תוצאות חיפוש

התכוונת לו'..קראתי, והוא סיכום עם קצת שינוי של התשובה שכתב הרב יצחק יוסף, השאלה עם כבודו קרא את דבריי?

יעויין בדברי בפנים שאין דבריו בהערה 12 עונה כלל על הטענה..

הלשון כאן "אוחז מעצמו" הוא לא לשון סלנגי..ורישא מוכיח שהשתמשתי בלשון זה מלשון "דעתם כך" והוא לשון שמשתמשים בה בני תורה, אף כאן הכוונה שר' נחמן דעתו על עצמו שהוא היה רבם של החברייא קדישא דרשב"י אם היה עמהם והיה חידוש אף בדור האריז"ל ומשמע נמי בדורו דרשב"י..וסך הכל אמרתי דברים כהוויתן ואין כאן...

עיינו בקובץ בביאור המעשה, כי לדעתי אין פשט אחר, ולא בואר דבר זה באחרונים ובקושיות שהתקשינו..

אגב על פי הביאור של ילקוט המאירי וקיבוץ גלויות והוא גמ' בשבת, הוכחתי לכמה בדרך מליצה שאין הרבי מלובביץ' מלך המשיח ולא היה לו נבואה(בהתעלמות משאר טענות כמובן)..

ועם כל הכבוד להגר"ע, מי שיקרא את חרם הגר"א יקרא שם עוד הרבה טענות חוץ מהנושא של התפילה, שבאמת אצל ברסלב תוקן הנושא הזה, אבל שאר הדברים כגון מה שהזכיר בבן יהוידע סנהדרין צט: מחלוקת הגר"א והבעל שם טוב לגבי מה חשוב יותר תורה או תפילה, שהכריע הבן איש שהצדק עם הגר"א, וגדולה מזו בשאר טענות כגון איך...

אין זו צריכה לפנים, רוב ככל גדולי הדור לא אחזו ודאי כמו שאוחזים וכתב ר' נתן מהעליה בראש השנה, ובכלל איך שר' נחמן אוחז מעצמו עיין בחיי מוהר"ן..לדוגמא בס' רפה הלא מצונזר כותב שאם היה בחברייא של ר' שמעון ודאי היה רבם..מקום אחר כותב שהיה נחשב חידוש אפילו בדור האריז"ל וכו' שמשמע גם בדור רשב"י, וודאי...

זה המכתב של הרב יצחק, ועיקר הטענה על הכשרות במטבח משום וכי בהלכות שבת עסקינן שתלוי בכוונה, ונ"מ היא דמוכח מילתא דאינו חפץ בטעם הבשר, ובזה נעלמו ממנו דברי היד יהודה שנביא בפנים, וכן יד יהודה אחר לגבי נ"ט בר נ"ט באוכלין דגם בכהאי גוונא אמרינן וכך משמע בב"י ודעת הגר"ע, ועוד צירופים כיעויין בקובץ...

כבודו הגיב לאחר שקרא את דבריי?

נא לעיין בקובץ ומקורותיו, ונא לא להשיב בלי להיות בקי גם בפסק החזון עובדיה, ויכול להיות שנועד למי שמונח בסוגיא אך גם אחרים ימצאו בו נחת

כיון שנגעו כאן לגבי גדולים לטלטל מה שמיעוד לקטנים, על אף שאם מתירים לקטנים משום שנסמכים על המתירים אינה ראיה להתיר לגדולים, אך נראה שיביע אומר נסמך יותר על כעין שכתבנו ואעתיקנו מתשובה אחרת לגבי משחקים שעתה מן הנדרש לעשות פורום אחר, אז סליחה שאני מטריח עליכם.. יש לציין שאם משחקים אלו מיוחדים...

התכוונתי שנסמך עליו להחמיר לגדולים..והערנו על החילוק הנ"ל שפרחים כמו תוכים נועדו להיות בטבע וכשניצודים או נקטפים נועדים להיות לנו זה לנוי וזה לליטוף והחזקה, וגם הראיה מכלי שיר להקל לגדולים נסמך להחמיר על הרב משה, והערנו שדבריו חסרים מן הספר..וכיון שחילוק זה אין לו מקור וסברא וגם הרא"ש עצמו לא...

ומה שלמד מסתימות מרן כמו שהעיר בהערה 2 וכמה פוסקים אינה ראיה כלל, כי כולם דברו בסתמא, כמו שהוכיח הוא לבסוף מהרב משה פיינשטיין, ודון מינה ואוקי בכל אתרי..ובדברינו נמי מבואר..

חזק וברוך על הקובץ, עיינו בדבריו ותחילה אציע להראות לו גם מה שכתבנו, והוא נשען שם על הסבר הרב משה לוי בתשובת הרא"ש, וכבר הערנו על דבריו שהעיקר חסר מן הספר, ובהערה 4 הביא לרב שטען כדברינו, ואם כן נאסור פרחים כי הוחדו לנוי ומראה, וניחא ליה שיש חילוק האם "הוכנו" מעיקרא לכך כפרחים וסליקוסתא לבין...

תודה לכל המתפללים, דרך אגב איך נודע לך איש ישראלי?

ועניתי יש כאן נ"ט בר נ"ט, טעם לפגם, אם אין טעם בשר לא מתחיל הדיון, ועוד כהנה וכהנה, שוב נא אל תיבהל להשיב..קרא את כל דברי הרב יצחק לאחר מכן דבריי, נא שקול אותם היטב, ואז תגיב..

לא קשור..שוב אתה מגיב בלי לקרוא את הדברים..

??

דבריך נעמו לי ואכן הרב יצחק בהסכמות לספר אור הלכה כתב שיש לצרף סברא זו כגון בהכשר תנור בפסח והם הביאו על כך עדויות ממדענים היום, וכך דעת הרב שלמה זלמן אויירבך ובנו הרב שמואל לצרף סברא זו כמובא בספר מגילת ספר וכך השיב לי בעל פה הרב עזריאל, ובאמתחתי אריכות בענין זה אבל ודאי שדבריך נכונים להלכה...

מכאן הוכחתי שלא כדבריך בדרך הלימוד, שאדרבא אפשר לצרף סברא בעלמא אם יש סמך לפסק..היד יהודה הוא מהאחרונים החשובים באיסור והיתר, והוא סך הכל בא להסביר את דברי הש"ך שהרב יצחק לא התייחס, ואין כדי לדחות דבריו בסברא שלנו, בפרט שדבריו דברי טעם ועיין בדבריי שביארתיו..שאר הדברים שאמרת איני רואה טעם להשיב...