויתי בין המכונים השונים, והראיתי שהמכונים הספרדים דואגים לממונם יותר מהמכונים האשכנזים, מחמת טעות בהבנת צורת השיווק ומי קונה את הספרים וכו', וגם ציינתי שאפילו תמורת כסף הם לא מוכנים. אולי באמת נחשוב לעשות מגבית למכון מאור ישראל שלא יפשטו רגל..
חזור
חלק עליון